עבודה בהיקף חלקי אינה שוללת זכאות לגימלת שמירת הריון

בפני בית הדין תביעת התובעת לגימלת שמירת הריון אשר נדחתה ע"י הנתבע בטענה כי התובעת לא הפסיקה לעבוד לצורך שמירת ההריון אלא צמצמה את היקף משרתה בלבד.

בתאריך 15.4.08 בפני כב' השופט א. אברהמי הסכימו הצדדים כי מדובר בשאלה משפטית. הנתבע טען כי יש מקום לבחינה מחודשת של ההלכה באשר לגימלה חלקית לשמירת הריון. בהחלטתו קבע השופט כי הצדדים יטענו בכתב. הנתבע טען ראשון ע"פ החלטת השופט.

בהתאם להחלטה הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

העובדות

1.         בתאריך 21.8.07 ניתנה לתובעת תעודת מחלה מיום  16.8.07 וזאת עד יום 16.09.07. סה"כ 32 יום (צורף לתביעה).

 הוראה זו לדבריה היתה אחרי אשפוז של התובעת בבית חולים.

2.         בתעודת מחלה ממרפאת הדסה עין כרם מיום  16.9.07 נרשם ע"י הרופא בהערות: " הגב' על סימפיזיוליזוס קלה- ביותר מבחינתי זקוקה למנוחה מוחלטת אך מאד לוחצת בכל זאת לעבוד".

3.         בתאריך 11.9.07 הוצאה מקו"ח מאוחדת הפניה למעסיק שזו לשונה:

" סיבת ההפניה:

הריון בר סיכון עם הסטוריה מילדותית כושלת

ממליץ הגבלת שעות עבודה לחמש שעות יומיות החל מ 17.09.07 ועד ללידה."

4.         באישור הרפואי לעניין גימלה לשמירת הריון רשם הרופא בסעיף 4 לטופס כי"בשל מצבה הרפואי של הנבדקת הנובע מן ההריון המסכן אותה/את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון מ- 16.8.07 עד 16.9.07".

בסוף הטופס נרשם " אישור זה ניתן לאחר שקראתי את ההנחיות בגב הטופס והנני מצהיר בזאת שאין מדובר בחופשת מחלה רגילה".

המחלוקת

האם התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון חלקית בגין התקופה בה צמצמה את שעות עבודתה.

הכרעת הדין

1. נקדים ונציין כי מבחינת המסמכים הרפואיים שהוגשו לנו סבר הרופא כי לתקופה

מ-16.8.07 היה על התובעת להיות "במנוחה מוחלטת" ורק מאחר והתובעת לחצה לעבוד אושרה לה עבודה חלקית.

2. כלומר מתקיים בעניינו הנדרש בחוק בדבר חוו"ד רופא למנוחה מוחלטת.