עבד אל קאדר נ' עבד אל קאדר ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע 1 וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבע.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 12,342 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 4.12.09 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מסוג הונדה מ.ר. 96-794-06 (להלן: "רכב התובע"). רכב זה היה נהוג ע"י סאיד ג'ומעה.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב ג'יפ מסוג מיצובישי מס' רישוי 53-542-20 (להלן: "רכב הנתבע"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן:"הכשרת הישוב") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע.

5.בדיון מיום 26.9.11 הופיע התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובע, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

6.נהג התובע טען כי הגיע לחזית המוקד הרפואי טייבה כאשר בחזיתו חנה אמבולנס. הנהג מספר כי חלף על פני האמבולנס ואותת ימינה על כוונתו להכנס לחניה שהייתה ריקה ופנויה. מסיים הנהג וטוען כי בשעה שהיה במהלך הכניסה לחניה הגיע הג'יפ בו נהג הנתבע, אשר כנראה החליק על הכביש הרטוב ופגע בו מאחור.

הנהג ג'ומעה ציין כי במקום התאונה עמד עד שראה את ההתרחשות ואשר יוכל לאשש את טיעונו. בחקירתו הנגדית הכחיש ג'ומעה את טענת הנתבע הגורס כי ג'ומעה אכן החל בכניסה למקום החניה אך לפתע מסיבה בלתי ברורה נסע לאחור ע"מ לבצע תיקון כלשהו במיקומו.

7.כתמיכה בגרסת ג'ומעה הופיע העד עבד אל קאדר אשר מתפקד כנהג אמבולנס במוקד הרפואי. העד מספר כי ראה הן את רכב התובע המנסה להכנס לחניה, והן את רכב הנתבע המגיע לאזור מעקול הדרך ותוך כדי מחליק על הכביש הרטוב ופוגע ברכב התובע. עד זה הוסיף ואמר כי שמע את הנתבע מתנצל ולוקח אחריות על האירוע.

ב"כ הנתבעים שאל את העד לגבי הטענה הבאה מפי הנתבע כי רכב התובע החל אמנם בכניסה לחניה, אך לפתע החל בנסיעה לאחור. העד השיב כי לא זוכר דבר כזה ולא נראה לו שכך היה משום שרצון נהג התובע להכנס לחניה.

8.הנתבע בעדותו בביהמ"ש מאשר את כל התיאור שמסר נהג התובע כי האחרון החל בבצוע חניה לפני האמבולנס שחנה במקום כשהאחרון ריק.

הנתבע מספר כי נסע מאחרי נהג התובע והוריד הילוך ע"מ שלא לפגוע ברכב התובע, וזאת שעה שרכב זה החל לפתע בנסיעה לאחור.

נוכח מצב הכביש (היה רטוב) הוא החליק ופגע ברכב התובע מאחור.

בחקירה הנגדית הנתבע שנה מעט את טעמו והוא לא בטוח בנסיעה לאחור של נהג התובע.

9.במחלוקת העובדתית אני מבכר את גרסת הנהג ג'ומעה. גרסתו הייתה עקבית וקוהרנטית בניגוד לגרסת הנתבע.

אם לא די בכך, גרסת ג'ומעה נתמכה בשיעור המינימלי המעביר אותנו למצב של 51% שכנוע מצידו של ג'ומעה, ולכן המסקנה שדין התביעה להתקבל.

10.הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע את סכום התביעה בסך 12,342 ₪ בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום 4.12.09 ועד ליום התשלום בפועל.

כן יוסיפו הנתבעים וישלמו לתובע הוצאות משפט בסך 700 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ .

11.כל התשלומים יבוצעו ע"י המבטחת הנתבעת 2 עד ליום 1.11.11.