עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בכפר סבא (כב' השופטת בכור) בתיק מ"ת 44155-07-10, בה דחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אחזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אחזקת אביזר נשק ותחמושת שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144 סיפא לחוק, ואחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] , תשל"ג – 1973.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.7.10 החזיק העורר במגירות בשולחן הכתיבה שבמשרדו אקדח טעון במחסנית אשר בתוכה היו כדורים, 10 כדורי אקדח נוספים בתפזורת ו- 2.08 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ביהמ"ש קמא (כב' השופט גדול) הורה על שחרורו של העורר למעצר בית מבלי להורות על קבלת תסקיר בשל טענתו של העורר, טענה אשר הוכחה, כי הוא הוזמן חודשיים קודם לכן למתקן המשטרה במג"ב אייל והוזהר כי נשקפת סכנה לחייו לאור מידע מודיעיני שהיה ברשות המשטרה.

למן אותה עת שוהה העורר במעצר בית.

ביום 31.10.10, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור ובה עתר לאפשר לו לשהות במעצר בית חלקי למן השעה 22:30 ועד לשעה 06:00 בבוקר שלמחרת.

כב' השופטת בכור קבעה, כי החלטתו של כב' השופט גדול מאזנת נכונה בין השיקולים המתנגשים – מחד מסוכנות העורר נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועברו הפלילי ומאידך – חריגותו של המקרה על פי קביעתו של כב' השופט גדול.

חרף האמור, סברה כב' השופטת בכור, כי לא ניתן לעת הזו להקל בתנאים המגבילים, בשל הזמן הקצר שחלף מאז ניתנה ההחלטה ויש להמתין לקביעת מועד לשמיעת הראיות.

לבקשתי, הוצגה לעיוני הפרפרזה אודות המידע המודיעיני ממנה עולה, כי העורר שקע בחובות כבדים בסך של כ- 3 עד 4 מליון ₪ למספר אנשים וביניהם למשפחת עבדל קאדר אחרס, ומשהוא מתקשה לעמוד בהחזר החוב הוא עוסק בסחר בסמים אותם מקבל מאחר עבור משפחת אחרס. ככל הנראה, משפחת חרירי המסוכסכת עם משפחת אחרס סבורה כי העורר עובד עבור משפחת אחרס ולפיכך אוים העורר על ידי מי ממשפחת חרירי שלא להיות בקשר עם משפחת אחרס אחרת ייפגע.

אכן, המדובר באדם הנתון במעצר בית באפס מעשה, לאחר שנקלע לחובות כבדים ועליו לפרנס את משפחתו.

טוען הסנגור כי אין כל סכנה לציבור באם יתאפשר לעורר לבצע את עבודתו בעיר טייבה, בבתים אליהם יוזמן על מנת לבצע מדידות או לבצע את ההתקנות של המוצרים שיוזמנו ממנו (לעורר מסגריה).

עוד טוען ב"כ העורר, כי העורר פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שקיבל איום ומידע כי הוא עלול להיפגע ואין המדובר במי שנטל את החוק לידיו על מנת לפגוע באחר. המדובר בעורר אשר לא ניתנה לו הגנה על ידי הרשויות ואשר בשל היותו שייך למגזר הערבי ובשל עברו הפלילי, לא יכול היה לקבל רשיון להחזיק בנשק.

ב"כ המשיבה סבורה, כי ניתן היה לפעול בדרך אחרת וחוקית על מנת לשמור על שלומו של העורר, כמו שכירת מאבטח.

ככל שהדבר נוגע לצורך בשמירה על העורר ובני משפחתו וככל שיש לעורר טענות בנוגע למוטל במקרים כגון דא על רשויות אכיפת החוק, טוב יעשה אם יפנה לאחראים על רשויות אלה על מנת לשטוח טענותיו.

תפקידו של ביהמ"ש הוא לערוך איזון נכון בין זכותו של העורר לבין האינטרס הציבורי שראש וראשונה לו הינו שמירה על בטחון הציבור.

לעורר הרשעות קודמות אם כי ישנות. האחת - משנת 1992 בה נדון ל- 14 חודשי מאסר בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין וקשירת קשר לבצע פשע, השניה - הרשעה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו משנת 1999, השלישית – הרשעה בעבירה של שוד מזוין והדחה באיומים ובכח אף היא משנת 1999, הרשעה בגינה הושת על העורר עונש מאסר של 3.5 שנים.

סבורני כי באיזון בין זכויותיו של העורר ושמירה על שלום הציבור, יש מקום לאפשר לעורר לשוב לעבודתו במסגריה, בפיקוח, ולפיכך הנני מורה כדלקמן:

1.העורר יוכל לצאת ממעצר הבית מדי יום בשעה 07:00 עד השעה 17:00 בליווי אחד המפקחים ולעבוד במסגריה הנמצאת בסמוך לביתו.