עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל

החלטה

בבקשה שלפני אני מתבקש ע"י המבקש להורות למשיבה להשיב לו רכב סובארו אמפריזה , מס' רישוי 23-111-23 (להלן: "הרכב") וכן שלושה מכשירי טלפון ניידים.

בבקשה מציין ב"כ המבקש כי המבקש נתפס ביום 14.7.09 עם שניים אחרים והוחשד בהחזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת כלי פריצה ופריצה לרכב. המבקש שוחרר ביום 19.7.09 בתנאים אותם הוא ממלא עד היום.

המבקש מוסיף וטוען כי הוא הבעלים של הרכב, חרף רישומו הפורמלי במשרד הרישוי ע"ש אחר רוואע מנצור ממנו רכש את הרכב.

בבקשה מציין המבקש כי מאז שחרורו ביום 19.7.09 הוא לא זומן לחקירה וברי לו כי המשך החזקת הרכב אינה משרתת כל מטרה שתקדם את החקירה.

המשיבה הגיבה לבקשה באמצעות עו"ד רפי וקנין העותר לביהמ"ש להורות על המשך החזקת הרכב בידיה, שכן זה נראה מס' פעמים ע"י שוטרים כשהוא נמלט מפניהם תוך כדי שמתוך הרכב מופעלת מערכת אוטומטית המחליפה את מס' הרישוי שלו, והכל ע"מ להכשיל את השוטרים בזיהויו ובקשירתו לביצוע עבירות שונות.

כבר בנקודת זמן זו יש לומר כי בהעדר התנגדות המשיבה להשבת מכשירי הטלפון הניידים, אני מורה למשיבה להשיבם לאלתר למבקש או לב"כ.

באשר לרכב, הוא זה שעמד במוקד הדיון שהתקיים לפני ביום 6.1.10. ב"כ המבקש טען כי המבקש מוסר שרכש את הרכב מאחר אך הותיר את הרישום על שם המוכר כיוון שהוא מסובך עם שלטונות ביטוח לאומי וכביש 6.

ב"כ המבקש הפנה אותי לתיק החקירה והוא סבור שאם אקרא בו אשתכנע שאין מקום להמשיך ולהחזיק ברכב.

עיינתי בתיק החקירה וממנו נמצאתי למד כי קיימת סתירה ממי רכש המבקש את הרכב, ואינני רוצה לפרט ע"מ שלא להזיק לחקירה. כך גם קיימת סתירה באשר למועד בו רכש המבקש את הרכב, גם כאן אינני רוצה לפרט שכן אינני רוצה להזיק לחקירה, כך קיימת סתירה באשר למחיר הרכישה של הרכב.

כך או אחרת, עפ"י כללי הרס ג'סטה המבקש מודה כי כל שנתפס ברכב זולת מחשב לרכב תוצרת סקודה – הם שלו.

המבקש מודה כי הרכב שלו אך לא נותן הסבר משכנע באשר למחשב הרכב.

המבקש מודה כי עסק בשעתו בהתקנה של רדיו דיסק לרכב, מערכות אזעקה ומערכות סטריאו, ובכלל יש לו ידע חשמלי הקשור לרכב.

מכאן שנוצר החשד הסביר הקושר את המבקש להתקנה של אותן לוחות זיהוי מתחלפות כאשר לוחצים על כפתור מתוך הרכב.

כך גם מודה המבקש בחקירתו שהוא יודע לחבר ולפרק מחשב של רכב.

נוכח כל האמור, שוכנעתי כי המבקשת זקוקה לרכב בשלב זה של הדברים, ומן הראוי שישאר בחזקתה.

הרכב נתפס ע"י המשיבה ביום 14.7.09, ומכאן שבימים הקרובים נשלמים 180 יום המותרים לה להחזיק ברכב קודם להגשת כתב אישום.

המשיבה טוענת כי המדובר במקרה חמור, אך עד היום לא עשתה צעדים ממשיים שיוכיחו את החומרה שהיא מייחסת לנושא.

בנסיבות שלפנינו, כל עוד לא תוגש בקשה כלשהי במסגרתו של ההליך הפלילי עד ליום 13.1.10, אזי ביום 14.1.10 יהיה על המשיבה להשיב את הרכב למי שממנו נתפס, וככל הנראה שהוא גם בעליו.

לשלוח לצדדים בפקסמיליה.