ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
19445-03-12
03/08/2012
|
בפני השופט:
ניר נחשון
|
- נגד - |
התובע:
עמאד עבדול רחמן
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. נזייה בכרי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עניינה של תביעה זו עוסק בנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע מסוג מאזדה, מ.ר. 43
-018-23 (להלן:"רכב התובע").
2.כעולה מכתב התביעה, ביום 28/9/11 עת עמד רכב התובע בחנייה בסמוך לביתו בכפר אבו גוש, רכב מסוג מאזדה MPV מ.ר. 42-265-23 (להלן:"רכב הנתבעת") שחלף על פניו פגע בצידו הימני אחורי של רכב התובע ( להלן: "התאונה").
3.כעולה מכתב ההגנה, הנתבעים מכחישים את קרות התאונה.
4.לאחר ששמעתי הצדדים, עיינתי בכתבי טענותיהם ובראיות שבאו בפני הנני סבור שהתובע כשל בהרמת הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.
ראשית, בחקירת התובע בדיון שהתקיים בפני הודה התובע, כי הוא לא היה עד לתאונה. משכך, התביעה נעדרת הוכחה לעצם קרות התאונה ולמעורבותו של הנתבע בה.
שנית, למרות שהיו לטענתו עדים לקרות התאונה כגון אשתו הוריו ושכן שלו –התובע לא דאג לזמנם לעדות מסיבות כגון "לא ידעתי שצריך להביא אותם היום" או " אני והוא (השכן) בסכסוך" (פרוט' בעמ' 2 שורות 12-13 ). על משמעות אי הבאת עד חיוני או ראיה חיונית קיימת חזקה שצד אשר אינו מביא עד חיוני או ראיה חיונית, ללא הסבר סביר, כאשר מדובר בעדות אשר יכולה היתה לתמוך בגרסת אותו צד, פירוש הדבר הוא שאותה עדות הייתה משמשת לחובתו של אותו צד, ולא תומכת בו.
שלישית, הנזקים הנטענים על ידי התובע בדו"ח השמאי ובתמונות הנזק אינם מתיישבים עם אופן קרות התאונה כפי שתואר על ידי התובע בת/2.
רביעית, עדות התובע, כי " הרכב שלו עמד כמה מטרים מהרכב שלי וכך אני יודע שהוא פגע בי" ( פרוט' בעמ' 1 שורות 21-22 ) אינה כשלעצמה יכולה להוות ראייה לכך שהנתבע פגע בו.
חמישית, עדות התובע, כי מיד בסמוך לאחר קרות התאונה הודה הנתבע בפניו, כי פגע ברכבו הינה עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע ראייתי כלשהו. כמו כן, העובדה, כי הנתבע הואיל למסור לתובע את פרטיו אינה יכולה להוות סיוע ראייתי. ראשית, בשל גירסתו הנגדית של הנתבע, כי עת עבד בבית שכנו של התובע, פנה אליו התובע בטענה, כי הוא פגע ברכבו. הנתבע הכחיש את קרות התאונה אך מסר את הפרטים נוכח דרישתו של האחרון שיעשה כן. סבורני, כי עצם מסירת פרטים, כשלעצמה, אינה מהווה הודאה באחריות לקרות תאונה או לגרימת נזקים, אלא, נובעת מהחובה החוקית למסור פרטים במקרים כגון דא ומכל מקום, לבטח לא ניתן לבסס תביעה על ראייה נסיבתית זו.
5.סוף דבר- התביעה נדחית. הנני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 350
₪ אשר ישתלמו תוך 30 יום מהיום.
המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק-הדין.
ניתן היום, ט"ו אב תשע"ב, 03 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.