עבאס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בתובענה זו עותר התובע להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון תמידי מהם הוא סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה, בהתאם להוראות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע מכחיש את התביעה וטוען, בין היתר, כי לא מתקיימים בתובע תנאי סעיף 84א לחוק.

2.ביום 11.3.12 הסכימו הצדדים על התשתית העובדתית הבאה:

"א.התביעה הוגשה לנתבע ביום 13.7.11 להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון, כפגיעה בעבודה.

ב.הנתבע דחה את התביעה ביום 27.9.11.

ג.אין מחלוקת כי התובע נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך העולה על המותר בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה, ולכן מתקיימים בו תנאי סעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי.

ד.התובע יליד 24.7.1977.

ה.התובע עובד במפעל אלום זוהר ובניו בע"מ במשך 16 שנים, בתפקיד מפעיל מכונות רועשות כגון: אקדח פינות, מסור ופטיש.

ו.קיים דוח בדיקה סביבתית 55821/2005 מיום 17.10.05, שבו נוטר הרעש בסביבת עבודתו של התובע."

כן הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי בתחום אף אוזן וגרון, על מנת שיחווה את דעתו בשאלות שבמחלוקת, שגם עליהן היתה הסכמה.

3.לאור תשתית עובדתית זו מונה דר' פרדיס מילו, כמומחה מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש, בהחלטה מיום 31.5.12, להשיב על השאלות הבאות:

"א.האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(א)(2) לחוק)? לאור העובדה כי מחד, קיימת בדיקה מיום 21.8.11 של מכון גל המעידה כי לא חלה ירידה בכושר השמיעה בשיעור האמור ומאידך, קיימת בדיקה שהציג התובע מיום 5.2.11 בה נרשם כי חלה ירידה בשיעור 20-25 דציבל בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור – רשאי המומחה להפנות את התובע לביצוע בדיקת שמיעה נוספת, אם ימצא לנכון, במכון ציבורי מוכר. ככל שהמומחה יסבור כי יש צורך בבדיקת שמיעה נוספת – יגיש בקשה לביה"ד וככל שהדבר יאושר – ישא הנתבע בעלות הבדיקה.

ב.האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב) לחוק)?

ג.האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק)? ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.

ד.האם הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק? על המומחה לפרט את מועדי הפניות ותוכנן ולציין האם יש בפניות כדי להדגים הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטינטון. יצויין כי המומחה אינו צריך להתייחס לפנות אשר נעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובענייננו – לאחר 13.7.11."

4.המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 10.6.12 (להלן – חוות הדעת), ציין בין היתר:

"דיון

מדובר בגבר בן 35 אשר היה חשוף לרעש במקום עבודתו ומתלונן על לגבי ליקוי שמיעה ורעשים באוזניים.

לפני עמדו שתי בדיקות שמיעה, בדיקת שמיעה מתאריך 21.8.11 ו 5.7.11 [צ"ל 5.2.11 – א.ה.].

לפי בדיקת השמיעה מ 21.8.11 שמיעתו תקנה בכל התדירויות, הן בתדירויות הנמוכות והן בתדירויות הגבוהות[.] בדיקת שמיעה זו אושרה על ידי בדיקת OAE אשר הינה בדיקה אובייקטיבית אשר לא צורכת את שיתוף הפעולה של הנבדק.