עס"ק
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
26490-01-16
25/01/2016
|
בפני השופטת:
שרה מאירי
|
- נגד - |
המבקשים:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י 2. ועד עובדי מאוחדת
|
המשיבה:
מאוחדת
|
החלטה |
1.בפנינו בקשה שהגישו הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף ("ההסתדרות") וועד עובדי מאוחדת ("הועד"; שניהם יחדיו: "המבקשת"), כנגד קופת חולים מאוחדת ("מאוחדת"), ליתן צו האוסר על מאוחדת להוציא את עובדי המינהל והסייעות במרפאות השיניים ("העובדים") לחופשה כפויה, החל מ-14.1.16 ל-7 ימים והאוסר עליה למנוע מהעובדים להגיע לעבודה באופן שוטף, או מכל שינוי בתנאי העבודה והשכר של העובדים – והכל עד להחלטה אחרת.
בהתאם לחוזר סמנכ"ל מ-12.1.16 הוצאו העובדים לחופשה כפוייה בעקבות שביתה של רופאי השיניים והשינניות ("השובתים") במרפאות מאוחדת.
הוצאת העובדים כאמור, בהודעה תוך יומיים, נעשית בניגוד לחוק ולפסיקה וכל תכליתה הענשת העובדים בגין שביתה בה נוקטים אחרים(השובתים), בין אם למען יראו וייראו ובין אם על מנת ליצור עויינות בין קבוצות עובדים במקום עבודה.
אין מדובר בהשבתת מגן ואין בהוראת ההסכם הקיבוצי ("ההסכם") עליו נסמך החוזר, כדי לשנות, משסעיף 92 להסכם הוא הוראה נורמטיבית המתייחסת לעובד כפרט ואינו מתיר פעולה קיבוצית מתואמת להוצאת העובדים לחופשה כפויה בת 7 ימים כתגובת נגד לשביתה שאינם נוקטים בה.
ההוצאה לחופשה היא שימוש פסול ובחות"של בהוראת ההסכם ושימוש שלא לתכלית ולא לפי הוראות חוק חופשה שנתית, שהינו תחיקת מגן.
מדובר בהפרת הדין הקוגנטי וחובות צד במישור הקיבוצי.
המבקשת מונה הרקע ליחסים ולסכסוכים הקיבוציים בין הצדדים:
ב-2.2.14 נחתם הסכם קיבוצי ראשון במאוחדת שהגדיר תנאי העובדים המינהליים, כשנחלקה העסקת העובדים במרפאות השיניים ל-2 קבוצות: עובדי המינהל (מה שהוגדר לענייננו, "העובדים") והעובדים התפוקתיים (מה שהוגדר לענייננו, "השובתים").
המבקשת הגישה ב-31.3.14 בקשת צד וביום 10.4.14 בקשת צד נוספת וב-25.5.14 הסכימו הצדדים להמשיך במו"מ בסיוע הליך גישור (בפני כבוד השופטת בדימוס אפרתי). המבקשת פנתה שוב לביה"ד. ניתן פס"ד (מותב בראשות כבוד הנשיאה א לקסר) ביום 21.10.15 בדבר המשך מיצוי ההליך של גילוי והוועצות, ולאחריו הוברר כי מהמבקשת הוסתר סכום עתק שקיבלה מאוחדת בין השניים 2011-2014 (39 מיליון ₪; "הסכום"), כשמאוחדת סירבה לחזור למו"מ.
למען שלמות התמונה צויין כי ב-12.1.16 הכריזה המבקשת על סכסוך עבודה במאוחדת, החָל על כלל העובדים במאוחדת, בעילות שונות.
המבקשת מפנה להוראות החוק (סעיפים 6,8,9 ), תכליתו, הפסיקה (ע"ע 491/07 מדניק נ' קבוץ גבולות; ע"ע 1496/02 נשואה זנקס נ' גל ארז; דב"ע לו /4-5 גינסטלר נ' מד"י; דב"ע מז/3-10 טרוסט נ' מד"י).
ככל שתטען מאוחדת להשבתת מגן, תטען המבקשת כי בענין דנא עסקינן בפעולה הֶתקפית שנובעת משביתת השובתים וזו פעולה אסורה, פסולה ובלתי לגיטימית, משיועדה להיות הרתעה/פעולת נקם (דב"ע מא/ 4-18 ההסתדרות נ' מפעלי ים המלח; דב"ע שם/35-2 קוזולוביץ נ' אורדן).
אין בענייננו צורך תפעולי, משהעובדים מבצעים עבודות משרדיות שוטפות, שקשה לבצען בפעילות שוטפת, נקיון וסדר במרפאות, הפניית המבוטחים למרפאות ההסדר, טיפול בפניות טלפוניות של מבוטחים, יידוע מבוטחים בדבר השביתה וכיוצ"ב. כך נלמד גם מהאמור בחוזר בדבר ביצוע תורנויות של העובדים.