אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס"ע 34397-11-09 לוי ואח' נ' בז"ן בע"מ ו"מבטחים" ותיקים מאוחדים

ס"ע 34397-11-09 לוי ואח' נ' בז"ן בע"מ ו"מבטחים" ותיקים מאוחדים

תאריך פרסום : 22/09/2014 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה נצרת
34397-11-09
01/01/0001
בפני השופט:
חיים ארמון

- נגד -
התובעים:
1. יוסי כץ1. חיים שחר 2. דוד אוחנה 3. ישראל אונגר 4. ניסים בליפנטה 5. חנניה בן דוד 6. יאיר ברוצדקי 7. אברהם גורני 8. שמואל גזית 9. שלמה גרוסר 10. גרשון האוסמן 11. עמנואל וייס 12. אבא חזוט 13. זאב טבק 14. חיים טולדנו 15. משה יוסף 16. אברהם יני 17. שלמה כהן 18. מרדכי לוי 19. רפאל לויט
2. 20. חיים לסרי 21. משה מיבסקי 22. יצחק מזרחי 23. יצחק מזרחי 24. יוסף מעוז 25. אברהם נוימרק26. שרון ניסן
3. 27. שאול נשיא
4. 28. מנשה סאני
5. 29. ששון סופר
6. 30. יעקב סלמן
7. 31. אורי סלע
8. 32. אברהם פישר
9. 33. אהוד פשקס
10. 34. אברהם רובינשטיין
11. 35. יעקב רושנסקי
12. 36. בטי שכטר
13. 37. יורם פורת 38. אלכס פוטישמן
14. 39. פלורה האוגלנד

עו"ד יוסי כ"ץ
הנתבעות:
1. בתי זיקוק לנפט בע"מ
2. מבטחים
3. מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ אלישע שור

עו"ד גילת ויזל-סבן
עו"ד אלישע שור
פסקדין

 

 

תמצית ההליכים בתובענות אלה

 

1.       ראשיתן של התובענות המאוחדות שבפנינו - בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שם הוגשה תחילה תביעתו של מי שהיום הוא תובע מס' 18 בתובענות אלה, מר מוטי לוי, כנגד נתבעת מס' 1 (שתיקרא להלן: "בז"ן") וכנגד נתבעת מס' 2 (שתיקרא להלן: "מבטחים").

 

          בכתב התביעה האמור, שהוגש על ידי תובע מס' 18 לפני שהיה מיוצג על ידי בא כח התובעים, נטען כי התובע היה עובד של בז"ן ועמית של מבטחים, וכי בינו לבין בז"ן ולבין מבטחים נכרת הסכם "משולש", שנועד להסדיר את פרישתו של התובע ל"פנסיה מוקדמת", בטרם הגיעו לגיל הפרישה על פי תקנון מבטחים. על פי ההסכם האמור, היה על בז"ן לשלם למבטחים דמי גמולים להבטחת זכויותיו של התובע כלפי מבטחים, כדי שאלה יהיו זהות לאלה שהתובע היה צובר אילו הוא היה ממשיך את עבודתו עד גיל הפרישה שלפי התקנון, אלא שבניגוד להסכם, שילמה בז"ן סכום אחר למבטחים, במקום דמי הגמולים, סכום שנועד לרכישת "תוספת לקצבת הזקנה". בשל כך - לטענת התובע - נפגעו זכויותיו. התובע עתר לאכוף על הנתבעות לקיים את ההסכם המשולש, ולחלופין - לפסוק לו פיצויים על נזקיו.

 

2.       התובענה האמורה החלה להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בפני השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין.

 

3.       בז"ן הגישה כתב הגנה כנגד תובענתו של תובע מס' 18. על פי הנטען בכתב ההגנה האמור, זמן מה לאחר פרישתו של התובע בהתאם להסכם המשולש, הודיעה מבטחים כי על פי הנחיות חדשות של משרד האוצר, היא לא תוכל לקיים תנאי פרישה שנקבעו בהסכם אחר בדבר פרישה מוקדמת של עובדים. בשל כך, פנתה בז"ן אל מבטחים לשם בירור זכויות התובע (ועובדים אחרים שחתמו על הסכמים דומים), ובסופו של דבר שילמה בז"ן למבטחים סכום נוסף על מה שהיה עליה לשלם בהסכם המקורי, וקיבלה את אישורה של מבטחים לכך שתשלום זה משלים את מלוא דמי הגמולים שהיה על בז"ן לשלם.

 

4.       גם מבטחים הגישה כתב הגנה כנגד תובענתו של תובע מס' 18. ביחד עם כתב ההגנה, עתרה מבטחים לסלק על הסף את התובענה כנגדה.

 

על פי הנטען בכתב ההגנה של מבטחים, היא כלל לא חתמה על ההסכם המשולש שהתובע ובז"ן טענו כי היא חתמה עליו. זאת, מאחר שבעת שהיא התבקשה לחתום - היא כבר היתה מנועה מלעשות כן, בשל כך שאותו הסכם חרג מההנחיות של משרד האוצר שמבטחים היתה מחוייבת לנהוג על פיהן. מבטחים טענה - בנוסף לכך, כי לא ניתן כלל לדעת אם נגרם לתובע נזק בשל האופן שבו נהגו עמו, והדבר אמור להתברר רק בעת שהתובע יגיע לגיל זקנה, והתביעה מוקדמת מדי.

 

5.       בז"ן הגישה - לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה - בקשה להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מבטחים. מבטחים הביעה התנגדות לכך.

 

6.       השופטת שומרוני-ברנשטיין קיימה דיון מוקדם באותה תובענה של תובע מס' 18. במהלך הדיון המוקדם, התברר כי התובע שוקל אם להצטרף לעובדים אחרים, שגם הם הביעו רצון לתבוע את הנתבעות שהוא תבע. לפיכך, החליטה השופטת שומרוני-ברנשטיין שלא להמשיך בדיון המוקדם, ולהמתין עד אשר יחליט התובע כיצד הוא מבקש לפעול.

 

7.       אכן, מספר שבועות לאחר אותו דיון, הוגשה תובענה של 35 תובעים כנגד בז"ן וכנגד מבטחים. תובענה זו הוגשה על ידי בא כחם הנוכחי של התובעים (שסמוך לפני כן - החל לייצג גם את תובע מס' 18), ועניינה היה דומה לענין התובענה של תובע מס' 18 (אם כי היא נוסחה באופן מפורט יותר).

 

8.       לאחר הגשת התובענה של 35 התובעים האחרים, ניתנה על ידי השופטת שומרוני-ברנשטיין החלטה אשר דחתה את בקשתה של מבטחים בדבר סילוק התובענה על הסף, וקיבלה את בקשתה של בז"ן בדבר הגשת הודעה לצד שלישי.

 

9.       בינתיים, הגישה בז"ן בקשה לסילוק על הסף של תובענתם של 35 התובעים האחרים.

 

10.     בטרם ההחלטה בבקשה האמורה, הוגשה בקשה לאחד את הדיון בתובענתו של מי שהוא היום תובע מס' 18 עם הדיון בתובענת 35 התובעים האחרים. בקשה זו התקבלה על ידי נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רמי כהן, שהחליט כי הדיון בתובענות המאוחדות יימשך בפני השופטת שומרוני-ברנשטיין.

 

11.     סמוך לאחר איחוד הדיון בתובענות, הגישו הצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בקשה להעברת הדיון לבית דין אזורי אחר, בשל כך שאחד מהתובעים הוא נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

 

          הנשיאה דאז של בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, הורתה על העברת הדיון לבית דין זה (בנצרת).

 

12.     עם העברת הדיון לבית הדין בנצרת, נקבע מועד לדיון מוקדם בתובענות המאוחדות, אלא שמועד זה נדחה שוב ושוב, לבקשת מי מהצדדים (בהסכמת האחרים).

 

13.     בינתיים - הוסף, בהסכמה, תובע נוסף (התובע ה-37), ונקבעה רשימת התובעים בסדר כפי שהוא היום (למעט תובעים מס' 38 ומס' 39 שהוסף מאוחר יותר).

 

14.     במהלך הבירור של המועדים המוסכמים לדחיית מועד הדיון המוקדם שנקבע בבית דין זה, הוסבה תשומת הלב לכך שהתובענות הועברו מבית הדין בחיפה, בטרם מתן החלטה בבקשת בז"ן לסילוק על הסף של תובענת 35 התובעים (הבקשה שצויינה בסעיף 9 לעיל). לפיכך, ומשבז"ן לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה, להודיע כי היא אינה עומדת על הבקשה, ניתנה החלטה בבקשה זו. הוחלט - לדחות את הבקשה.

 

15.     לאחר מכן, הגישה מבטחים כתב הגנה כנגד התובענה של התובעים שאינם תובע מס' 18. כתב ההגנה האמור העלה טענות דומות לכתב ההגנה שהוגש כנגד תובענתו של תובע  מס' 18, אלא שנטען בו גם כי כל התובעים שתובענותיהם נדונות - אינם מלוא העובדים שעניינם דומה, וכי לפיכך - ראוי לצרף גם את העובדים האחרים כתובעים.

 

16.     גם בז"ן הגישה כתב הגנה, כנגד התובענות המאוחדות. טענותיה בכתב הגנה זה היו דומות לטענות בכתב ההגנה שהוגש כנגד תובענתו של תובע מס' 18.

 

17.     בהמשך, הגישו מבטחים ובז"ן בקשות שבהן כל אחת מהן ביקשה להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי כנגד האחרת. (נזכיר כי ההיתר שקיבלה בז"ן, מהשופטת שומרוני-ברנשטיין,  להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מבטחים - היה רק בקשר לתובענתו של תובע מס' 18). כל אחת מהן גם התנגדה לקבלת בקשתה של האחרת.

 

18.     בעת הדיון המוקדם הראשון שקויים בתובענות שהדיון בהן אוחד, הסכימו ב"כ הנתבעות כי תתקבל בקשת כל אחת מהן להגיש הודעה לצד שלישי כנגד האחרת. כן הוסכם כי לאחר שהצדדים יערכו ביניהם גילוי הדדי של מסמכים - יתקיים דיון מוקדם נוסף.

 

19.     לאחר אותו דיון מוקדם ראשון, הוסף - בהסכמה - תובע נוסף, תובע מס' 38.

 

20.     בדיון המוקדם השני, התברר כי אכן - כפי שהוערך לפני כן - יש צורך בשמיעת עדויות. לפיכך, סוכם על מועדי הגשת תצהירי עדות ראשית והתובענה נקבעה לשתי ישיבות הוכחות.

 

21.     לאחר הדיון המוקדם השני, הוספה - בהסכמה - תובעת נוספת, תובעת מס' 39.

 

22.     התצהירים אכן הוגשו, וישיבות ההוכחות אכן התקיימו (ישיבת ההוכחות השניה - התקיימה בהעדרם של נציגי הציבור).

 

23.     לאחר מכן - הוגשו סיכומים (לרבות סיכומי תגובה) בכתב.

 

          מאז הגשת סיכומי התשובה האחרונים ועד למתן פסק דין זה, חלף זמן רב, ועל כך - שלוחה לצדדים התנצלותו של אב בית הדין.

 

מעבר לכך, שלוחה תודתו של אב בית הדין לבאי כחם של כל הצדדים על האופן החברי שבו נהגו זה כלפי זה, למרות עומק המחלוקות.

 

תודה מיוחדת - שלוחה לבאי כחה של בז"ן על כך שקישטו את תחילת סיכומיהם בציטוט ממערכון "התוכי המת" של קבוצת מונטי פיית'ון, ציטוט שהפיג מעט את הקדרות שאפפה את כתיבת פסק הדין.

 

 

אלה העובדות

 

24.     בז"ן היתה בעבר חברה ממשלתית. (ביום 26/12/04 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה, כי בז"ן תפוצל לשתי חברות ותופרט באופן שכל מניותיה יימכרו. כך אכן נעשה מאוחר יותר).

 

25.     כל התובעים עבדו בעבר אצל בז"ן או אצל אחת מהחברות הבנות שלה - גדיב תעשיות פטרוכימיות בע"מ (אלא שלצרכי תובענות אלה - הצדדים לא ייחסו משמעות לאישיות המשפטית הנפרדת של החברה הבת, וכך ננהג גם אנו).

 

26.     בהתאם לתנאי העבודה שהיו מקובלים אצל בז"ן, מאז שנת 1970 או בסמוך לכך, העובדים בבז"ן היו מבוטחים בקרן הפנסיה המקיפה של מבטחים.

 

לפיכך, כל התובעים היו עמיתים פעילים באותה קרן פנסיה.

 

27.     בשנות ה-90' של המאה ה-20, הונהגו בבז"ן תוכניות הבראה, שחייבו גם צמצום במספר העובדים. בהתאם לכך, מספר מאות עובדים יצאו לפרישה מוקדמת לפנסיה.

 

          לצורך הפרישה המוקדמת - חתמו בז"ן ומבטחים, ביום 20/10/94, על הסכם בדבר פרישה מוקדמת. להסכם זה ייקרא להלן: "הסכם 94".

 

28.     נביא כאן מספר ציטוטים מהסכם 94:

"הואיל ועובדי החברה מבוטחים בקרן פנסיה מקיפה של מבטחים ... בהתאם להסכמי הצטרפות ...

והואיל  והחברה פנתה למבטחים בבקשה להוציא עובדים של החברה לפנסיה מוקדמת ...

והואיל  ומבטחים נענתה לבקשת החברה ...

אי לכך הוסכם ... כדלקמן:

1.         ...

2.          א.        החברה תוציא לפנסיה מוקדמת את העובדים ששמותיהם יפורטו ברשימה שתצורף להסכם זה ...

ב.         החברה תוכל להוציא מעת לעת עובדים נוספים בהסכמת מבטחים ...

3.         העובדים ... יפסיקו את עבודתם ... תוך ניתוק יחסי עובד מעביד.

4.         העובדים יהיו פנסיונרים של מבטחים החל מהתאריך הרשום ליד שמם וזכויותיהם כפנסיונרים ייקבעו בהתאם לתנאי חברותם ועפ"י הקבוע בתקנות ובהסכם זה.

5.         מבטחים תשלם לעובדים פנסיה מיום פרישתם לפנסיה מוקדמת ...

...

11.        א.        להבטחת זכויות העובדים הנובעות מהסכם זה תשלם החברה למבטחים ...

1)         סכום כסף חד פעמי לצורך רכישת וותק פנסיוני מזכה עד מועד הפרישה לפנסית זיקנה.

2)         סכומי הפנסיה המוקדמת שמבטחים תשלם לעובדים ... מיום פרישתם לפנסיה מוקדמת ועד הגיעם למועד הפרישה לפנסית זיקנה כקבוע בתקנות.

...

...".

 

          כלומר - על פי הסכם 94, החל מעת הפסקת יחסי עובד-מעסיק בין כל אחד מהעובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת לבין בז"ן, נחשב העובד הפורש לפנסיונר של מבטחים, והוא אמור לקבל ממנה את פנסיית הזקנה, אלא שבתקופה שעד הגיעו לגיל פנסיית זקנה על פי תקנותיה של מבטחים, המימון של הפנסיה שתשולם לו, ייעשה על ידי בז"ן, באופן של תשלום סכום חד-פעמי לצורך רכישת ותק פנסיוני ובאופן של תשלומים עתיים בגובה סכומי הפנסיה. מועד הפרישה לפנסיית זקנה, על פי מה שהיה קבוע אז בתקנון קרן הפנסיה המקיפה של מבטחים, היה גיל 65 לגברים, וגיל 60 - לנשים.

 

29.     אחד מבין התובעים - תובע מס' 29 - מר ששון סופר, יצא לפנסיה מוקדמת על פי הסכם 94. הוא פרש מעבודתו בבז"ן ביום 31/3/97.

 

30.     במקביל לפרישתם של העובדים שפרשו על פי הסכם 94 ולאחר מכן, בשל הגרעונות האקטואריים שהצטברו בקרנות הפנסיה הוותיקות (שמבטחים היא אחת מהן), חלו שינויים בהסדרי הפנסיה במדינת ישראל.

 

31.     ביום 24/11/99, הוציא מי שהיה סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, רו"ח רמי דיין, חוזר אל קרנות הפנסיה בענין רכישת זכויות פנסיה במסגרת הסכמים לפרישה מוקדמת. לחוזר האמור ייקרא להלן: "חוזר 99".

 

          כך, בין השאר, נכתב בחוזר 99:

"... הוחלט להגדיר בצורה מסודרת את התנאים בהם תותר רכישת זכויות עתיד בסכום חד פעמי ...

1.         במסגרת הסכמי פרישה מוקדמת ... יותר למעבידים לרכוש עבור עובדים בסכום חד פעמי את תוספת הזכויות הבאות, לפי ערכן המהוון:

א.         פנסיות מוקדמות שישולמו לעובדים ע"י הקרן ממועד הפרישה המוקדמת ועד הגיעם לגיל הפרישה הקבוע בתקנון הקרן.

ב.         תוספת לפנסיה החל מגיל הפרישה הקבוע בתקנון, בגובה ההפרש שבין הפנסיה שהייתה משולמת לעובד מגיל הפרישה, אם היה ממשיך לעבוד ברציפות עד גיל הפרישה כאמור לעיל והפנסיה שהיית משולמת לו מגיל פרישה, בהנחה שזכויות הצבורות במועד הפרישה המוקדמת היו מוקפאות (התוספת לפנסיה היא בגין האחוזים הנוספים שהעובד היה צובר אלמלא הפרישה המוקדמת).

...

ג.           ...

2.       עקרונות החישוב:

א.          ...

ב.         הפנסיה הצפויה מגיל פרישה הקבוע בתקנון, עפ"י הזכויות הצבורות במועד הפרישה המוקדמת, תחושב בהנחה שהמשכורת הקובעת ביום הפרישה המוקדמת תישאר קבועה במונחים ריאליים עד גיל הפרישה הקבוע בתקנון. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי לא תילקח בחשבון שום תוספת ריאלית לשכר ממועד עזיבת העבודה ועד גיל הפרישה כאמור.

ג.          פנסיית הפרישה המוקדמת או הפנסיה שתשולם לעמית הפורש בגיל פרישה עפ"י התקנון לא יעלו על הפנסיה שהייתה משולמת לו עפ"י אחוזי הפנסיה שהיה יכול לצבור עד גיל הפרישה שבהתאם לתקנון הקרן, אילו היה ממשיך להיות חבר בקרן עד גיל הפרישה כאמור ...

ד.         ...

...

3.         הבהרות:

א.         האמור בחוזר זה יחול על כל ההסכמים לפרישה מוקדמת שייחתמו עם מעבידים מהיום והלאה. לעניין הסכמי פרישה מוקדמת שתוקפם טרם פג, הארכת תוקפם תהיה בהתאם להוראות חוזר זה.

             ...".

 

32.        בתחילת שנת 2000, שוב נדונה תוכנית לפרישה מוקדמת של עובדים מעבודתם בבז"ן.

 

          ביום 1/2/00, נוסחה הצעה להחלטת דירקטוריון בז"ן, בדבר פרישתם של לפחות 250 עובדים, בתקופה שעד יום 31/12/02, כך שלפחות 100 עובדים יפרשו עד יום 31/12/00, לפחות 80 עובדים יפרשו עד יום 31/12/01, ולפחות 70 עובדים - יפרשו עד יום 31/12/02.

 

          התוכנית היתה מיועדת לעובדים שבמועד הפרישה המוקדמת יהיו לפחות בני 55 (עם אפשרות לכך שיתקבל אישור מיוחד לעובדים שהם לפחות בני 50). הוצע שעובדים שיפרשו לפנסיה מוקדמת במסגרת התוכנית, ואשר שהו בדרגתם לפחות 12 חודשים, יקבלו העלאה בדרגה (דרגת פרישה), וכן הוצע כך:

"בז"ן תשלם את דמי הגמולים לקרן הפנסיה לרכישת זכויות הפנסיה עד גיל  הפרישה. בז"ן תשלם פנסיה מוקדמת המוגדלת בשיעור שלא יעלה על עד 10% מהשיעור אליו הגיע העובד ובלבד שהממוצע הכללי לא יעלה על 8%. מוסכם בזאת, כי בכל מקרה שיעור הפנסיה המקסימלי לו יהיה זכאי עובד הפורש לפנסיה לא יעלה על השיעור לו היה זכאי אילו עבד עד גיל פרישה, או 70%, כנמוך שבהם.".

 

            ההצעה קיבלה את אישור הדירקטוריון של בז"ן ביום 27/2/00.

 

          בחודשים שלאחר מכן - התקבל גם אישור של רשות החברות הממשלתיות, והתקבלה הסכמת נציגות העובדים (מועצת העובדים וכן - ההסתדרות הכללית החדשה).

 

33.     ביום 22/6/00, פנה מר נתן שחם, שהיה מנהל אגף כח אדם וארגון בבז"ן, אל מר שי כהן, שהיה סמנכ"ל לפנסיה וביטוח במבטחים, במכתב בדבר תוכנית הפרישה המוקדמת האמורה.

 

          במכתב האמור נכתב, בין השאר, כך:

"1.       בבתי הזקוק לנפט בע"מ ממשיכים להוציא עובדים לפנסיה מוקדמת בהתאם להסכם שנחתם בת"א בתאריך 20.10.94 ...  בנושא פנסיה מוקדמת.

...

2.         כפי שסוכם בפגישות העבודה שקיימנו בנושא שבנדון:

2.1       בז"ן תשלח למבטחים את מבנה השכר לגבי כל עובד הפורש לפנסיה, לרבות קידומו בדרוג ושינויים בשכרו בשלוש השנים שקדמו למועד פרישתו.

2.2       השכר הקובע לעובד הפורש לפנסיה, יחושב ע"י 'מבטחים' בהתאם לכללי חישוב שנקבעו על ידכם.

...".

 

          מכאן, שמר שחם הניח באותו זמן שיהיה ניתן להמשיך את פרישתם המוקדמת של העובדים, בהתאם להסכם 94, שאותו הוא ביקש ליישם על העובדים שיפרשו לפי התוכנית שאושרה לשנים 2000-2002.

 

          למכתבו של מר שחם מיום 22/6/00, צורפה דוגמא של מכתב שבז"ן התכוונה לשלוח אל מבטחים ביחס לכל אחד מהעובדים שהתעתדו לפרוש לפנסיה מוקדמת.

 

34.     מבטחים הודיעה לבז"ן כי היא כבר אינה מסכימה לכך שעובדים שיפרשו לפנסיה מוקדמת, יפרשו על פי המתווה של הסכם 94 (כפי הנראה, עמדה זו של מבטחים באה בעקבות חוזר 99).

 

          לפיכך, הכינה בז"ן נוסח של הסכם "משולש" בין העובד שהתעתד לפרוש לפנסיה מוקדמת, בין בז"ן ובין מבטחים, ומר שחם צירף נוסח כזה למכתבו אל מר כהן מיום 6/7/00. 

 

מבטחים השיבה על מכתבו של מר שחם במכתב מטעמה, מיום 9/7/00 (שלא הוגש לנו) שבו נכתב (או שאליו צורף) נוסח אחר של הסכם "משולש".

 

          על כך, השיב מר שחם במכתב נוסף אל מר כהן ממבטחים, מכתב מיום 16/7/00. במכתב זה, הביע מר שחם את הסכמת בז"ן לנוסח שהוצע על ידי מבטחים, בשינוי מסויים.

 

35.     עוד באותו יום (16/7/00) שלח מר שי כהן מכתב תגובה אל מר שחם, שבו נאמר כך:

"רצ"ב הננו מעבירים אליכם נוסח הסכם בנושא פרישה מוקדמת בין העובד, חברת בז"ן ומבטחים, המאושר על ידינו.".

 

          למכתב האמור צורף נוסח של הסכם "משולש" בין העובד הפורש, לבין בז"ן ולבין מבטחים בדבר הפנסיה המוקדמת.    כך - בין השאר - נכתב בנוסחו של אותו הסכם משולש, שלגביו נאמר במכתבו של מר כהן כי הוא מאושר על ידי מבטחים:

"                         הסכם פרישה מוקדמת

...

בין:      _____ ...    

להלן: ('הפורש')

לבין:    בתי זיקוק לנפט בע"מ          

להלן: ('החבר'")

לבין:    מבטחים...

להלן: ('מבטחים')

הואיל:               והפורש חבר קרן פנסיה מקיפה של מבטחים (להלן: 'קרן הפנסיה'), הפועלת בהתאם לתקנות קרן הפנסיה כפי שיהיו בתוקף מעת לעת (להלן: 'התקנות') וההסכם הקיבוצי ...

והואיל:             והפורש והחברה הגיעו ביניהם להסכמה כי הפורש יפסיק את עבודתו בחברה ביום ____, תוך ניתוח יחסי עובד-מעביד, ויקבל פנסיה מוקדמת ע"ח החברה, באמצעות מבטחים ...

והואיל:             ומבטחים נענתה לבקשת החברה והפורש ...

לפיכך הוסכם ... בין הצדדים כדלהלן:

1.         ...

2.         בהסכם זה, למונחים הבאים תהיה המשמעות כדלהלן:

             ...

2.3       'יום הפרישה' - יום לאחר הפסקת עבודתו של הפורש בחברה.

2.4       'מועד הזכאות לפנסיה' - המועד בו יתמלאו בפורש המבוטח בקרן הפנסיה או בשאיריו התנאים המזכים בקבלת פנסיה בהתאם לתקנות.

2.5       'תקופת הפרישה המוקדמת' - תקופת שתחילתה יום הפרישה וסיום במועד הזכאות לפנסיה.

2.6       'פנסיה מוקדמת' - סכום כסף שתשלם החברה לפורשים באמצעות מבטחים מדי חודש, בתקופת הפרישה המוקדמת. ...

2.7       'דמי גמולים' - תשלומים לקרן הפנסיה בהתאם לתקנות, להבטחת זכויות הפורש המבוטח בקרן הפנסיה לרכישת וותק פנסיוני מיום הפרישה ולתקופה שאורכה כאורך תקופת הפרישה המוקדמת, מהמשכורת הקובעת כהגדרתה בהסכם זה.

2.8       'משכורת קובעת' - המשכורת הקובעת היא בסך ____ ₪, נכון ליום ____. 

3.         הפורש יפסיק את עבודתו בחברה ביום ______, תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד עם החברה, ודינו כדין ממשיך חברות בקרן הפנסיה. ...

4.         בתקופת הפרישה המוקדמת תשלם מבטחים פנסיה מוקדמת לפורש, על חשבון החברה.

5.         מובהר ומוסכם כי הפנסיה המוקדמת שיקבל הפורש שנקבעה בהסכמה בין הפורש והחברה, הינה בסך ___ ₪ לחודש, נכון ליום חתימת הסכם זה.

...

8.         בתקופת הפרישה המוקדמת תעודכן הפנסיה המוקדמת בשיעורים ובמועדים שבהם מעדכנת מבטחים את הפנסיה לפנסיונרים של מבטחים, בהתאם לתקנות כפי שיהיו מעת לעת.

9.         במועד חתימת הסכם זה, תשלם החברה בסכום חד פעמי, מראש, את מלוא הסכומים בגין דמי גמולים עבור הפורש, מהמשכורת הקובעת כאמור בהסכם זה.

10.       בקרות אירוע מזכה, תיקבע הפנסיה של הפורש או הבאים מכוחו בהתאם לתקנות, המעודכנת עפ"י כללי העדכון הנהוגים לגבי פנסיונרים בהתאם לתקנות.".

 

          ניתן לראות מנוסח זה, כי בניגוד להסכם 94, שבו נקבע - כזכור - שמעת הפסקת העבודה, העובד שפרש יהיה פנסיונר של מבטחים (סעיף 4 להסכם 94), הרי שבנוסח ההסכם ה"משולש" (שייקרא להלן: "הסכם 2000"), הוסכם שבתקופה שהוגדרה כ"תקופת הפרישה המוקדמת" - הפנסיה שתשולם לעובד שיפרוש, תהיה פנסיה שאותה משלמת בז"ן באמצעות מבטחים (סעיף 2.6 לנוסח הסכם 2000), וכי באותה תקופה, העובד הוא עדיין בגדר "ממשיך חברות", ולא פנסיונר (סעיף 3 לנוסח הסכם 2000), וכי רק בהגיע "מועד הזכאות לפנסיה" (כמוגדר בסעיף 2.4 לנוסח הסכם 2000), שהוא בגדר "ארוע מזכה" (המוזכר בסעיף 10 לנוסח ההסכם), יחל העובד להיחשב כפנסיונר של מבטחים.

 

36.     כאמור לעיל, בהתאם להחלטת דירקטוריון בז"ן, ואישורי רשות החברות הממשלתיות ונציגות העובדים, נערך במהלך השנים 2000-2002 מהלך של הוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת. בז"ן הגיעה להסכמה עם עשרות עובדים שלה, וביניהם - התובעים, בדבר פרישה מוקדמת.

 

          בתקופה שאחרי יום 16/7/00, החתימה בז"ן את העובדים שעמם הגיעה להסכמה בדבר פרישה מוקדמת, על הסכם 2000 בנוסח שהיא קיבלה ממבטחים, כאמור בסעיף 35 לעיל.

 

          לגבי כל אחד מהעובדים (וביניהם גם התובעים (למעט תובע מס' 29 שפרש כבר לפני כן, כאמור בסעיף 29 לעיל)), מולאו במקומות המיועדים לכך גם הסכומים המתאימים בענין "המשכורת הקובעת" (בסעיף 2.8 להסכם 2000) ובענין סכום הפנסיה המוקדמת (בסעיף 5 להסכם 2000). סכום הפנסיה נקבע על פי אחוזים מהמשכורת הקובעת, בהתאם לתקנונה של מבטחים כפי שהיה באותה עת, ובהתאם לוותק הביטוחי של כל אחד מהעובדים.

 

          ראוי לציין כי אף שהסכם 2000 נוסח כהסכם "משולש", שגם מבטחים צד לו, ואף שבנוסחו של הסכם 2000 היה מקום גם לחתימתה של מבטחים, מבטחים לא חתמה (לפחות לא בדרך כלל), על עותק של הסכם 2000 לגבי כל אחד מהעובדים שפרשו ושהתעתדו לפרוש על פיו. מבטחים קיבלה מבז"ן דיווח על העובדים הפורשים. עם זאת, נבהיר כי מבטחים אינה מתכחשת להסכם 2000 בשל העדר החתימה. טענותיה של מבטחים - אחרות. 

 

37.     בתקופה שמנובמבר 2000 ועד יום 20/8/02, חתמו רוב התובעים על הסכם 2000. מדובר בכל התובעים למעט תובעים מס' 2, מס' 27, מס' 31, מס' 36, מס' 37 ומס' 39, וכמובן - למעט תובע מס' 29, שכאמור בסעיף 29 לעיל - פרש כבר ביום 31/3/97, לפי הסכם 94. (ממה שיפורט להלן, בסעיפים 39-44, יתברר מדוע ייחסנו חשיבות למועד של יום 20/8/02).

 

          ארבעה מאותם תובעים שחתמו על הסכם 2000, אכן פרשו מעבודתם בתקופה האמורה. מדובר בתובע מס' 19, מר רפאל לויט, שפרש מעבודתו ביום 31/12/00, בתובע מס' 25, מר אברהם נוימרק, שפרש מעבודתו ביום 30/6/01, בתובע מס' 26, מר ניסן שרון, שפרש מעבודתו ביום 31/7/02, בתובע מס' 33, מר אברהם פשקס, שפרש מעבודתו ביום 31/12/01, ובתובע מס' 38, מר אלכס פוטישמן, שפרש מעבודתו ביום 31/12/01. 

 

38.     ביום 4/8/02, שלח מר אייל בן שלוש, שהיה סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, חוזר אל קרנות הפנסיה (ומבטחים ביניהן), שכותרתו: "הסכמים למתן זכויות שאינן מעוגנות בתקנות קרן הפנסיה". לחוזר האמור ייקרא להלן: "חוזר 2002". כך, בין השאר, נכתב בחוזר 2002:

"בשוק קרנות הפנסיה קיימת תופעה אסורה של מתן זכויות שאינן מעוגנות בתקנוני הקרנות. זכויות היתר גורמות להגדלת התחייבויות של קרנות הפנסיה מעבר לאמור בתקנונן ולאפליה לרעה של עמיתים שאינם נהנים מהזכויות האמורות, אך נושאים בנטל העלות הנובע מהן.

סוגיה זר הובאה להכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה שפסק דינו בע"ע 629/97 אליאב ואח' נ' מקפת ניתן לאחרונה. בפסק דין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה כך:

...

לענין תקנה 41כו בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, הקובעת כי זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה, קובע בין הדין הארצי כך:

'המערערים פרשו לגמלאות כאשר תקנה 41כו ... היתה בתוקף. כאמור, זכויות חברי הקרן מתגבשות במועד פרישותם לפי המצב המשפטי הקיים באותה עת. מכאן, כי במועד פרישתם של המערערים לגמלאות, אסור היה לקרן להעניק להם זכויות בניגוד להוראות תקנה 41כו הנ"ל. ביצוע הסכם 1965 כשיטת המערערים, יחייב את הקרן להפר את החוק. ....'.

יושם אל לב, כי פסק הדין האמור מתייחס להסכם אשר נחתם שנים רבות בטרם חקיקת תקנה 41כו האמורה.

כידוע, פסק דין זה עולה בקנה אחד עם עמדת המפקח, בהתאם להוראות תקנה 41כו האמורה ובהתאם לעקרונות היסוד הסוציאליים, הכלכליים והאקטואריים עליהם מושתתות קרנות הפנסיה, לפיה קרן פנסיה אינה רשאית להעניק לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע כתקנונה, אף אם שולם עבורן, ואף אם בתקנון הקרן עצמו קבועות הוראות המתירות לקרן הפנסיה לקבוע לקבוצות עמיתים מסוימות זכויות שובות משל כלל עמיתי הקרן.

אשר על כן, מובהר בזאת:

1.         על קרנות הפנסיה להעניק לכלל עמיתיהן אך ורק את הזכויות הקבועות בתקנונן. חל איסור לחרוג מהאמור לעיל ולהקנות זכויות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם תקנון הקרן.

2.         קרן פנסיה אינה רשאית להתקשר בהסכמים לפיהם יינתנו זכויות עודפות לקבוצות עמיתים כאלה ואחרות - בין בתשלום ובין מסיבה אחרת - באשר הסכמים כאלה יהיו נטולי תוקף מיד עם בואם לעולם.

3.         חברות מנהלות של קרנות פנסיה, או קרנות פנסיה, שהתקשרו בהסכמים לפיהם נתנו לעמיתים או לקבוצות עמיתים זכויות שונות מאלה הקבועות בתקנוני הקרנות ... נדרשות להודיע לצדדים להסכם (המעביד והעמיתים) על היותם נטולי תוקף כאמור בסעיף 2 לעיל.

...".

 

39.     ביום 20/8/02, שלחה גב' הניה פרלמוטר ז"ל, שהיתה מנהלת מחלקה באגף הפנסיה בהנהלה המרכזית של מבטחים, מכתב אל מר שחם.

 

במכתב האמור נאמר כך:

"הנדון: הסכם פרישה מוקדמת

הובא לידיעתנו כי בכוונתכם להוציא עובדים לפנסיה מוקדמת.

הרינו להביא לידיעתכם כי בהתאם לחוזר אגף שוק ההון השתנו הכללים לפרישת עובדים לפנסיה מוקדמת ולכן לא ניתן יהיה להוציא עובדים לפנסיה מוקדמת בהתאם להסכם הפרישה מיום 20.10.94.

על פי הנחיות אגף שוק ההון יכול שיהיו שני מסלולי פרישה לפנסיה מוקדמת -

1.         מסלול רכישה חד פעמי - על פי הכללים הקבועים בחוזר הרצו"ב.

2.         מסלול תשלום שוטף. לפי מסלול זה החבר חותם על שני הסכמים, הסכם לקבלת פנסיה מוקדמת והסכם המשכת חברות.

             לנוחיותכם רצו"ב נוסח ההסכמים.

נעמוד לרשותכם למתן הבהרות והסברים ככל שיידרש.".

 

          ייתכן שה"טריגר" למשלוח המכתב מיום 20/8/02, היה חוזר 2002, שיצא סמוך לפני כן. ייתכן שכהערכתו של מר שחם, ה"טריגר" היה דווקא בפניות של בז"ן אל מבטחים בענייניהם של חלק מהתובעים, אך מתוכנו של המכתב נראה יותר כי הוא מבוסס על חוזר 99, ולא על חוזר 2002.

 

40.     מטבע הדברים, הנוסח האמור של מכתבה של גב' פרלמוטר ז"ל, הפתיע את מר שחם, שכן הוא התייחס להסכם 94, בעוד שבז"ן - כזכור - כבר ידעה, החל מיולי 2000, שמבטחים כבר אינה פועלת לפי הסכם 94, אלא דורשת חתימה על הסכם בנוסחו של הסכם 2000, אשר עליו הוחתמו כבר עשרות עובדים שהוסכם על פרישתם המוקדמת לפנסיה (וביניהם - כאמור - רוב התובעים).

 

          לפיכך, פנה מר שחם - טלפונית - אל גב' פרלמוטר ז"ל, ביום 27/8/02, וכפי הנראה - העלה בפניה טרוניה על תוכן מכתבה, בעוד שמאז יולי 2000, פעלה בז"ן על פי הנוסח של הסכם 2000.

 

כהמשך לשיחה, שלח מר שחם אל גב' פרלמוטר, באותו יום, מכתב אשר בו נאמר כך:

"בהמשך לשיחתנו מהיום ולמכתבך מיום 02 VIII 20 בנושא 'הסכם פרישה מוקדמת', רצ"ב נוסח 'הסכם פרישה מוקדמת' שנקבע בשנת 2000 לגבי פורשי בז"ן בתיאום בין מבטחים, הנהלת בז"ן וועד העובדים.

לדעתי ולדעת הוועד, רצוי להתאים את ההסכם המצ"ב להנחיות אגף שוק ההון. השינויים הינם מזעריים בלבד.

להזכירך, נספח 'הסכם המשכת חברות בקרן הפנסיה' אינו ברור (בעיקר סעיף 4) ואנו לא מבינים את הצורך בו, במתכונת בה הננו עובדים היום בנושא הפרישה המוקדמת.".

 

41.     המגעים בין בז"ן לבין מבטחים נמשכו, וביום 13/11/02 התקיימה פגישה במשרדי מבטחים, בהשתתפותם של גב' פרלמוטר ז"ל, מר שחם וכן גב' ציפי לדרמן, שהיתה מנהלת אגף הפנסיה במבטחים (והעידה מטעמה בתובענה זו).

 

          בפגישה הושגה הסכמה בין בז"ן לבין מבטחים.

 

ההסכמה הועלתה על הכתב בסיכום הפגישה שנכתב על ידי מר שחם, באופן הבא:

"הפגישה נתקיימה בהמשך למכתבה של חניה פרלמוטר ... מיום 20.8.2002 המצ"ב, בנושא הסכם הפרישה המוקדמת. במכתב זה מציינת גב' פרלמוטר כי בהתאם לחוזר אגף שוק ההון, השתנו הכללים לפרישה מוקדמת ולכן לא ניתן יהיה להוציא עובדים לפנסיה מוקדמת בהתאם להסכם הפרישה מיום 20.10.94, וכי קיימים מסלולי פרישה חדשים לפנסיה מוקדמת.

הח.מ. הבהיר ל'מבטחים' כי הסכם הפרישה המוקדמת נקבע ע"י 'מבטחים' במכתבו של שי כהן ... מיום 16.7.2000 ולא כפי שצויין ע"י גב' פרלמוטר ב-20.10.94 וכי בתאריך ההסכם החדש (16.7.2000) כבר היה בידי 'מבטחים' חוזר אגף שוק ההון מיום 24.11.99 ... וכאמור מעלה, הסכם הפנסיה המוקדמת נקבע והוכתב ע"י 'מבטחים' לאחר מועד זה.

בנוסף, ציין הח.מ. כי ההסכם שנקבע ע"י 'מבטחים' אושר ע"י רשות החברות הממשלתיות, דירקטוריון החברה והנהלת בזן ובמסגרתו יצאו למעלה מ-100 עובדים לפרישה מוקדמת.

מאחר ועד לתאריך הפגישה הנ"ל קוימו שיחות הבהרה בין בזן ל'מבטחים' לגבי הסכם הפרישה המוקדמת ומאחר ובזן חתמה עם עובדים על נוסח הסכם הפרישה המוקדמת מיום 16.7.2000 ומאחר והוסבר ל'מבטחים' על הבעיתיות בשינוי ההסכמים החתומים עם העובדים, סוכם ע"י גב' ציפי לדרמן ש'מבטחים' תנסח תוספת עליה יחתום העובד (שטרם פרש בפועל), בו הוא מאשר כי ידוע לו שעם פרישתו במסגרת הפרישה המוקדמת בבזן אין הוא זכאי בעתיד למשוך כספים מ'מבטחים'. שאר סעיפי ההסכם ישארו ללא שינוי.".

 

42.     ביום 26/11/02, התקיימה שיחה נוספת בין מר שחם לבין גב' לדרמן, אשר הבטיחה למר שחם כי היא תסביר את הסיכום האמור ליועצת המשפטית, דאז, של מבטחים, עו"ד חנה גרבל.

 

43.     בהתאם למה שסוכם בין מר שחם לבין גב' לדרמן, שלח מר שחם, ביום 3/12/02, רשימה של עובדי בזן שהתעתדו לפרוש עד יום 31/12/02, בציון מועדי חתימותיהם על הסכם 2000.

 

44.     בתגובה, שלחה גב' לדרמן אל מר שחם, מכתב מיום 12/12/02, שבו נאמר כך:

"בהתיחס לפניתכם מיום 3.12.02 להוצאת העובדים ששמותיהם מפורטים ברשימה המצורפת, הרינו להודיעכם כי נסכים להוצאת העובךים לפנסיה מוקדמת על פי ההסכם שנחתם עמם לפנים משורת הדין וזאת בשים לב לעובדה כי הסכם הפרישה המוקדמת עם מרבית העובדים נחתם לפני הודעתנו לבם כי חל שינוי בהוראות האוצר בנושא רכישת זכויות עתידיות, בכפוף להלן:

1.         הסכום שתשלם החברה על פי סעיף 9 להסכם הפרישה המוקדמת בגין בל עובד יחושב על פי ההוראות והנחיות האוצר בחוזר מיום  24.11.1999.

2.         לגבי עובדים שיפרשו בעתיד לפנסיה מוקדמת ייעשה הסכם חדש במתכונת הנדרשת  על פי הוראות אגף שוק ההון בחוזר מיום 24.11.1999.

עם קבלת הסכמתכם בכתב לאמור במכתבינו נהיה מוכנים להוציא את העובדים לפנסיה מוקדמת.".

 

            מר שחם אישר בחתימתו את הסכמתו לתוכן המכתב.

 

45.     בשל חשיבות הדברים, לצורך הבנת (חלק מ)המחלוקת בין הצדדים, נתעכב כאן מעט על המשמעות של ההסכמה שנוסחה במכתבה של גב' לדרמן מיום 12/12/02 שצוטט לעיל.

 

          כמצוטט בסעיף 35 לעיל, מסעיף 9 לנוסח הסכם 2000, כפי שנחתם עם העובדים הפורשים, הרי שעל פי אותו הסכם, בז"ן היתה אמורה לשלם למבטחים סכום שהוא בגדר "דמי גמולים". המונח "דמי גמולים" הוגדר בסעיף 2.7 להסכם 2000, כסכום שנועד "להבטחת זכויות הפורש ... לרכישת וותק פנסיוני" לתקופה שהוגדרה כתקופת הפרישה המוקדמת.

 

          כלומר, על פי הסכם 2000, מבטחים היתה אמורה לשלם סכום שמבטיח את הוותק הפנסיוני של העובדים, כך שהוא יהיה כאילו הם המשיכו לעבוד, גם לאחר מועד הפרישה המוקדמת, עד להגיעם לגיל הפרישה.

 

          דמי הגמולים האמורים, שעל בז"ן היה לשלם למבטחים על פי הסכם 2000, הביאו - למעשה - לרכישת ותק פנסיוני נוסף, כלומר - תוספת אחוזית לשיעור הפנסיה שנצברה עד למועד הפרישה המוקדמת.

 

          רכישת זכויות פנסיוניות באופן של צבירת אחוזי פנסיה נוספים, למי שכבר אינו עובד, אינה מתיישבת עם הוראות חוזר 99 (וכפי הנראה - גם לא עם הוראות חוזר 2002, תלוי בפרשנות שלו). על כן, ההתקשרות בהסכם 2000 היתה, לכאורה, מנוגדת לחוזר 99.

 

          (במאמר מוסגר - נציין בענין זה, כהמשך להערתנו בסוף סעיף 36 לעיל, כי מעדותה של גב' לדרמן עולה שאי-חתימתה של מבטחים על הסכם 2000, נעשה באופן מכוון, בשל כך שהיועצת המשפטית (דאז) של מבטחים סברה שיש בעיה עם ניסוחו. עם זאת, מבטחים - כאמור - אינה מתכחשת לכך שהיא עצמה זו שניסחה את הסכם 2000. מבטחים לא סברה שיש בעיה עם זה שבז"ן והעובדים יחתמו על הסכם 2000. (ראו בענין זה את עדותה של גב' לדרמן בשורות 1-4 לעמ' 27 לפרוטוקול). מכל מקום, מבטחים אינה טוענת שהסכם 2000 אינו מחייב אותה מחמת העדר החתימה, כך שממילא אין אנו סבורים שיש נפקות משפטית לשאלת חתימתה של מבטחים על הסכם 2000).

 

          כאמור לעיל, נוסחו של הסכם 2000 אינו מתיישב עם הוראות חוזר 99. הסיכום שנוסח במכתבה של גב' לדרמן מיום 12/12/02, בא לפתור זאת.

 

על פי אותו סיכום, כמצוטט בסעיף 44 לעיל, מה שבז"ן תשלם למבטחים, אינו בגדר "דמי גמולים" שמבטיחים ותק פנסיוני (שמביא להגדלת אחוזי הפנסיה), אלא - הוא סכום שנועד להבטיח תוספת שקלית לפנסיה הצבורה, תוספת שחושבה מראש בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוזר 99.

 

          השינוי במהות התשלום שבז"ן היתה אמורה לשלם למבטחים, כפי שהשתמע מהמכתב מיום 12/12/02, ייקרא להלן: "שינוי שיטת הרכישה").

 

46.     כפי הנראה, בז"ן דיווחה לוועד העובדים על השינויים בהסכמה עם מבטחים, לעומת מה שהיה מוסכם לפי ההסכם ה"משולש". אולם - בז"ן לא הודיעה זאת לעובדים עצמם (אף שרובם, כאמור, עדיין לא פרשו מעבודתם במהלך התקופה שבה נערך המו"מ עם מבטחים ובעת שהושגה ההסכמה בדבר שינוי שיטת הרכישה. גם מבטחים לא הודיעה על כך לעובדים עצמם, אף שנתוני העובדים שפרשו ושהתעתדו לפרוש, כבר היו בידי מבטחים בעת ההסכמה בדבר שינוי שיטת הרכישה. מתצהיריהם של התובעים שהגישו תצהירים, עולה שחברי ועד העובדים - לא יידעו אותם על השינויים בהסכמה עם מבטחים.

 

על כן, ניתן לקבוע - במידה רבה של סבירות - שהתובעים לא ידעו על שינוי שיטת הרכישה, ולא היו יכולים להביא ענין זה בשיקוליהם, בשאלה אם לחזור בהם מהסכמותיהם. (בענין זה נציין כי על פי סיכום "ג'נטלמני" שהיה בין הנהלת בז"ן לבין ועד העובדים, עובד שהגיע להסכמה בדבר פרישה מוקדמת, אך טרם פרש - היה יכול לחזור בו מהסכמתו).

 

47.     כל התובעים אשר לא פרשו לפני כן (כאמור בסעיפים 29 ו-37 לעיל), פרשו, בפרישה מוקדמת מעבודתם בבז"ן, ביום 31/12/02.

 

48.     מבטחים התמהמהה בחישוב הסכומים שעל בז"ן היה לשלם לה למימון הפנסיה המוקדמת ורכישת הזכויות על פי ההסכמים. לפיכך, החליטה בז"ן לשלם למבטחים מקדמה (נראה שהיה חשוב לבז"ן לרשום את ההוצאה האמורה עוד בשנת 2002), וביום 31/12/02 העבירה בז"ן למבטחים סך של 12,174,737 ₪, כמקדמה, בגין רכישת זכויות פנסיה מוקדמת לקבוצה של 55 עובדים שפרשו ביום 31/12/02 (ורוב התובעים - ביניהם).

 

ביום 5/3/03, הודיעה מבטחים לבז"ן כי החישוב שערכה על פי הרשימות שבז"ן העבירה לה,  מחייב תשלום סך של 9,934,744 ₪ (הסכום מתייחס לקבוצה שונה מהקבוצה שבגינה שולמה המקדמה האמורה לעיל, כך שלא ניתן לערוך חישוב מדוייק לגבי ההפרש.

 

49.     במהלך שנת 2003 בשל שינויי חקיקה - החלה מבטחים לנהוג על פי התקנון האחיד, שהוחל על כל קרנות הפנסיה הוותיקות. התייחסות לדברי החקיקה הרלוונטיים ולהוראות הרלוונטיות מהתקנון האחיד, תובא להלן, בחלק ה"משפטי" של פסק דין זה.

 

50.     במהלך שנת 2004, נחקק חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. בעקבותיו, שונה גם התקנון האחיד, והדבר היה אמור להביא להגדלת הסכומים שעל בז"ן היה להעביר למבטחים. אולם, בעקבות יישום מסקנות "ועדת גולדברג", המדינה היא זו שנשאה בעלות הנוספת. מאחר שהמחלוקות בין הצדדים אינן נוגעות לשינויי גיל הפרישה ולתוצאות מסקנות "ועדת גולדברג" - לא נרחיב בענין זה.

 

51.     דבר חקיקה נוסף שאליו נתייחס בחלק ה"משפטי" של פסק הדין, הוא השינוי בחוק שהביא להעלאת דמי הגמולים לקרנות הפנסיה הוותיקות, לגבי התקופה החל משנת הכספים 2004.

 

          העלאת דמי הגמולים, הביאה לחשש אצל בז"ן, שמבטחים תטען כי בז"ן שילמה סכומים נמוכים מדי לשם רכישת זכויות מי שפרשו בפרישה מוקדמת.

 

החשש האמור ניזון גם מדברים של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת, אשר טענו בפני בז"ן שמבטחים הפחיתה את הפנסיה המשולמת להם, באמתלא שבז"ן לא שילמה סכום מספיק.

 

אכן, במהלך שנת 2005, מבטחים הפחיתה מתשלומי הפנסיה של העובדים שהגיעו לגיל פרישה, בטענה שהסכום ששולם על ידי בז"ן חושב על פי דמי הגמולים שהיו בטרם התיקון בחוק. ההפחתה היתה בחישוב "השכר הקובע", כך שבמקום השכר הקובע שהיה אמור להיות על פי הסכם 2000, נקבע "שכר קובע" אחר, נמוך יותר, בהתחשב בשיעור דמי הגמולים הגבוה יותר שכבר חל אז.

 

בשל כך, פנה מר שחם במכתב, מיום 4/1/06, אל גב' יעל אנדורן, שהיתה באותה עת המנהלת המיוחדת של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר.

 

כך - בין השאר - נאמר במכתב:

"      הנדון:         הפחתת פנסיה לפורשים לפנסיה מוקדמת

1.         עפ"י סעיף 9 להסכם פרישה מוקדמת בין העובד, חברת בזן ו'מבטחים' שאושר ע"י 'מבטחים' ביום 16.7.2000 ... שילמה בזן, בסכום חד פעמי, מראש, את מלוא דמי הגמולים בגין הפורש, מהמשכורת הקובעת עפ"י ההסכם הנ"ל. הסכום נקבע ע"י 'מבטחים'.

2.         לגבי כל עובד שפרש לפנסיה מוקדמת, נחתם הסכם משולש - העובד, החברה ו'מבטחים', בנוסח המאוזכר בסעיף 1 למזכרי זה.

3.         על פי סעיף 10 להסכם הנ"ל, הפנסיה נקבעת, מהמשכורת הקובעת, כאמור בהסכם זה, ומעודכנת עפ"י הכללים הנהוגים לגבי פנסיונרים בהתאם לתקנות.

4.       ...

5.         נמסר לנו ע"י פורשים לפנסיה מוקדמת שהגיעו לגיל פרישה עפ"י התקנות, כי השכר הקובע הופחת בנימוק שלא שולמו דמי הגמולים במלואם עבור תקופת הפרישה המוקדמת.

6.         ...

7.         אנו דורשים לכבד את הסכם הפנסיה ולשלם לגימלאים פנסיה בהתאם לשכר הקובע שנקבע ע"י 'מבטחים'.".

 

52.     הענין נבדק בלשכת המנהלת המיוחדת של קרנות הפנסיה, וביום 12/2/06, השיב ממלא מקומה של המנהלת, רו"ח אילן סגל, תשובה למר שחם, שבה נאמר כך:

"לאחר בדיקה מקיפה שערכנו מתברר כי תשלום דמי גמולים בסכום חד פעמי מראש, כפי ששולם על ידכם עבור הפורשים המוקדמים מחברתכם, מהווה תשלום מלא של דמי הגמולים בגין תקופת פרישתם המוקדמת.

לפיכך, חישוב השכר הקובע לפורשים מוקדמים אלה שיגיעו לגיל פרישה יערך ללא כל הפחתה הנובעת מהעלאת שיעור דמי הגמולים שחלה בתקופת הפרישה המוקדמת.

כמו כן, לפורשים שהגיעו לגיל פרישה יתוקן חישוב הקצבה בהתאם, בתחולה רטרואקטיבית, ממועד הגיעם לגיל הפרישה.".

 

53.     נעיר כי בין הנתבעות יש מחלוקת בשאלה אם המכתבים שצוטטו בסעיפים 51 ו-52 לעיל, מתייחסים לכלל הפורשים בפרישה מוקדמת מעבודתם בבז"ן שהיו עד אז, או שמא רק לאלה שחל עליהם הסכם 94 (ומבין התובעים - רק תובע מס' 29).

 

          המחלוקת האמורה קשורה להבהרה שהבהרנו בסעיף 45 לעיל, בדבר שינוי שיטת הרכישה. כזכור, בעוד שלפי הסכם 94, ולפי ההסכמה בהסכם 2000 בטרם שינוי שיטת הרכישה, סוכם שבז"ן תשלם מראש "דמי גמולים" שקונים ותק פנסיוני, הרי שבהסכמה על שינוי שיטת הרכישה סוכם על כך שבמקום "דמי גמולים" ישולם סכום שירכוש תוספת שקלית לפנסיה.

 

          מכתבו של מר שחם מיום 4/1/06 עוסק בתשלום "דמי גמולים" ששולמו מראש, על פי סעיף 9 להסכם 2000, כך שעל פי המובן המילולי שלו, הוא אמור להתפרש - אכן, כעמדת מבטחים, כאילו הוא אינו קשור כלל למי שפרש בפרישה מוקדמת במסגרת ההסכמה בדבר שינוי שיטת הרכישה, אלא שמקובלת עלינו גרסתו של מר שחם שכוונתו במכתב האמור היתה לכלל הפורשים על פי הסכם 2000. מר שחם לא הביא בחשבון, במכתבו האמור, את הדקויות של שינוי שיטת הרכישה, אלא התייחס לניסוח כפי שנותר בסעיף 9 להסכם 2000, בדבר תשלום דמי גמולים. על כן, תשובתו של רו"ח סגל - הניחה את דעתו של מר שחם, ביחס לכלל הפורשים. (לא שמענו את עדותו של רו"ח סגל, אך אנו סבורים שיש בסיס טוב להשערה שגם רו"ח סגל לא התכוון שמכתבו מיום 12/2/06, יתייחס רק למי שפרשו לפי הסכם 94. מכתבו בא להרגיע את מר שחם ואין סיבה שנייחס לרו"ח סגל היתממות ורצון להסתיר את הכוונה האמיתית של מכתבו. הדעת נותנת שאילו רו"ח סגל היה מתכוון שמכתבו מתייחס רק למי שפרשו על פי הסכם 94, הוא היה מוצא לנכון להבהיר זאת במפורש, שכן הוא בא בתגובה למכתבו של מר שחם אשר הזכיר במפורש את הסכם 2000.

 

          על כן, דעתנו היא - כעמדת בז"ן - שכוונותיהם של כותבי המכתבים מיום 4/1/06 ומיום 12/2/06, היתה לכלל הפורשים בפרישה מוקדמת מבז"ן, לרבות אלה שפרשו לפי הסכם 2000 כפי שהיה לאחר שינוי שיטת הרכישה, וזאת - אף שכותבי המכתבים לא דקדקו במונחים ונקטו את המונח "דמי גמולים" (שהופיע בנוסח הסכם 2000), מונח שכבר לא היה מדוייק, לאחר שינוי שיטת הרכישה.

 

54.     מכל מקום, ניתן לקבוע כי מכתבו של רו"ח סגל הניח את דעתו של מר שחם, ואכן - התברר כי אין למבטחים טענה שיש להפחית את הפנסיה המשולמת לפורשים בפרישה מוקדמת, בשל כך שהתשלום של בז"ן היה נמוך מדי, עקב העלאת דמי הגמולים על פי השינוי בחוק.

 

55.     התובעים (וכנראה גם הפורשים האחרים), לא קיבלו ממבטחים דו"חות שנתיים בשנים 2005 ו-2006.

 

          בשנת 2008, קיבלו חלק מהפורשים דו"חות שנתיים ממבטחים, לגבי שנת 2007. מתוכן הדו"חות, התעורר אצל  חלק ממי שקיבלו אותם חשש שמא מבטחים אינה משלמת להם את כל המגיע להם. טענות בענין זה הגיעו אל בז"ן, ועקב כך - פנה מר שחם שוב אל מבטחים, ונפגש ביום 18/8/08, עם גב' הניה פרלמוטר ז"ל. למחרת הפגישה, ביום 19/8/08, שלח מר שחם מכתב נוסף למבטחים, שבו פירט את האופן שבו בז"ן רואה את התפתחות הסדרי הפרישה המוקדמת בין בז"ן לבין מבטחים, והביע את תמיהתו על כך שעמדת מבטחים - שונה. (המחלוקת בין מבטחים לבין בז"ן כפי שהיתה באותה עת, לא הובררה לחלוטין, אך נראה שהיא דומה למחלוקת הנוכחית בענין הפרשנות של מכתבו של רו"ח סגל, כמפורט בסעיף 53 לעיל).

 

          כפי הנראה, מבטחים לא הגיבה בכתב על מכתבו של מר שחם מיום 19/8/08.

 

56.     להשלמת התמונה העובדתית, בטרם נעבור לסקירת החיקוקים והתקנון ולחלק ה"משפטי" של פסק דין זה, נציין כי כל התובעים הגיעו לגיל הפרישה (בין אם על פי התקנון הספציפי של מבטחים ובין אם על פי התקנון האחיד, שהתייחס גם לחוק גיל הפרישה, התשס"ד-2004), במועד שלא היה מוקדם לחודש אוקטובר 2003. לפיכך, כל התובעים, למעט תובע מס' 29, שכאמור לעיל, פרש עוד בשנת 1997, על פי הסכם 94, הפכו להיות פנסיונרים של מבטחים (וקיבלו תשלומי פנסיה ממבטחים עצמה, ולא כ"צינור" להעברת כספי בז"ן) - במועד שלא היה מוקדם לחודש אוקטובר 2003.

 

 

סקירה חלקית של הוראות חוק רלוונטיות והתייחסות קצרה לתקנון

 

57.     ביום 29/5/03, נחקק חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004, התשס"ג-2003.

 

חוק זה הוסיף את פרק ז'1 לחוק ששמו היה אז - חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, וכיום שמו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, והוא ייקרא להלן: "חוק הפיקוח".

 

          כותרתו של פרק ז'1 לחוק הפיקוח, היא: "קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי". על פי האמור בסעיף 78א לחוק הפיקוח, מטרתו של הפרק היא:

"לטפל בגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.".

 

          אכן, הוראות הפרק מביאות - בדרך כלל - לצמצום בזכויות העמיתית בקרנות הפנסיה הוותיקות, ובכך - להקטנת גירעונן האקטוארי.

 

          בסעיפים שלהלן נביא מספר הוראות מפרק ז'1 לחוק הפיקוח.

 

58.     סעיף 78ד לחוק הפיקוח, עוסק במינוי מנהל מיוחד לכל קרן פנסיה ותיקה. סעיף 78ו לחוק הפיקוח מקנה למנהל המיוחד את כל הסמכויות של "מנהל מורשה" שאותו היה ניתן למנות לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח כשהיה מתעורר חשש ש"מבטח" אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו. בהתאם לסעיף 70 לחוק הפיקוח, למנהל מורשה יש כל הסמכויות של מנהל עסקים ושל דירקטוריון של "מבטח".

 

59.     סעיף 78ט לחוק הפיקוח, עוסק בתקנון האחיד לקרנות הפנסיה הוותיקות.

 

כך, בין השאר, נאמר בו:

"(א)     המפקח יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות סימן ה' וליצירת אחידות במערך הזכויות.

(ב)        התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1)        לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(2)        כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(3)        חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקיצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א)        לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בשינויים שיקבע המפקח בתקנון האחיד;

(ב)        לענין עמיתים בקרן ותיקה שהמפקח קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1)        בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע המפקח;

(2)        בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

...

(7)        השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;

(8)        הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת זקנה בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, "ההפרש" - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.

(9)        הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי.

...".

 

          נבהיר כי פסקה (9) לסעיפון (ב) לסעיף 78ט לחוק הפיקוח, הוסף לאותו סעיף, כמובן, רק בעקבות חקיקתו של חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. הנוסח המקורי של סעיף 78ט לחוק הפיקוח לא כלל את פסקה (9).

 

          מכל מקום, על פי הוראות סעיף 78ט לחוק הפיקוח, התעתד להיקבע תקנון אחיד, שהיה אמור להסדיר כללי חישוב קצבה אחידים לכל מי שיתחיל לקבל קצבה בתקופה שמיום 1/10/03 ואילך.

 

60.     בסעיפונים (א) ו(ב) לסעיף 78י לחוק הפיקוח, נאמר:

"(א)     החל ביום שיקבע המפקח יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד.

(ב)        הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.".

 

          כלומר - המחוקק נתן תוקף מחייב לתקנון האחיד שהתעתד להיקבע על פי סעיף 78ט לחוק הפיקוח, ותוקפו זה - יהיה עדיף על כל הסכם או הסדר אחר.

 

61.        זו לשונו של סעיף 78יא לחוק הפיקוח שהזכרנו לעיל.

"לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית-שכיר לקרן ותיקה, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ"ח בניסן התשס"ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:

(1)        לתשלומי העמית-השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של שליש נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב–½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;

(2)        להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ? נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב–½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.".

 

          סעיף זה, הוא הסעיף שבו נקבעה העלאת דמי הגמולים, העלאה שאותה הזכרנו לעיל, בסעיף 51 לפסק דין זה.

 

          נזכיר כי פסקה (7) בסעיפון (ב) לסעיף 78ט לחוק הפיקוח, כמצוטט בסעיף 59 לעיל, קבעה שאת השכר המבוטח, יש לבחון על פי שיעורי התשלום שנקבעו לפי סעיף 78יא לחוק הפיקוח. על השילוב בין הוראות סעיף 78ט(ב)(7) לחוק הפיקוח לבין הוראת סעיף 78יא לחוק הפיקוח, נסמכה מבטחים כשהחליטה להפחית את המשכורת הקובעת של הפורשים שהגיעו לגיל הפרישה. אולם, כאמור לעיל, בעקבות מכתבו של רו"ח סגל מיום 12/2/08, הענין הוסדר.

 

62.     כמוזכר בסעיף 50 לעיל, ביום 1/4/04, נכנס לתוקפו חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. לא נרחיב בענין חוק זה, אך נבהיר כי אותו חוק העלה את גיל הפרישה, ונקבע בו כי כחו של החוק יפה, על אף האמור בכל הסכם, כש"הסכם" לענין זה, כולל גם תקנון של קופת גמל.

 

63.     כמתחייב מהוראת סעיף 78ט לחוק הפיקוח, נקבע תקנון אחיד לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. תקנון זה, כאמור לעיל, הוחל גם על מבטחים ועליה היה לנהוג לפיו. שיטת חישוב קצבת הזקנה שעל מבטחים לשלם בהתאם לתקנון האחיד, אינה זהה לשיטת החישוב שהיתה על פי תקנון קרן הפנסיה המקיפה של מבטחים, כפי שהיה בטרם תחילת התקנון האחיד.

 

          לשינוי בשיטת חישוב הקצבה, שהתחייב על פי התקנון האחיד לעומת שיטת חישוב הקצבה שהתחייב על פי תקנון קרן הפנסיה המקיפה של מבטחים כפי שהיה בטרם תחילת התקנון האחיד, ייקרא להלן: "שינוי שיטת החישוב".

 

          ההשפעה של שינוי שיטת החישוב על חישוב הפנסיה שלה זכאי כל אחד מהתובעים - שונה. שינוי שיטת החישוב מיטיב עם חלק מהתובעים, ומרע עם חלק אחר מהם. לא תמיד ניתן לדעת כבר כעת (ומכל מקום - לא היה ניתן לדעת בעת הגשת התובענה ובעת שמיעת העדויות בה), כיצד ישפיע שינוי שיטת החישוב על כל אחד מהתובעים. הדבר תלוי בגילו של כל אחד מהתובעים, בוותק שלו, באופן שבו השתנתה משכורתו בשנות עבודתו, וגם בעניינים עתידיים.

 

 

תמצית המחלוקת הממשית בין הצדדים

 

64.     סיכומי באי כחם של הצדדים משתרעים על פני עשרות עמודים, הם בהירים, קריאים, ומנוסחים היטב. אך בחינת הטיעונים מעלה שלאחר שמסלקים את כל המחלוקות הצדדיות ביניהם ומתמקדים בעיקר, המחלוקת הממשית בין הצדדים מתרכזת בשאלה אחת, וזו היא:

 

          האם הפגיעה (ככל שהיתה או שתהיה) בתשלומי הפנסיה של התובעים (או של חלק מהם), נובעת משינוי שיטת הרכישה (כהגדרת מונח זה בסעיף 45 לעיל) או שמא היא נובעת משינוי שיטת החישוב (כהגדרת המונח בסעיף 63 לעיל) ?

 

          זו - למיטב הבנתנו - מהותה האמיתית של המחלוקת העיקרית בין הצדדים.

 

65.     אמנם, בין הצדדים יש מחלוקות עובדתיות שונות (שחלקן - הוכרעו על ידינו לעיל), כגון - בשאלת קבלת הדו"חות השנתיים על ידי התובעים, כגון - בשאלת  מודעותם של התובעים לשינוי שיטת הרכישה, כגון - בשאלה כיצד ניתן להעריך את האופן שבו התובעים היו מתנהגים אילו היו יודעים על שינוי שיטת הרכישה בטרם פרישתם לפנסיה מוקדמת, ועוד שאלות עובדתיות שונות.

 

          ואמנם, בין הצדדים יש גם מחלוקות משפטיות מסויימות, כגון - בשאלת היקף חובת הגילוי של בז"ן ושל מבטחים, כגון - בשאלת תוקף הסכם 2000 לעומת הוראות התקנון האחיד והוראות סעיפים 78ט ו-78י לחוק הפיקוח, וכגון - בשאלת הפרשנות שיש לתת למספר פסקי דין מרכזיים בנושאים דומים (הן של בית הדין הארצי לעבודה והן של בית המשפט הגבוה לצדק), ועוד שאלות משפטיות שונות.

 

          אלא שלדעתנו - משמעותן האמיתית של המחלוקות העובדתיות השונות והמחלוקות המשפטיות השונות זניחה לעומת המחלוקת המרכזית שאותה תמצתנו בסעיף 64 לעיל.

 

66.     אם ייקבע שמה שעלול להביא להפחתה בזכויות התובעים נובע משינוי שיטת הרכישה, אזי יתברר שאכן יש לדון בשאר המחלוקות (לפחות - ברוב המחלוקות), כדי לברר מה התוקף של שינוי שיטת הרכישה לעומת התוכן המקורי של הסכם 2000, כדי לברר אם נכון לראות את הוראות הסכם 2000 כמחייבות את מבטחים או לפחות את בז"ן, למרות שינויי החקיקה והתקנון, ולחלופין - כדי לברר אם למרות שכבר אין תוקף להסכם 2000, ולא ניתן לחייב את מבטחים (או אף את בז"ן) לנהוג לפיו - היה מקום לחייב את מי מהנתבעות לשלם לתובעים פיצוי בגובה הפרש הקצבה החודשית שאותה הם (אולי) יפסידו.

 

          לעומת זאת, אם ייקבע שמה שעלול להביא להפחתה בזכויות התובעים נובע משינוי שיטת החישוב, הרי ש(לדעתנו)כבר אין משמעות לשאלת תוקף ההסכמה בדבר שינוי שיטת הרכישה, זאת - מאחר שלא יכול להיות חולק על כך ששינוי שיטת החישוב הוכתב על ידי המחוקק, בדבר חקיקה שקבע ששינוי זה יהיה עדיף על האמור בכל הסכם. לא יכול גם להיות חולק על כך שפנסיונרים אחרים של מבטחים (ושל קרנות פנסיה ותיקות אחרות), חשופים גם הם לפגיעה בקצבה החודשית שלהם בעקבות שינוי שיטת החישוב, ואין כל סיבה לתת דווקא לתובעים "חסינות" מפני הפגיעה הנובעת מהוראות המחוקק.

 

67.     את המשך הדיון (הקצר) בפסק דין זה, נעשה על רקע הבנתנו את המחלוקת, כאמור לעיל.

 

 

גורל התובענות (למעט בעניינו של תובע מס' 29)

 

68.     אנו סבורים שהנטל להוכיח שהפגיעה (אם היתה או אם תהיה) בזכויות התובעים נובעת משינוי שיטת הרכישה, מוטל על התובעים. לא זו בלבד שהתובעים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה הנדרש בענין הסיבה לפגיעה האפשרית בזכויותיהם, אלא שהם לא הצליחו להראות כלל שהיתה פגיעה בזכויותיהם או שצפויה פגיעה כזו.

 

69.     אמנם, בהחלטה מיום 1/7/11, נדחתה טענתה של בז"ן בדבר ההצדקה לסילוק התובענות על הסף בשל כך שהתביעות אינן מכומתות, ואף נקבע שהסכום המדוייק של הפגיעה בקצבה החודשית של התובעים - אינו רלוונטי לצורך עצם המחלוקת, אולם, העובדה שלא היה מקום לסלק את התובענות על הסף, אינה מלמדת שהתובעים פטורים מלהוכיח את עצם טענתם שנגרם להם נזק כלשהו. בפועל - לא ניתן כלל לדעת אם אכן חלה הפחתה בקצבה החודשית שהם זכאים או שיהיו זכאים לקבל.

 

70.     נציין, בענין זה, כי לגבי חלק מהתובעים - הוכח שלפחות בינתיים, לא היתה כל הפחתה בסכום הקצבה החודשית שלהם. אדרבא; הקצבה החודשית שלהם עלתה כשהם הגיעו לגיל הפרישה בעת שהסתיימה תקופת הפרישה המוקדמת והם החלו להיות פנסיונרים של מבטחים.

 

71.     אולם - גם אם נתבסס על ההנחה (שברור שהיא אינה נכונה לגבי כל אחד מהתובעים), שאכן היתה הפחתה כלשהי בקצבה החודשית שהתובעים זכאים לה, או שצפויה הפחתה כזו, הרי שאין אנו יכולים לראות את התובעים כמי שעלה בידיהם להראות שאותה הפחתה, נובעת דווקא משינוי שיטת הרכישה.

 

          לדעתנו - הוכח דווקא ההיפך; שינוי שיטת הרכישה לא הביא לשינוי בסכומי הקצבה שהתובעים התעתדו לקבל. הוא הביא לשינוי סמנטי בלבד, כך שבמקום שהסכום שמבטחים תשלם להם יחושב במלואו באחוזים מהמשכורת הקובעת, חושב סכום זה ברובו באחוזים כאלה, שהיו נמוכים מהאחוזים שהיו נצברים אילו לא היה נעשה השינוי בשיטת הרכישה, אך ההפרש - היה משולם להם כתוספת שקלית שמביאה בדיוק לאותו סכום. אין מדובר כאן בהפחתה בזכויות אלא בשינוי הכינוי של חלק מהקצבה החודשית, באופן שהתיישב עם חוזר 99.

 

          בענין זה מקובלת עלינו, במלואה, עדותה של גב' ציפי לדרמן, שהעידה כך:

"מבחינת מבטחים חישוב התוספת השקלית ודמי הגמולים, בהסתמך על התקנון אז - היה נותן את אותה תוצאה.  אם התקנון היה נשאר בעינו, זו היתה אותה תוצאה.

...

ההסכם לא תאם את מה שנעשה בפועל, אבל מה שנעשה בפועל, מבחינה חשבונאית היה היינו הך בול.

נכון שבז"ן ביקשו שההסכם יישאר אותו דבר גם מבחינת הנייר וגם מבחינת הזכויות.

נכון שמצאנו שיטה שהתוצאה הכספית היא אותה תוצאה.

...

השכר הקובע הוא ממודד. התוספת השקלית ממודדת, ולכן היו מגיעים לאותו סכום.

...

בשיטת תשלום דמי גמולים מראש, לוקחים את השכר שממנו שולמה הפנסיה המוקדמת וממשיכים אותו. בשיטת הרכישה מחשבים את העמית כמוקפא נכון לתאריך שבו הוא פרש, ממדדים את הסכום ומוסיפים ממודד את סכום התוספת. היות שהתוספת השקלית מבוססת על הפרש האחוזים שאותם הוא היה יכול לצבור עד גיל הפרישה, מוכפלת בשכר הקובע, אז התוצאה תהיה זהה.".

 

          כלומר - שינוי שיטת הרכישה לא הביא לשינוי כלשהו בזכויות העובדים הפורשים.

 

72.     נעיר כי שינוי שיטת הרכישה הביא לשינוי מסויים, אך זאת - לא בזכויות התובעים, אלא בסכום שעל בז"ן היה לשלם למבטחים. כמוסבר בעדותה של גב' לדרמן, הרי שבשל גילם והוותק של רוב הפורשים, יצא שהחישוב האקטוארי לשם רכישת התוספת השקלית לפנסיה, הביא לסכום נמוך יותר מאשר החישוב של דמי הגמולים, שבז"ן היתה אמורה לרכוש אם לא היה שינוי בדבר תשלום התוספת השקלית לפנסיה היה נמוך יותר מאשר החישוב של דמי הגמולים שהיה מביא לרכישת אחוזי פנסיה נוספים בלא תוספת שקלית. בכך, חסכה בז"ן עלות רכישה של כ-1,600,000 ₪, אך אין לכך מאומה עם זכויות התובעים. כאמור לעיל, שינוי שיטת הרכישה לא שינה את הסכום החודשי שהם היו צפויים לקבל.

 

73.     מה שהביא לאפשרות הפגיעה בקצבה החודשית של התובעים (או של חלק מהם), לא היה שינוי שיטת הרכישה, אלא - שינוי שיטת החישוב.

 

          גם בענין זה נביא ציטוט חלקי מעדותה של גב' לדרמן, המקובלת עלינו:

"מה ששונה זה שיטת החישוב והתשלום, אך לא הזכויות של העובדים, הן השתנו בגלל התקנון האחיד.".

 

          שינוי שיטת החישוב (כמוסבר בסעיף 63 לעיל) נבע ממצוות המחוקק שהחיל את התקנון האחיד והורה כי תשלומי הקצבאות ייעשו רק על פי התקנון האחיד, שכחו יהיה עדיף על הסכמים אחרים.

 

          החלת התקנון האחיד היתה עלולה לפגוע בזכויותיהם של כלל מי שהיו עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות. זו התוצאה של השינוי בחקיקה, שינוי שמטרתו - כזכור - היתה להתמודד עם הגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות. שינוי זה, הוא שהביא לשינוי שיטת החישוב, שינוי שאינו תוצאת שינוי שיטת הרכישה. אין סיבה להוציא את התובעים מכלל זה.

 

74.     משהאפשרות לפגיעה בקצבה החודשית של התובעים (או של חלקם) נובעת מהוראת המחוקק, הוראה שכאמור בסעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח - חלה למרות האמור בכל הסכם, אין התובעים זכאים לכך שנאכוף על מבטחים לשלם להם את אותו הסכום שהיה צפוי להיות משולם להם על פי הסכם 2000, תוך התעלמות מהשינוי בחקיקה שנעשה לאחר מכן. אין הם זכאים גם לכך שנחייב את בז"ן לפצות אותם על ההפרש (אם יש או יהיה כזה) בין מה שהיה צפוי להיות משולם להם על פי הסכם 2000 לבין מה שמשולם להם על פי החישוב שנעשה לפי התקנון האחיד, לאחר שינוי שיטת החישוב, שכן לא ההסכמה בין בז"ן למבטחים גרמה לאותו הפרש (אם הוא קיים), אלא - הוראת המחוקק.

 

75.     על האמור לעיל נוסיף, כי דעתנו היא שאף אלמלא היה סעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח קובע במפורש שהוראות התקנון האחיד גוברות על האמור בכל הסכם, לא היה בכך כדי לשנות את גורל התובענות שבפנינו, אם התקנון האחיד היה חל בעת שהתובעים הגיעו לגיל פרישה, וזאת, מאחר שגם על פי הסכם 2000 עצמו (סעיף 10 להסכם 2000), בעת קרות "ארוע מזכה", כגון - ההגעה לגיל פרישה - הפנסיה אמורה להיקבע על פי התקנון המעודכן כפי שהוא בעת הפרישה לפנסיה. משהתקנון המעודכן בעת הפרישה הוא התקנון האחיד, הרי שלפי סעיף 10 להסכם 2000 - יש להחיל אותו. (עם זאת, נכון שבהעדר ההוראה המפורשת שבסעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח, היה עלינו לבחון את כוונת הצדדים ולהכריע אם יש לתת עדיפות לאמור בסעיף 10 להסכם 2000 או שמא יש לתת עדיפות לאמור בסעיף 5 להסכם 2000 בדבר גובה הפנסיה. התלבטות פרשנית מעין זו נחסכת מעמנו - בשל הוראת העדיפות של התקנון האחיד, שנקבעה בסעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח).

 

76.     לדעתנו, עמדתנו האמורה לעיל, תואמת גם את ההלכה הפסוקה.

 

77.     אמנם, קראנו את האמור בסעיפים 33-44 לסיכומי ב"כ התובעים, בדבר עשרת ההבדלים שנמצאו בין עניינם של התובעים לבין הענין שנדון בבית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו בתיקים ע"ע 49651-01-11 ו-ע"ע 51889-01-11 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ואח' נ' רייף ואח' (פס"ד מיום 30/10/11), אלא שלדעתנו - אותם הבדלים אינם מצדיקים מסקנה אחרת מזו שאליה הגיע בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין האמור. ארבעת ההבדלים הראשונים המוזכרים בסיכומי ב"כ התובעים (סעיפים 34-37 לסיכומים), הם עניינים טכניים - שאינם נוגעים למהות המחלוקת בתובענות שבפנינו. ההבדל החמישי (סעיף 38 לסיכומים) וההבדל העשירי (סעיף 43 לסיכומים), היו יכולים להיות רלוונטיים, אילו הפגיעה האפשרית בזכויות התובעים היתה נובעת משינוי שיטת הרכישה, אך - כאמור - קבענו שלא כך הוא. ההבדלים השישי והשביעי (סעיפים 39-40 לסיכומים), הם למעשה הבדל אחד, בענין מוכנותה של בז"ן לשלם למבטחים סכום נוסף, אם היה מתברר שהיה צורך כזה (בהעדר מוכנות כזו של תע"ש שעניינה נדון בפסק הדין האמור), אך מוכנות זו - אינה רלוונטית לשאלה אם התובעים זכאים לסעדים שהם עותרים לקבל. ההבדל השמיני (סעיף 41 לסיכומים), אמור להתפרש - לדעתנו - דווקא כנגד עמדת התובעים, באשר המוכנות לשינוי תקנוני, אמורה לחול גם עליהם. הפגיעה האפשרית בזכויותיהם, נובעת דווקא משינוי תקנוני (שהוא תוצאת השינוי בחקיקה). ההבדל התשיעי (סעיף 42 לסיכומים) אינו רלוונטי כלל, שכן אי-קבלת התביעה, אינה תוצאה של הרצון להגן על המצב הכלכלי של בז"ן, ואין משמעות להבדל בין מצבה של בז"ן לבין מצבה של תע"ש.

 

78.     האופן שבו למד ב"כ התובעים, בסעיפים 24-25 לסיכומיו, את אשר הוא למד מפסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 6460/02 אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פ"ד ס(4) 411), מקובל עלינו.

 

גם אנו סבורים שהעובדה שעמיתי קרן פנסיה ופנסיונרים של קרן פנסיה, כפופים לשינויים בתקנון, אינה יכולה להקנות לקרן הפנסיה חסינות מפני פסיקת פיצויים על נזקים שנגרמו על ידיהן בשל פעולות חסרות תום לב. אולם, אם התובעים סבלו נזקים כלשהם - אין נזקים אלה תוצאת פעולה כלשהי של מבטחים (או של בז"ן), אלא תוצאה של הוראת המחוקק שהביאה לשינוי שיטת החישוב.

 

79.     בנוסף לכך שאנו סבורים שעמדתנו תואמת את ההלכה הפסוקה בפסקי הדין שהוזכרים בסעיפים 77 ו-78 לעיל, הרי שלדעתנו היא תואמת גם את פסקי הדין הבאים: ע"ע 448/06 מקורות חברת מים בע"מ ואח' - "קרן מקפת" מרכז לפנסיה ותגמולים, אג"ש בע"מ (פס"ד מיום 21/1/06, (עתירה לבג"צ סולקה על הסף, בג"צ 359/07, מיום 1/5/07)), ודעת הרוב בע"ע 754/05, 756/05, 496/06 ו-611/06 קוריצקי ואח' - מדינת ישראל ואח' (פס"ד מיום 20/5/09, עתירה לבג"צ, בג"צ 2944/10 - טרם הוכרעה).

 

 

עניינו של תובע מס' 29

 

80.     כאמור כבר לעיל, תובע מס' 29, מר ששון סופר, הוא היחיד מבין התובעים שפרישתו לפנסיה מוקדמת נעשתה על פי הסכם 94.

 

          תנאי הסכם 94 היו כאלה, שעם הפסקת העבודה, תמו יחסי עובד-מעסיק בין העובד לבין בז"ן, ומלמחרת - היה העובד שפרש בפנסיה מוקדמת, בגדר פנסיונר של מבטחים.

 

          מאחר שתובע מס' 29 יצא לפנסיה מוקדמת כבר ביום 31/3/97, וכבר מיום 1/4/97 הוא מקבל קצבת זקנה ממבטחים, הרי ש"הארוע המזכה" מבחינתו, היה כבר ביום 1/4/97, וזכאותו לקבלת פנסיית זקנה, אמורה להיות על פי תקנון קרן הפנסיה המבטיחה של מבטחים כפי שהיה באותו מועד. הן לפי הוראות התחולה של התקנון האחיד והן לפי סעיף 78ט(ב)(3) לחוק הפיקוח - זכויותיו של תובע מס' 29, אינן כפופות לתקנון האחיד.

 

81.     על כן, כל שאמרנו לעיל, בענין התוצאה של שינוי שיטת החישוב, עקב התקנון האחיד, וכל שנאמר בסעיפים 68-79 לעיל בקשר למסקנותינו בעניינם של התובעים האחרים - אינו אמור לחול על תובע מס' 29, שכן זכויותיו אינן אמורות להיפגע בשל הוראות התקנון האחיד. תובע זה החל לקבל קצבת זקנה ממבטחים כבר ביום 1/4/97, בהתאם להסכם 94.

 

          ראו בענין זה, בין השאר, את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בתיק ע"ע 394/08 "נתיב" קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) ואח' - בוחנה (פס"ד מיום 25/3/09).

 

82.     למרות זאת, פגעה מבטחים בזכויותיו של תובע מס' 29, בהתיימרה להסתמך על התקנון האחיד (כעולה גם מהאמור בסעיף 90.3 לסיכומי מבטחים).

 

          לדעתנו, מבטחים נהגה עם תובע מס' 29 שלא כשורה, שכן - כאמור - זכויותיו לא היו אמורות להיות כפופות לתקנון האחיד.

 

83.     פגיעה זו בזכויותיו של תובע מס' 29, היתה מצד מבטחים בלבד. בז"ן פעלה כראוי בעניינו. היא שילמה למבטחים את דמי הגמולים על פי חישובה של מבטחים.

 

          בענין זה נבהיר כי אף שלדעתנו נכון לקבל את תביעתו של תובע מס' 29 כנגד מבטחים, הרי שאין לקבל בעניינו של תובע מס' 29, את ההודעה לצד שלישי שמבטחים הגישה כנגד בז"ן. זאת, מאחר שההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי מבטחים כלל אינה מתייחסת למצב שבו ייפסק שזכויותיו של מי מהתובעים אמורות להיקבע על פי הסכם 94. ההודעה לצד שלישי מבוססת על כך שמבטחים מחוייבת לפעול על פי התקנון האחיד (והדבר אכן נכון, ביחס לכל התובעים מלבד תובע מס' 29), ועל כך שאילו בז"ן יצרה מצג שווא כלפי התובעים, מצד שלפיו הם אמורים לקבל פנסיה גבוהה יותר מזו שהתקנון האחיד מאפשר, הרי שעל בז"ן לשפות את מבטחים על מה שמבטחים תחוייב בו בשל כך. כן מבוססת ההודעה לצד השלישי על כך שאילו התביעה תתקבל בשל כך שיימצא שלא הודיעו לתובעים על שינוי שיטת הרכישה, הרי מי שהיתה יכולה להודיע לתובעים - זו בז"ן. אלא שקבלת תביעתו של תובע מס' 29, אינה מבוססת על מצג שווא מצד בז"ן ואינה קשורה כלל לשינוי בשיטת הרכישה. היא מבוססת על העובדה הפשוטה שזכויותיו אינן כפופות לתקנון האחיד, מאחר שהוא פרש לפנסיה מוקדמת על פי הסכם 94, לאחר שסיים את עבודתו כבר ביום 31/3/97, כך שהוא פנסיונר של מבטחים החל מיום 1/4/97 (בטרם חוזר 99, בטרם הסכם 2000, בטרם חוזר 2002 ובטרם המועד הקובע להחלת התקנון האחיד). 

 

84.     התוצאה היא שבעניינו של תובע מס' 29, נכון לקבל את התביעה ולהצהיר כי הוא זכאי לכך שמבטחים תשלם לו קצבת זקנה כמתחייב מהסכם 94, מבלי שהקצבה תופחת על פי הוראות התקנון האחיד, תקנון שאינו חל על תובע מס' 29, נוכח המועד שבו הוא הפך להיות פנסיונר של מבטחים.

 

85.     ההודעה לצד שלישי שהגישה מבטחים כנגד בז"ן נדחית בעניינו של תובע מס' 29, בשל המוסבר בסעיף 83 לעיל.

 

עם זאת, אין להסיק מכך שמבטחים אינה יכולה לדרוש מבז"ן לשלם לה סכומים בשל קבלת תביעתו של תובע מס' 29, ככל שדרישה זו מבוססת על הוראות הסכם 94. לא נדרשנו לענין זה, שכן התייחסנו להודעה לצד שלישי על פי האופן שבו היא נוסחה.

 

 

לסיכום

 

86.     אנו דוחים את תביעותיהם של 38 מבין 39 התובעים (של כלל התובעים למעט תובע מס' 29).

 

          אנו מקבלים את תביעתו של תובע מס' 29, מר ששון סופר, כלפי מבטחים, ומצהירים כי על מבטחים לשלם לו קצבת זקנה כמתחייב מהוראות הסכם 94, בלא שחישוב הקצבה שלו יושפע מהתקנון האחיד.

 

          אין משמעות להודעות ההדדיות לצד שלישי בכל הנוגע לתביעות שנדחו. ביחס לתביעה שקיבלנו (תביעת תובע מס' 29 כנגד מבטחים), אנו דוחים את ההודעה לצד שלישי שמבטחים הגישה כנגד בז"ן, אך מפנים את תשומת הלב להערתנו האמורה בסוף סעיף 85 לעיל.

 

 87.    בשל כך שהתובעים שתביעותיהם נדחו הם פנסיונרים ותביעותיהם הוגשו בנסיון להבטיח זכויות במישור הבטחון הסוציאלי - אין אנו מחייבים תובעים אלה בהוצאות משפט.

 

          אנו מחייבים את מבטחים לשלם לתובע מס' 29, שכ"ט עו"ד בסך 2,360 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/14, אם הוא לא ישולם לפני כן.

 

          אין אנו עושים צו בדבר הוצאות משפט ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן.

 

  1. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו.

 

 

 

ניתן היום, י"ט באלול תשע"ד, 14 בספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

 

דפנה מאור, נציגת ציבור

 

חיים ארמון, שופט

אלוק אברהם, נציג ציבור

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ