ס"ע 12985-07-13 יוסי דלאל נ' גיי.בי.בי אינטרנשיונל בע"מ

מבוא

1. לפניי תביעת התובע לגמול שעות נוספות ופיצויי פיטורים.

2. התובע הועסק כאיש מכירות ע"י חברת ליקסט כלי עבודה בע"מ (להלן: "המעסיקה הקודמת") במשך שנים רבות. ביום 1/1/12 או בסמוך לכך נרכשה המעסיקה הקודמת ע"י הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "החברה") והתובע הפך להיות עובד הנתבעת.

3. אין מחלוקת כי התובע התפטר מעבודתו בנתבעת. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת היא האם התובע התפטר מעבודתו בנסיבות בהן חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, כהגדרתה בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963 באופן המקנה לו זכאות לפיצויי פיטורים, אם לאו.

4. שאלה נוספת העומדת לדיון הינה זכאות התובע לגמול שעות נוספות, בשים לב לעובדה שבתלושי השכר מצויין כי קיבל גמול שעות נוספות גלובלי. הצדדים חלוקים בשאלה האם גמול השעות הנוספות הגלובלי אכן שיקף – כשמו – תמורה בגין שעות נוספות אותן נדרש התובע לבצע או שמא, כטענת התובע, את גמול השעות הנוספות הנוספות הגלובלי, אשר היווה לטענתו, חלק אינטגרלי משכרו הבסיסי הרגיל, קיבל במשך שנים מבלי שנדרש לבצע שעות נוספות, בעוד שממועד תחילת העסקתו ע"י הנתבעת נדרש לעבוד בשעות החורגות מהמכסה הרגילה שבה עבד, מבלי שקיבל עבור חריגה זו כל תמורה נוספת.

5. ביום 4/1/15 התקיים דיון הוכחות לפניי. התובע העיד מטעמו ומטעם הנתבעת העיד מר לוטם בן בסט, מנהל בנתבעת (להלן: "המנהל") ובנו של בעל המניות בנתבעת, מר יהושע בן בסט (להלן: "בעל המניות ").

    

   הזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות

   טענות הצדדים

6. לטענת התובע החל ממועד תחילת העסקתו ע"י הנתבעת נדרש להשתתף באסיפות עובדים, שנערכו בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות ובגינן לא קיבל כל גמול. לטענתו האסיפות ארכו "שעתיים בשבוע או שעה וחצי בשבוע" [עמ' 6 ש' 16] ו"כמעט כל שבוע היו אסיפות עובדים. אם יהושע היה בחו"ל אז לא היו אסיפות" [עמ' 6 שורה 20].

7. התובע מוסיף וטוען כי החל ממועד מסויים נדרש ע"י הנתבעת לחזור לסניף הנתבעת ברחוב אלנבי בתל אביב בסיום כל יום עבודה. מכיון שבמרבית המקרים יום העבודה לא הסתיים בסמוך למשרדי החברה, נאלץ התובע עקב דרישת הנתבעת, לסיים את יום העבודה בשעה מאוחרת יותר, לאחר שחזר למשרדי החברה.