החלטה
1.בפני בקשה לאיחוד הדיון בתיק 58093-01-13 (להלן- "תיק כפר סבא") עם הדיון בתיק 37678-02-13 (להלן- "תיק פתח תקווה").
עניינם של תיקים אלה מורכב, ויפורט להלן.
2.המשיבה 2, חברה בבעלות המבקש (להלן- "חברת דקל" ו"דקל", בהתאמה), שוכרת נכס עסקי באיזור התעשיה בקרית עקרון (להלן- "המושכר"). המושכר שייך למשיבה 3 (להלן- "קניונים"), שהיא בעלת זכויות החכירה בנכס. המשיבה 1 (להלן- "סתיו"), שכרה בשנת 2004 את המושכר מקניונים בשכירות ראשית (להלן- "הסכם שכירות סתיו"). בחודש מרץ שנת 2012 השכירה סתיו את המושכר לחברת דקל בשכירות משנה (להלן- "הסכם שכירות המשנה"), אלא שמספר חודשים לאחר מכן, הודיעה קניונים לסתיו כי הסכם שכירות סתיו יסתיים ביום 30/9/12.
בשלב זה נתגלעו בין קניונים לסתיו חילוקי דעות באשר לתקופת השכירות שעל פי הסכם שכירות סתיו, כאשר סתיו טענה כי הגיעה להסכמה מחייבת עם נציג קניונים להארכת תקופת השכירות עד לשנת 2017, ואילו קניונים טענה כי הסכמה זו אינה מחייבת באשר נעשתה על ידי מי שלא הוסמך על ידה.
קניונים דרשה את פינוי המושכר, אשר המחזיקה בו היתה דקל, מכח הסכם שכירות המשנה, וביום 8/11/12 הודיעה דקל לסתיו על ביטול הסכם שכירות המשנה, בטענה כי לסתיו אין מעמד משפטי להשכיר את הנכס בשכירות משנה וכי מצגיה בעניין זה היו מצגי שווא.
באותו היום אף התקשרה דקל בהסכם שכירות חדש ישירות עם קניונים (להלן- "הסכם שכירות קניונים – דקל").
3.בתיק כפר סבא מנוהלת תביעה שטרית שהתובעת בה היא סתיו והנתבע בה הוא דקל, בגין שטר, שעל פי הנטען בהגנת דקל, הינו שטר ביטחון שנמסר לסתיו, בקשר להסכם שכירות המשנה.
בתיק פתח תקווה תביעה כספית, על הסך של 900,000 ₪, שהגישה סתיו כנגד דקל והמשיבים 2-6 בטענה להפרת הסכם שכירות סתיו ולגרם הפרתו, וכן תביעה שכנגד, על סך של 609,617 ₪, שהגישה קניונים כנגד סתיו וכנגד המשיבים 7-10 שחתמו כערבים להסכם שכירות סתיו, בטענה להפרת אותו הסכם, בין היתר בהתקשרות סתיו בהסכם שכירות המשנה.
4.המבקש עתר לאיחוד הדיון בשני התיקים, בטענה עניינם של שני התיקים זהה, וציין בבקשתו כי ב"כ המשיבים 3-6 מסכים לבקשה.
סתיו הודיעה כי היא מסכימה לבקשה בכפוף לחיוב דקל בהפקדת ערובה להבטחת תשלום השטר (בתיק כפר סבא), משום החשש כי בשל ריבוי הצדדים ומורכבות המחלוקות בתיק פתח תקווה, יימשכו ההליכים בה, ולנוכח הצהרת ב"כ דקל בתיק כפר סבא, כי השטר אינו בר פרעון מחשבון דקל בשל העדר כיסוי.
המשיב 9, שהוא אחד מהנתבעים שכנגד בתיק פתח תקווה, הודיע כי הוא מותיר ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך שציין כי הבירור בעניינו צפוי להיות קצר ואיחוד הדיון עלול לסרבל ההליכים.
5.לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים ועיינתי בכל המצוי בפני, מצאתי כי קיימת הצדקה עניינית לדיון מאוחד בשני ההליכים, ועל כן הנני מקבלת את הבקשה.
שאלת חבותו של דקל בפרעון השטר, שהיא המחלוקת בתיק כפר סבא, קשורה במחלוקת הכוללת שבין חברת דקל לבין סתיו בעניין תוקפו וקיומו של הסכם שכירות סתיו, מחלוקת הקשורה גם לתוקפו ומשמעותו של הסכם שכירות המשנה.
בירור כלל המחלוקות מתחייב, הן מבחינת יעילות הבירור והן למניעת הכרעות סותרות.
סברתי כי התועלת שבאיחוד הדיון בנסיבות אלה מצדיקה קבלת הבקשה לאיחוד, אף אם הדיון בשני התיקים במאוחד עשוי להכביד במעט על ניהול ההליך.
לא ראיתי מקום להתנות את איחוד הדיון בחיוב המבקש בהפקדת ערובה להבטחת תשלום השטר.
דרישה דומה נדחתה בהחלטת כב' הרשם לרנר, שהב ניתנה רשות לדקל להתגונן מפני השטר, וכן קיימים הליכים מתאימים להבטחת חשש מפני קשיי פירעון, ככל שקיים. לפיכך, לא קיבלתי בקשתה של סתיו בעניין זה.
6.אשר על כן, אני מורה על העברת תיק 58093-01-13 מבית משפט השלום בכפר סבא אל בית משפט השלום בפתח תקווה ועל איחוד הדיון בו עם הדיון בתיק 37678-02-13 בפני כב' השופטת שלהבת קמיר- וייס.
כמו-כן, אני מורה כי תיק 58093-01-13, על אף סכומו, יתנהל בסדר דין רגיל.