סרף נ' גאון - חברה לבנין והשקעות בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להורות על דחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 24.2.05. לשיטת הנתבעת, עילת התביעה התגבשה מיד עם פירעון התשלום האחרון ששילמה הנתבעת לתובע ביום 16.6.05. לטענתה, אין תלות בין זכאותו של התובע לשכרו לבין טענות כאלו ואחרות, ככל שישנן, של הדיירים כלפיה. יש להבדיל בין עילת התביעה הקמה לתובע עם גמר ביצוע עבודתו לבין עילת התביעה והקיזוז הקמה לנתבעת בגין הפרות כאלו ואחרות של ההסכם מצד התובע. כל עילה קמה במועד אחר ועל כן מועד התיישנותה אחר. את ההתיישנות בתביעה דנן יש למנות בשים לב ליחסים שבין התובע לנתבעת בלבד.

לחילופין, טוענת הנתבעת, כי עילת התביעה התגבשה, לכל המאוחר, עם סיום עבודתו של התובע בבניין וקבלת הדו"ח המשלים מאת המומחה ביחס לתיקונים שנדרש התובע לבצע עבורה, ביום 13.7.05. לטענת הנתבעת, התובע נכח בעת השלמת הדו"ח ועל כן אין ספק שהוא מודע לו ממועד זה.

עוד טוענת הנתבעת כי פנתה לתובע להתייצב במשרדיה על מנת לערוך סיכום חשבון, אך התובע לא התייצב.

לטענת הנתבעת, כתב התביעה הוגש ביום 26.11.12, כארבעה חודשים לאחר חלוף מועד תקופת ההתיישנות, ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף.

הנתבעת הביעה התנגדותה להרחבת חזית מצד התובע במסגרת תשובתו לטענת ההתיישנות.

טענות התובע

לטענת התובע, אל לבית המשפט למהר ולסלק על הסף תובענה, שכן הדבר פוגע בזכות היסוד של בעל דין לגישה לערכאות. עוד טוען התובע, כי יש לפרש בצמצום את תחולתה של טענת ההתיישנות.

לטענת התובע, על מנת לברר את טענותיו לאשורן, יש לנהל את ההליך עצמו ובכלל זה יש לשמוע את הראיות ולחקור את המצהירים.

לטענת התובע הפרשנות שמציגה התובעת להסכם, לפיה אין קשר בין זכאותו לתשלום מהנתבעת לבין היחסים שבין הנתבעת לדיירים, הנה פרשנות שגויה. לטענתו, לפי ההסכם ניתן לחשב את הסכום לו הוא זכאי בגין עבודתו רק לאחר השלמת בירור טענות הדיירים כלפי הנתבעת, ועל כן רק ממועד זה קמה עילת התביעה של כנגד הנתבעת.

לטענת התובע הוא פנה שוב ושוב לנתבעת במטרה לקבל את הנתונים, אך זו סירבה לשתף פעולה והתעלמה לחלוטין מפניותיו. משכך ביום 12.11.06 פנה התובע לנתבעת באמצעות בא כוחו בדרישה לקבל עותק מפסק הדין הסופי וכן לקבל עותק מהדו"ח המלא של המומחה. לטענתו, הנתבעת המשיכה להתעלם ממנו ומשכה אותו בלך ושוב ועל כן ביום 23.10.07 פנה לבית המשפט בבקשה לעיין במסמכי התיק בו התנהלה התביעה כנגד הנתבעת, ורק לאחר מכן קיבל את מלוא הנתונים שאפשרו לו לגבש את עילת תביעתו. מהנתונים שקיבל עלה כי רק ביום 3.4.06 גובש הסדר בין הנתבעת לבין הדיירים שרק ממנו ניתן לגזור את סכום הקיזוז. על כן, עילת תביעתו נולדה לא לפני 3.4.06.

מכיוון שהתביעה הוגשה ביום 26.11.12, לא חלף מועד ההתיישנות ועל כן יש לדחות את בקשת התובעת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בשלב זה.

אינני סבור כי טיעוני התובע בתגובתו לבקשת הנתבעת מהווים הרחבת חזית, שכן הם הועלו רק בתגובה לטענת ההתיישנות של הנתבעת, אשר התובע לא יכול היה לחזותה מראש עם הגשת התביעה.

בין הצדדים קיימת מחלוקת פרשנית באשר להסכם ביניהם, בכל הנוגע לאופן גיבוש זכאותו של התובע לקבלת שכרו מהנתבעת, וכנגזר מכך גם בכל הנוגע למועד גיבוש זכאותו של התובע לקבלת שכרו מהנתבעת ולמועד ההפרה, לכאורה, של חובתה של התובעת לשלם שכר זה.

הגם, שלמקרא ההסכם, לכאורה ועל פני הדברים, נראה כי פרשנותה של הנתבעת עדיפה, הרי שלא ניתן לקבוע מסמרות בשאלה זו בשלב זה. לשם הכרעה מלאה במחלוקת זו יש לשמוע את הראיות והעדויות ולעמוד על אומד דעת הצדדים ביחס לסעיפים הרלוונטיים בהסכם.

בהמשך לכך, ככל שתתקבל פרשנותו של הנתבע להסכם, יש לקיים בירור עובדתי וראייתי גם ביחס לשאלה מתי נודעו לתובע כל הנתונים הדרושים לצורך גיבוש עילת תביעתו, לפי פרשנותו להסכם.