סרסור נ' שלמה ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית שעניינה תאונת דרכים מיום 30.9.12 בין רכב התובע לרכב הנתבע 1, המבוטח ע"י הנתבעת 2.

לאחר שבחנתי את עדויות שני הנהגים, ההודעות שמסרו לחברות הביטוח, תצלומי הנזק לשני הרכבים וחוות דעת השמאי מטעם התובע, אני סבורה כי גרסת הנתבע 1 לגבי נסיבות התאונה סבירה יותר ומתיישבת עם מצב הרכבים בעת קרות התאונה ועם הנזקים שנגרמו לשני הרכבים.

מתצלומי הנזק עולה כי הרכבים עמדו בזווית חדה זה מזה, באופן שהפינה הקדמית ימנית של רכב הנתבע 1 פגעה בפינה השמאלית אחורית של רכב התובע. מצב זה מתיישב היטב עם התיאור שמסר הנתבע 1, כבר בהודעתו לחברת הביטוח, כי לפני הרמזור רכב התובע שנסע מימינו "חתך" את נתיב נסיעתו, נכנס לפניו ועצר כשחלקו בנתיב נסיעת הנתבע 1, שהיה הנתיב האמצעי, וחלקו בנתיב השמאלי. זאת, כאשר כבר לא היה לנתבע 1 מרחק בלימה מספיק. לעומת זאת, גרסת נהג התובע, כי עמד ברמזור אדום בנתיב האמצעי וראה את רכב הנתבע 1 מגיע מאחוריו במהירות כשראש הנהג מופנה אחורנית, ניסה לסטות מעט ימינה אך לא צפר צפירת אזהרה, אינה מתקבלת על דעתי ואינה מתיישבת עם מצב הרכבים בעת התאונה. גרסה זו אף לא נמסרה בהודעה לחברת הביטוח של התובע ולא בכתב התביעה והינה למעשה גרסה כבושה.

לפיכך אני קובעת כי חלק הארי של האחריות לתאונה מוטל על נהג התובע, שסטה מנתיב ימין לנתיב האמצעי לפני הרמזור האדום ומבלי לתת דעתו על מהירות הרכב הנוסע בנתיב האמצעי. אני משיתה אשם תורם בשיעור 15% על הנתבע 1, שכן נראה כי ביתר זהירות ושמירת מרחק ניתן היה לצמצם את נזקי התאונה אם לא למונעה כליל.

לפיכך ישאו הנתבעים ביחד ולחוד ב-10% מנזקי התובע (סעיפים 11 (א) ו-(ב) לכתב התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום בפועל.

בתביעה המקבילה שהוגשה ע"י הנתבעת 2 בת"א 33249-09-13 ישאו הנתבעים דשם בחלק של 90% מסכום הנזק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום בפועל.

כמו כן אגרת משפט כפי ששולמה.

לנוכח הגשת שתי תביעות מקבילות ישא כל צד בהוצאותיו בתביעתו.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.