סרי ואח' נ' מועצה אזורית שומרון

החלטה

בכל הכבוד הראוי אין ממש בטענות המשיבה, בתגובתה לבקשה. מההיבט הדיוני- אין לומר כי חל עיקרון סופיות הדיון, שכן החלטתי מיום 30.11.2011, לעניין מחיקת הערעור, ניתנה ביוזמת בית המשפט( נוכח העדר תגובה לבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון) ומשכך, עמדה למבקשת הזכות להגיש בקשה לביטול ההחלטה, בהיעדר. מההיבט הענייני- עיון בנספחי הודעת הערעור מעלה, כי בית משפט קמא דחה, בהחלטתו מיום 6.7.2011 את בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן והוסיף וקבע, כי פסק הדין יינתן לאחר שתוגש לעיונו פסיקתא, שלה תינתן התייחסות המבקשת. בית המשפט הוסיף, כי זכות ערעור "תוך 45 ימים מיום מתן הפסיקתא" (עמוד 9 להחלטה). ביום 18.9.2011 ניתן פסק הדין (אף שכותרתו "פסיקתא") ומכאן, כי אין ממש בטענות המשיבה, לעניין העדר תצהיר, מקום בו מועד מתן פסק הדין עולה מתוך נספחי הודעת הערעור, ולגופו של עניין, הדיון העקרוני האם הפסיקתא משקפת או מבהירה איננו רלוונטי, שכן לא ניתן, קודם לחתימת הפסיקתא, פסק דין. בנסיבות אלו ומשהערעור הוגש ביום 30.10.2011, טרם חלף המועד להגשתו ומכאן, יש לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול החלטתי, כאמור.

יחד עם זאת, בסיפא להחלטתי קבעתי, כי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון, נדחית ומהטעמים שפורטו שם, שעיקרם היעדר תשתית ראייתית לביסוס הטענה ליכולת כלכלית ומטעם זה אין מקום לשנות מהחלטה. אולם, לאחר שבחנתי את מורכבות ההליך, בשים לב כי פסק הדין ניתן בשלב מקדמי, נוכח דחיית בקשת רשות להתגונן, שיעור ההוצאות הצפויות (בהתחשב בסכום פסק הדין בבית משפט קמא וההוצאות שנפסקו לחובת המבקשת), כמו גם סיכויי הערעור, שאינם נחזים להיות קלושים, נוכח ההלכה הנוהגת, לעניין המבחן שחל בדיון בבקשת רשות להתגונן (ע"א 620/06 (טרם פורסם) החלטה מיום 18.11.2008), נחה דעתי, כי יש להעמיד את העירבון על סכום של 5000 ₪ בלבד.

סיכומם של דברים, ככל שיופקד העירבון בשיעור שנקבע ובתוך 14 יום, תבוטל החלטתי, מיום 30.11.2011 וההליך יועבר לקביעה. ככל שלא יעשה כן, החלטתי תעמוד בעינה. יובהר, כי לא תינתן ארכה להפקת העירבון אלא מטעמים מיוחדים שיפורטו בבקשה שתוגש בטרם תום המועד שנקבע.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ב, 11 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם