סריבריאניקוב

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת, אשר הגישה תביעתה, במהלך תקופת עבודתה, אולם היא ילדה במהלך הליך זה ובקשה להתפטר מעבודתה לשם טיפול בתינוק ובכך סיימה עבודתה.

התובעת תובעת דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשות לגמל שלא בוצעו, שכר בגין שעות נוספות, תמורת נסיעות.

הנתבעת טענה כי לתובעת שולם כל שכרה וכי סכומי השכר כללו זכויות סוציאליות. עוד טענה כי מכספי התובעת יש לקזז שעות הפסקה שנטלה וכן עלות צילומי וידאו שהנתבעת שילמה לבר המצווה של בנה.

העובדות

1.התובעת החלה את עבודתה כתופרת אצל הנתבעת ב-6/00 ובמועד הגשת התביעה המתוקנת היא עדיין עבדה, התביעה המקורית הוגשה בדצמ' 2010. לאחר מכן סיימה עבודתה עקב לידה.

2.        שכרה האחרון של התובעת עמד על סך של 27.5 ₪ לשעה (לטענת הנתבעת שכר זה

כלל נסיעות, הבראה ותמורת חופשה).

3.        תלושי המשכורת משקפים את התשלומים ששולמו לתובעת בפועל.

4.        התובעת החתימה כרטיס נוכחות בתקופת העבודה.

5.        הנתבעת לא הפרישה לתובעת לפנסיה. התובעת זכאית לפנסיה מכוח צו ההרחבה

הכללי מה-1.1.08.

המחלוקת

1.        מה גובה השכר הקובע של התובעת ומה היקף משרתה.

2.        האם נותרו לתובעת ימי חופשה לפדיון וככל שכן, באיזה שיעור. בעניין זה, לטענת

הנתבעת, היא שילמה לתובעת באופן שוטף תשלום העולה על 100 ₪ בחודש בגין חופשה.

3.        מה שיעור הפיצוי בגין היעדר הפרשה לגמל המגיע לתובעת.

4.        האם עבדה התובעת שעות נוספות וכפועל יוצא, האם זכאית לגמול בגין עבודה

בשעות נוספות. בעניין זה, לטענת הנתבעת התובעת ביצעה עבודה בשעות נוספות על דעת עצמה והגיעה לעבודה מוקדם יותר מהדרוש. עוד טוענת הנתבעת, כי דוחות הנוכחות אינם משקפים את שעות העבודה בפועל.

5.        האם זכאית התובעת להפרש בגין החזר הוצאות נסיעה וככל שכן, באיזה שיעור.