סקרבצקי נ' אנגל ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 15/6/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , הוא נסע לאחור ברחוב הקרן הקיימת וזאת, על מנת להיכנס לחנייה בצד ימין של הכביש. לטענת התובע, טרם התחיל בנסיעה כאמור הוא הסתכל לאחור וראה את רכבה של הנתבעת עומד בהצטלבות הדרכים בין רחוב הקרן הקיימת לרחוב התע"ש בהתאם להוראת תמרור "עצור" אשר הוצב בדרכה ומשכך, החל בנסיעה לאחור כאמור. לטענת התובע, עת רק החל בנסיעה כאמור, ביצעה הנתבעת 1 פניה לשמאל לכיוון רחוב הקרן הקיימת ופגעה ברכבו . בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך עליה ועל מבטחת רכבה – הנתבעת 2 , ביחד ולחוד, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעות, במועד הנקוב הגיעה הנתבעת 1 להצטלבות הרחובות תע"ש וקרן הקיימת שהיא צומת T. לטענת הנתבעת 1 היא ביקשה לפנות שמאלה אל רחוב הקרן הקיימת שהוא רחוב חד סטרי ומשכך, עצרה , בהתאם להנחיית תמרור "עצור" אשר הוצב בדרכה, הסתכלה כי הדרך פנויה ורק לאחר מכן, החלה בפנייה. לטענת הנתבעת 1 כאשר כמעט השלימה את הפניה לשמאל, הבחינה בתובע נוסע לאחור לכיוונה ומשכך, עצרה וצפרה לו ואולם – ללא הועיל- ורכב התובע פגע ברכבה. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבעת 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת אחריותה של הנתבעת 1 לתאונה אלא שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסתה ולכיוון השתת האחריות לתאונה לפתחו של התובע.

כך, ראשית – במסגרת עדותו בפני טען התובע כי התאונה ארעה בשעה שהתכוון לנסוע לאחור ואולם, לא החל בנסיעה לאחור בפועל. עדותו זו של התובע עומדת בסתירה לאמור הן בכתב התביעה מטעמו והן בהודעתו לחברת הביטוח, בשניהם ציין התובע מפורשות כי התאונה ארעה תוך כדי שהוא נוסע לאחור. בהקשר זה הואיל והגרסה ולפיה התובע היה במהלך הנסיעה לאחור הינה הגרסה הראשונית אשר נמסרה על ידו הרי שהנני מוצאת לייחס לה משקל רב יותר ושמכך, הנני קובעת כי אמנם התובע נסע לאחור בזמן התאונה. יתרה מכך, הנני סבורה כי חוסר הקוהרנטיות בין גרסאות התובע יש בו בכדי להשליך על המהימנות הכוללת אשר ניתן לייחס לעדותו ומקום בו כלל גרסתו נסמכת על עדותו הרי שברור כי נודעת חשיבות לגריעה זו ממהימנות גרסתו.

זאת ועוד, במסגרת עדותו של התובע התברר כי התובע הגיע מרחוב התע"ש אל רחוב הקרן הקיימת , איתר מקום חנייה ברחוב הקרן הקיימת מימין לרחוב התע"ש ומשכך, פנה שמאלה אל רחוב הקרן הקיימת והחל בנסיעה לאחור על מנת להכנס לחנייה, שממוקמת כאמור בצדה השני של הצומת . כלומר, לפי עדותו של התובע עצמו- כוונתו היתה לנסוע לאחור ברחוב הקרן הקיימת ,תוך שהוא חולף על פני רחוב התע"ש וזאת, על מנת להכנס לחנייה מימין והכל כאשר אין עוררין כי רחוב הקרן הקיימת הינו רחוב חד סטרי.

זאת ועוד, התובע ציין במסגרת עדותו כי ראה את רכב הנתבעת 1 עוצר בתמרור עצור בהצטלבות בין רחוב התע"ש לבין רחוב הקרן הקיימת ואולם, למרות זאת החל בנסיעה לאחור על מנת להכנס לחנייה כאמור.

הנתבעת מנגד העידה כי הגיעה אל רחוב הקרן הקיימת שהוא רחוב חד סטרי לא הבחינה ברכבים בתנועה ומשכך, החלה בפנייה לכיוון שמאל. אציין כי הואיל והנתבעת נסעה שמאלה ברחוב חד סטרי ברי כי הצפייה כי יגיע רכב בתנועה בניגוד לכיוון המותר ברחוב זה הינה רחוקה.