אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סקיזדה נ' בן עמי ואח'

סקיזדה נ' בן עמי ואח'

תאריך פרסום : 31/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
16000-06
31/08/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
סקיזדה
הנתבע:
1. בן עמי
2. מדינת י שראל

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעת נזיקין בגין הליך פלילי שנוהל נגד התובעת עפ"י תלונת הנתבע 1 ע"י הנתבעת 2 ואשר הסתיים בזיכוי התובעת. בראשית הדברים אעיר, שממצאי פסק-דין פלילי מזכה כשלעצמם אינם מהווים כמובן ראיה במשפט אזרחי, אלא, שבבירור האם עצם הגשת כתב האישום היתה סבירה (הענין שבמחלוקת בפני) לפסק-הדין חשיבות מרכזית, שכן ממנו ניתן ללמוד מה היו הראיות שבפני ביהמ"ש וכיצד שקל והעריך אותן. בין התובעת לנתבע 1 מערכת יחסים עכורה שלא זה המקום לפרטה. נגד התובעת הוגש כתב אישום בגין תקיפתו של הנתבע 1. בהכרעת הדין הובעה חוסר יכולת לבסס ממצא על עדויות התובעת, הנתבע 1 ועדים נוספים, שהם קרוביהם ומקורבים לאינטרס שלהם. ביהמ"ש מצא שהעד היחיד שניתן לסמוך על עדותו הוא פלוני, יוסף קרני, שהיה עד ראיה לאירוע שבגינו הוגש כתב האישום:

 "12. מוכן אני לקבל כי הגב' עליה מדבר המתלונן (הכוונה לעד קרני י.ב.) בהודעתו במשטרה, היא הנאשמת, למרות שלא זוהתה על ידו בבית המשפט. אולם, כבר בהודעתו ת/2, ציין המתלונן כי לא ראה תקיפה, הגם שראה את האישה הנמוכה (שאני מניח שהיא הנאשמת), מתקרבת  למתלונן בתנועות מאיימות עם חפץ בידה. כך אמר העד בשורות  9 ו – 10 לת/2 "לא ראיתי מכות" וגם כאשר נשאל מפורשות לגבי מכה בסנטר, השיב: "לא ראיתי שנתנה לו מכה בסנטר"... גם בעדותו טען בפירוש שלא ראה מכה או פגיעה פיזית, הגם שהיה עד לכל האירוע.

13. בנסיבות אלו, בוודאי שנותר לפחות ספק סביר בדבר אירוע התקיפה."

 

בתביעה שבפני נטען שאותו כתב אישום הוגש עקב אדישות נציגי הנתבעת שגבלה בעצימת עיניים, שגרמה להגשת כתב אישום שמלכתחילה לא היתה הצדקה להגישו. שמעתי חקירות ארוכות מאוד של התובעת ושל הנתבע 1. הרושם קשה. מדובר במערכת יחסים מרובת רגשות סוערים ואיבה. בעברם של שני המעורבים די אירועים המצדיקים התייחסות זהירה לעדויותיהם הסותרות אודות אירוע התקיפה.  יוסף קרני היה עד לאירוע שבמחלוקת. הוא לא קשור למי מהמעורבים וגם לא הכיר אותם. לא נמצאה סיבה לפקפק באמינות עדותו. אילו היה עד זה רואה מעשה תקיפה, היתה כנראה עדותו מספיקה לביסוס הרשעה. אלא, שעד זה העיד ש"לא ראה" מגע פיסי. עבור ביהמ"ש עדות זו לא הספיקה להרשעה ונותר בעיניו "לפחות ספק סביר". בעיני התובעת זוהי עדות המזכה אותה לגמרי – וכך פירשה את דברי ביהמ"ש. אלא, שיוסף קרני כן ראה את העימות שבין התובעת והנתבע. בניגוד לטענות התובעת (גם בפני) הוא העיד שאשה (שביהמ"ש קבע שהיא התובעת) קיללה את הנתבע 1 והתקרבה אליו בתנועות מאיימות כשבידה חפץ כלשהו. התובעת הכחישה את הקללות, את התנועות המאיימות ואת נפנוף החפץ. משמע, קרני לא ראה את מעשה התקיפה עצמו, אבל ראה דברים אחרים הנראים כ"מתקרבים" לו, קשורים אליו ומכינים לו את הקרקע. התובעת מכחישה רכיבים אלה לחלוטין. לכך משמעות כפולה: עדות קרני יכולה לסייע לעדות הנתבע 1 וגם גורעת מאוד מאמינות הכחשות התובעת. דומני שעל סמך ראיות כאלה, בהחלט רשאי היה בית-המשפט גם להרשיע את התובעת. אוסיף, שבמשפט אזרחי (כהליך זה), די בראיות כאלה על מנת להטות את הכף לטובת טענת הנתבע 1 ולקבוע במאזן הסתברויות, שמעשה תקיפה אכן התרחש. לאור זאת, נראה לי שפרקליטי המאשימה בהחלט נהגו באופן סביר לגמרי, כשהאמינו לגרסת הנתבע 1, הגישו את כתב האישום וציפו שביהמ"ש ירשיע את התובעת.

התובעת נכשלה לחלוטין בנסיונה לשכנע שתלונת הנתבע 1 היתה תלונת שווא. עדותה היתה מתחמקת ובלתי אמינה לחלוטין. רק לשם ההדגמה: היא הכחישה, שאיימה אי פעם על הנתבע 1, כשעומתה עם הקלטה שבה נשמעים איומים וקללות, הכחישה ששומעים בה את קולה, וכשהועמדה בפני האפשרות שהקלטת תבדק לזיהוי קולה, חזרה בה מההכחשה. כך גם הכחישה את עברה הפלילי וכשעומתה עם הרישום הפלילי שלה טענה שאינה זוכרת את האירועים וחשבה שהם אינם רלוונטיים (והטענות כמובן סותרות זו את זו). יתירה מזאת: התרשמתי מתוקפנותה הרבה של התובעת כלפי הנתבע 1, משנאתה כלפיו ומשפת הביבים שבה דיברה עליו ואליו. אם כך נהגה לנגד עיני ביהמ"ש, בנסיבות שבהן בדר"כ משתדלים אנשים להקפיד בהתנהגותם, נקל לשער כיצד היא נהגה בנסיבות פחות מרוסנות ברגע של התלהטות רוחות, שהוכח במשפט הפלילי בעדותו של קרני.

לפיכך התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות כל אחד מהנתבעים בסך 10,000 ₪.

 

ניתן היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ