ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
281-07
20/12/2009
|
בפני השופט:
עודד גרשון
|
- נגד - |
התובע:
ספנייב רבו
|
הנתבע:
1. הראל בע"מ - חברה לבטוח 2. קבן מפעלי מתכת בע"מ 3. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
|
|
החלטה
1.אדם עובד כנהג משאית. הוא נכנס עם משאיתו לחצר מפעלה של חברה פלונית כדי שמשאיתו תועמס בחלקי קונסטרוקציות ממתכת. לאחר ההעמסה התחיל האיש בנסיעה לכיוון שער היציאה מחצרי המפעל. משהביט במראה הצדדית של המשאית הבחין בחלק קונסטרוקציה שבלט החוצה מתוך ארגז המשאית. הוא ירד מן המשאית, בהשאירו את מנוע המשאית ממשיך בפעולתו, והלך להזיז את החלק שבלט מארגז המשאית. הוא עלה לארגז המשאית וכאשר ניסה לדחוף את חלק הקונסטרוקציה הבולט הוא נפל מארגז המשאית לאחור, נחת על ישבנו ונחבל בגופו.
האם אירוע תאונתי זה הוא "תאונת דרכים" כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "החוק")?
זוהי השאלה העומדת בבסיס ההחלטה שלהלן.
2.התביעה
א. התובע מר ספנייב רבו, יליד 1972, הגיש לבית משפט זה תביעה ובה עתר לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שהתרחשה ביום 3.9.02 עת עבד כנהג משאית אצל הנתבעת מס' 2 - קבן מפעלי מתכת בע"מ (להלן – "קבן").
ב. בתביעתו טען התובע כי נפגע בעת שנפל מארגז המשאית לאחור בעת שעבד כנהג משאית אצל קבן.
קבן היא חברה המצויה כיום בהליכי פירוק.
בית המשפט של פירוק (בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' הנשיאה השופטת ב. גילאור) החליט ביום 9.6.09 בתיק פירוק מספר 707/05 כי התובע רשאי להמשיך ולנהל את תביעתו כנגד קבן "(...) ובלבד שלא יוטל על החברה לנהל הגנה או להשתתף בהליך בדרך כלשהי, לרבות חיוב כספי כלשהו. התביעה הוגשה כנגד המבטחים בין לפי חוק הפלת"ד ובין לפי אחריות המעביד ולאור מתן צו הפירוק נגד החברה למבקש זכות תביעה ישירה כלפי המבטחות".
ג.הנתבעת מס' 1 היא חברה לביטוח שהייתה מבטחת המשאית בה נהג ו/או השתמש התובע במועדים הרלוונטיים לתאונה נשוא התביעה (להלן – "הראל").
ד.הנתבעת מס' 3 הינה חברה לביטוח שהייתה מבטחת המפעל של קבן בפוליסת חבות מעבידים במועדים הרלוונטיים לתאונה (להלן – "מנורה מבטחים").
ה.נסיבות התרחשות התאונה תוארו על ידי התובע, בסעיפים 5 ו- 6 לתביעתו, כדלקמן:
"5.התובע הינו, כאמור, נהג משאית. בתאריך 3/9/02 החל התובע לנהוג במשאית בנסיעה לכיוון שער היציאה ממפעלה של הנתבעת 2, לאחר שהמשאית הועמסה בחלקי קונסטרוקציות ממתכת. יצוין כי התובע לא עסק בפעולת ההעמסה, אין זה תפקידו לעסוק בפעולת ההעמסה ואין הוא נוטל בה חלק. התובע מבצע את פעולת קשירת המטען (או כיסויו) לאחר סיום ההעמסה, וגם במקרה זה נקשר המטען על ידי כבלים מיוחדים שהודקו, והתובע החל לנסוע.
6.לאחר תחילת הנסיעה, כאשר הביט התובע במראה הצדדית של המשאית, הוא הבחין בחלק קונסטרוקציה שבלט החוצה מתוך ארגז המשאית. התובע ירד מהמשאית, תוך שהוא משאיר את מנוע המשאית דולק, והלך להזיז את החלק שבלט מארגז המשאית. התובע עלה על הארגז של המשאית וכאשר ניסה לדחוף את חלק הקונסטרוקציה הבולט הוא נפל מארגז המשאית לאחור, נחת על ישבנו וכתוצאה מכך נחבל חבלות גוף. אירוע זה ייקרא להלן: "התאונה"".
ו.בשלב קדם המשפט הוריתי על פיצול הדיון כך שקודם תידון השאלה אם התאונה הנטענת הינה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק אם לאו.
לאחר ששמעתי את עדות התובע ועדים נוספים, ולאחר שהצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב, ניתנת בזה החלטתי לגוף העניין.
3.נסיבות קרות התאונה
תחילת עדותו, בעמ' 5 לפרו', תאר התובע את מהלך הטעינה של המשאית:
"ש:ספר לנו איך הייתה מתבצעת ההעמסה?
ת:היינו מגיעים עם המשאית למפעל, נכנסים ברוורס למקום ההעמסה והיה מגיע צוות שתפקידו היה להעמיס למפעל ומתחיל את העבודה.