ספורי נ' חוסיין ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לצו עשה וצו לא תעשה.

אני מקדים ומציין זאת משום שהתובע לא הגיש בתיק זה תביעה כספית ולכן למעשה חוות דעתו של המודד והשמאי מר אבו ריא סאלח, המתייחסת בין השאר לירידת ערך המקרקעין של התובע, אינה רלוונטית ולאור הצהרת ב"כ התובע, אשר אני מקבל, מיום 27.1.14 אין מניעה שהתובע יגיש תביעה כספית, ככל שיחליט לעשות כן.

המדובר בתביעה כנגד הנתבע 1, שהוא המחזיק בקרקע והקים עליה דיר כבשים או רפת והנתבע 2, שהוא דודו והינו בעלים של הקרקע.

בכתב תביעתו ביקש התובע את הסעדים הבאים:

1.צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם:

א.לבצע ללא היתר בנייה עבודות בנייה של רפת או דיר במקרקעין הידועים כגוש 12211 חלקה 55 באדמות הכפר אעבלין.

ב.להכניס בעלי חיים כלשהם ובכללם פרות, כבשים ועזים למבנה למקרקעין האמורים.

ג.לעשות שימוש במבנה ובמקרקעין (שלא עפ"י היתר כדין) ובכלל זה להחזיק ו/או לגדל שם בע"ח.

2.בנוסף ביקש התובע צו עשה המורה לנתבעים לפנות את בע"ח מהמבנה והמקרקעין.

בכתב התביעה הוגדר הנתבע 1 כאחראי העיקרי לבניית המבנה (המשמש כאמור כדיר או רפת) ולשימוש בו בקרבת מגורי התובע.

הנתבע 2 הוגדר כבעל הזכות להירשם בעלים או בעל הזכות להחזיק בחלק מהמקרקעין (מגרש 1/4 שבו ממוקם המבנה).

את אחריות הנתבע 2 ניסח גם התובע "אחריות הנתבע 2 כלפי התובע נובעת ממעמד הנתבע 2 במקרקעין או משיתוף הפעולה בינו לבין הנתבע 1 בקשר עם המבנה".

עיון בסיכומי הצדדים מצביע על כך שהנתבע 1 טוען, כי יש במקום יותר ממאה רפתות בתוך השכונות. התובע לא הראה בראיה כלשהי, כי הוא או מי מבני ביתו חלה במחלה כלשהי או כי הוא אינו יכול לישון בלילה מהרעש של הכבשים.

התובע התגורר מספר שנים ליד דיר צאן בעיר ולא הגיש תלונה בעניין.

לא הוגשה חוות דעת בתחום הבריאות.

תביעתו של התובע אינה מבוססת על חוק ועל הנחיות משרד לאיכות הסביבה.

התובע לא הוכיח המרחק החוקי שניתן לבנות או להקים דיר צאן.

הוראות המשרד לאיכות הסביבה קבעו כי מיקום הדיר לא יפחת מ- 50 מ' מהנחלים ו/או לא פחות מ- 50 מ' ממקום מגורים. במקרה הזה מדובר ב- 170 מ' מרחק אווירי מביתו של התובע.

בסיכומיו טוען ב"כ הנתבע 2 עו"ד טוקאן, כי אין לתובע הלכה למעשה כל טענות כלפי הנתבע 2 והוא משמש כבעל הקרקע בלבד, הוא לא בנה את הדיר ולא הפריע לתובע במאום ולכן דין התביעה נגדו להידחות.