ספארי לחי ולצומח בע"מ ואח' נ' גולדשטיין אהרון בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לדחיית התובענה על הסף מפאת קיומו של מעשה בי-דין.

2.הרקע לבקשה זו, תביעה כספית שהוגשה ע"י התובעים (להלן: "המשיבים") לחיוב המבקשת בתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם פשרה שהושג בין הצדדים בהליך קודם שניהלו ביניהם, בטענה כי המבקשת סיפקה למשיבים קונטיינר מטליות לפי מידות ובמשקל השונים מהקונטיינר הראשון נשוא התביעה הקודמת.

טענות המבקשת בתמצית

3.המבקשת טוענת, כי ביום 29.12.08 היא הגישה כנגד המשיבים תביעה כספית ע"ס 234,748 ₪ (ת"א 16466-12-08), שעניינה סחורה שהוזמנה ע"י המשיבים מהמבקשת ללא ששולמה תמורתה (להלן: "התביעה הראשונה" או "ההליך הקודם").

4.במסגרת התביעה הראשונה ניהלו הצדדים הליך של גישור שבסופו נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה האמור כלל בחובו שתי הזמנות עתידיות של סחורה שנרכשה מהמבקשת ע"י המשיבים.

5.לטענת המבקשת, בגדרו של הסכם הפשרה נכללה בסעיף 10 הצהרה בדבר "העדר תביעות", לפיו מוותר כל צד על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, האחד כלפי משנהו, "בכל הקשור במישרין ו/או בעקיפין להליכים המשפטיים שננקטו, והכל בקשר לתיק דנן וכל הנובע ממנו במישרין ו/או בעקיפין וכן בקשר לכל נושא כספי אחר, אם קיים, בין הצדדים עד ליום החתימה על הסכם זה".

6.המבקשת טוענת, כי המשיבים פועלים בחוסר תום לב משווע ובניגוד לאמור בהסכם הפשרה, שעה שמגישים תביעה חדשה אשר עוסקת באותה עילה שכבר נדונה והוכרעה במסגרת ההליך הודם. בנסיבות אלו, פסק הדין שניתן בהליך הראשון יוצר מעשה בי-דין המונע מהמשיבים מלשוב ולתבוע את המבקשת באותן עילות עליהן ניתן פסק הדין. עוד טוענת המבקשת, כי הגשת התביעה הנדונה אינה אלא ניסיון מצד המשיבים להתחמק מקיום התחייבויותיהם כמתחייב עפ"י הסכם הפשרה.

7.המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיבים הם אלה שהפרו את הסכם הפשרה, שעה שלא ביצעו את ההזמנה השנייה ונתנו הוראת ביטול להמחאות אשר מסרו למבקשת במעמד החתימה על הסכם הפשרה, ובכך היסבו למבקשת נזק כספי כבד.

8.לשיטתה, טענות המשיבים העומדות ביסוד התביעה הנדונה ואשר נוגעות להפרת הסכם הפשרה מצד המבקשת, הינן משוללות כל יסוד, שכן המבקשת מילאה את כל התחייבויותיה וסיפקה למשיבים את הסחורה כמתחייב מפסק הדין נשוא התביעה הראשונה.

טענות המשיבים בתמצית

9.בתגובתם, טוענים המשיבים כי התביעה דנא עוסקת בהפרת הסכם הפשרה שנחתם במסגרת הליך קודם שניהלו הצדדים, ולו ניתן כאמור תוקף של פסק דין.

10.לטענתם, נמנעה המבקשת מלקיים את מלוא חלקה בהסכם הפשרה, ובכך למעשה נולדה לה עילת תביעה חדשה.

11.המשיבים טוענים, כי עפ"י הוראות סעיף 9 להסכם הפשרה נשוא ההליך הקודם הוענקה למשיבים הזכות לתבוע מהמבקשת את מלוא הפסדיהם, במידה ויופר הסכם הפשרה על ידי האחרונה. עוד נטען, כי ניתנה למשיבים הזכות אף לבטל את ההמחאות שנמסרו למבקשת כתמורה בגין אספקת הסחורה נשוא הסכם הפשרה.

12.במישור המשפטי, טוענים המשיבים כי לא מתקיים בנסיבות העניין שלפנינו מעשה בי-דין, מכיוון שבבסיס התביעה הנוכחית עומדות להן עובדות חדשות ומשום שהתביעה דכאן עוסקת בהפרות שביצעה המבקשת ביחס לפסק הדין שאישר את הסכם הפשרה ולנזקים שנגרמו למשיבים בעטין.

13.לאור כל הנ"ל טוענים המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה.

14.בדיון שנתקיים פניי חזרו הצדדים על טענותיהם כמפורט מעלה.

דיון ומסקנות

15.לאחר עיון בכתובים ושקילת טענות ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענת המבקשת בדבר מעשה בי-דין, דינה להידחות, כפי שיפורט להלן.

המתווה הנורמטיבי - מעשה בית דין