סע"ש 9148-11-14 tesfay endemariam נ' שימורי אמיגה (א.ש. 1996) בע"מ ואח'

1.בפני בקשה לעיון בתיק ביה"ד במסגרתו התבקש ביה"ד להתיר למבקשת לעיין בכל כתבי בי-הדין לרבות כתב התביעה ובקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה ו/או הסכם גישור ופסק הדין.

תמצית טענות הצדדים:

2.המבקשת ציינה בבקשה, כי בעקבות פירוק משרד עורכי הדין רובין-לוז, נכנסה לתוקפה ביום 10.11.13 תניית אי תחרות האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות אריתריאים בתחום דיני העבודה עד ליום 10.2.17. לאחרונה הגישה המבקשת תביעה כנגד עו"ד בנימין רובין ורעייתו, עו"ד רוני רובין (הרשומה כב"כ בתיק זה). לטענת המבקשת, בתביעתה צוין, כי עוד בטרם פורק משרד עורכי הדין רובין-לוז, פתח עו"ד רובין משרד מתחרה והציב את רעייתו כפני המשרד על מנת להסוות את מעשיו תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען להפרת זכות היוצרים של המבקשת במסגרת המסמכים המוגשים לבתי הדין לעבודה. נוכח האמור קיים עניין ממשי ומהותי למבקשת בגילוי ועיון במסמכים המבוקשים.

3.הנתבעים בתיק דנן הודיעו, כי הם מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת ביה"ד.

4.עו"ד רובין התנגדה לבקשה ועתרה לסילוקה על הסף. לטענת עו"ד רובין מדובר בהליך טורדני הגורם למעמסה קיצונית הן על מערכת בתי הדין לעבודה והן על משרדה של עו"ד רובין שנדרשת להגיב לכמות עצומה של בקשות. מדובר בסכסוך המתנהל בדלתיים סגורות ובעטיה של הבקשה הסכסוך נחשף לקהל רב ועקב כך נפגע כבודה ושמה הטוב של עו"ד רובין. לטענת עו"ד רובין היה על המבקשת לנקוט בהליך של גילוי מסמכים במסגרת בית המשפט בו מתנהל ההליך ולא לנקוט בצעד בו נקטה. לתמיכה בטענותיה צרפה עו"ד רובין מספר החלטות אשר ניתנו ע"י שופטי ורשמי בתי הדין לעבודה (נספחים א'-ה' לתגובה). עו"ד רובין מוסיפה, כי המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד כאשר מדובר בהליך שחל עליו חיסיון. עוד נטען, כי פרטים רבים מתוך המסמכים המבוקשים הינם חלק מסודותיה המסחריים של עו"ד רובין וביניהם רשימת לקוחותיה ופרטיהם, דבר שחושף את התנהלותה העסקית והמקצועית של עו"ד רובין. המבקשת לא הציגה טעם כבד משקל ואף לא צירפה לבקשתה אסמכתא כלשהי לרבות תצהיר מטעמה ובו פירוט טעם כבד משקל ומהותי בדבר הצורך לעיין בתיק בהיותה מתחרה עסקית. בנוסף אין כל סבירות בהקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה כאשר מדובר בעשרות תיקים.

המסגרת הנורמטיבית:

5.תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן - "התקנות"), קובעת כדלקמן:

"(א)כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

....................

(ד)בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.