סע"ש 9007-12-15

1.התובע מבקש כי אורה לנתבעת להשיב על השאלות שהוצגו לה במסגרת שאלון שנשלח אליה. לגישת התובע עסקינן בשאלות הנוגעות לליבת הסכסוך בתיק זה ומתן מענה על השאלות עשוי לקדם את חקר האמת ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה מן הטעם, שעל פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – "התקנות") על בעל הדין המבקש לחייב את יריבו במתן מענה על שאלון להראות טעמים מיוחדים להצדקת בקשתו, ובעניננו, גורסת הנתבעת, כי התובע לא הראה כל טעם מיוחד.

הרקע לבקשה

3.תביעתו של התובע נסובה סביב סיכום אליו הגיע עם הנתבעת לאחר מועד ניתוק יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ובעקבות משא ומתן מתיש כגרסתו (להלן – "ההסכם"). בהתאם להסכם "בנוסף לכספים ששולמו לתובע מחמת עבודתו ופיטוריו ישולם לתובע סך נוסף של 140,000 ₪...ההסכם כאמור נחתם ביום 22.06.14 והתשלום לתובע היה אמור להתבצע עד ליום 22.07.2014" (ר' סעיף 14 לכתב התביעה; ההדגשה במקור – י.ז.ג).

4.עוד מציין התובע, כי "כל שנדרש מהנתבעת היה למלא טופס מס הכנסה הפחתת ניכוי מס ולהעביר את הכספים לתובע" (ר' סעיף 16 לכתב התביעה). לטענת תובע, חרף חתימתו של ההסכם הנזכר, לא שולם לו המגיע לו ועל כן הוא מבקש בתביעתו כי בית הדין יחייב את הנתבעת בתשלום מלוא הסכום שנקבע בהסכם.

5.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, כי לאחר שנחתם ההסכם חזר בו התובע מההסכמות שהושגו בין הצדדים ודרש כי ישולם לו סך של 150,000 ₪ (ר' סעיף 29 לכתב ההגנה).

6.הנתבעת מפנה לחליפת תכתובת דואר אלקטרוני בין ב"כ התובע ליועץ המשפטי של הנתבעת, ממנה עולה, לכאורה, כי בשל עמדת מס ההכנסה, שעמד על תשלום מס מלא, ביקש התובע שהנתבעת "תספוג" חלק מתשלום המס "ככה שבמקום מאה וארבעים אלף אתם תעגלו למאה וחמישים אלף וכל השאר על גבע" (התובע – י.ז.ג) (ר' סעיף 29 לכתב ההגנה).

7.הנתבעת סרבה להענות לבקשת התובע והיועץ המשפטי שלה ציין במכתבו, כי "זו הפעם השלישית שאנו מתבקשים להתפשר על סכום נוסף. לצערי הפעם לא נוכל להענות לבקשתכם" (ר' סעיף 30 לכתב ההגנה).

8.השאלות אותן מבקש התובע להפנות לנתבעת הן כדלקמן (השאלות תמוספרנה בהתאם למספרן בשאלון):