סע"ש 8466-04-16

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 5,182 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.בתצהיר שצורף לבקשה ציין התובע כי הוא מחוסר עבודה מאז חודש 10/15; מתגורר בדירה שכורה עם בת זוגו וארבעת ילדיהם הקטינים; עלות דמי השכירות 2,000 ש"ח בחודש; הוא מפרנס יחיד; סכום הוצאות משק הבית הקבועות והשוטפות הוא 5,000 ש"ח בממוצע בחודש; חשבון הבנק מצוי ביתרה שלילית; אין לו חסכונות ופיקדונות או רכוש בעל ערך, למעט רכב סובארו מודל 1992.

3.הבקשה הועברה לתגובת הנתבע. בהתאם להודעת התובע מיום 4/5/16, הבקשה והחלטת בית הדין מיום 6/4/16, הומצאו לנתבע ביום 19/4/16. הנתבע לא הגיש תגובה על אף שחלף המועד להמצאתה. לפיכך, החלטתי לדון בבקשה בהעדר תגובה.

4.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ברובה.

5.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

6.באשר לעילת התביעה: בכתב התביעה נטען שהתובע הועסק אצל הנתבע כנהג רכב משא כבד מיום 1/9/2004 ועד חודש 10/15. בתביעתו עתר התובע לחייב את הנתבע בתשלום זכויות סוציאליות מכוח צו ההרחבה בענף ההובלה, ובין היתר נתבעו סעדים בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיצויים שלא כדין וללא שימוע.

7.במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. לא נעלם מעיני כי לכתב התביעה צורף מכתב פיטורים מיום 30/8/15, ולפיו תופסק עבודתו של התובע ביום 30/9/15 עקב צמצומים. כמו כן, צורפו תלושי שכר לפיהם מועד תחילת העבודה 1/1/2007. יחד עם זה, נתתי דעתי לטענת התובע כי תלושי השכר לא משקפים את נתוני השתכרותו האמיתיים ואת מועד תחילת העבודה. בשים לב למסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן לקבוע, בשלב זה, כי ככל שהתובע יוכיח את טענותיו, הוא עשוי להיות זכאי לסעדים אותם תבע, ולו בחלקם. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

8.באשר ליכולתו הכלכלית של התובע: המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות. עקרונות אלו מבטאים את העובדה שהפטור מתשלום האגרה הוא חריג לכלל. 

9. עיון בבקשה מעלה כי התובע לא פרש בתצהיר את מלוא הנתונים באשר ליכולתו הכלכלית. בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות האגרות, היה על התובע להציג נתונים בדבר מקורות הכנסותיו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. אולם תדפיס חשבון הבנק שהוגש מתייחס לתקופה קצרה שמיום 16/12/15 ועד 8/2/16. אף לא הוגש לבית הדין הסכם השכירות שילמד על גובה השכירות החודשית שמשלם התובע. גם הנתונים בנוגע להוצאות השוטפות אינם ממלאים אחר דרישת התקנות. הוגש חשבון מים מיום 27/12/15; חשבון חשמל מיום 29/12/15; שכר לימוד לגן ילדים מיום 20/11/15, ותשלום לבית ספר מיום 30/6/15. אין במסמכים האלה כדי ללמד על הוצאותיו החודשיות של התובע ושל מי שסמוך על שולחנו, ולמעשה לא הוצגה לבית הדין ראיה בכתב לטענה שהוצאותיו החודשיות השוטפות של התובע עומדות על סך 5,000 ש"ח. יש ליתן את הדעת לכך שהתובע בוטח בתקופת עבודתו בנתבעת בחברת הביטוח כלל, ולפי הצהרתו משך סכום של 35,000 ש"ח "על מנת לסגור חובות שצברתי מאז פיטוריי".