עלי אלגעפרה נ' בונה כל בנייה בע"מ

ביום 31.03.16 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעות.

התובעת מסרה את כתב התביעה ואת הדרישה להגשת כתב הגנה לנתבעות ביום 30.05.16. אישורי המסירה הוגשו לתיק בית הדין.

ביום 11.7.16 הוגשה הודעה מטעם הנתבעות. בה נמסר כי הנתבעת 2 נמצאת בהליכי פירוק ואילו הנתבעת 1 לא פעילה מזה שנים רבות ומנהלה, מר הלל גלעדי בהליך איחוד תיקים. עוד נמסר כי לנתבעת 1 אין כל נכסים ו/או זכויות.

לאור האמור משך התובע את בקשתו למתן פסק דין כנגד הנתבעת 2, אולם ביקש כי בית הדין ייתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת 1 ויחייב אותה בהוצאות, שכן החברה פעילה, כתב התביעה הומצא לה אך יחד עם זאת היא לא הגישה כתב הגנה מטעמה.

הנני רואה את המסירה כמסירה כדין.

הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה עד ליום זה, הגם שהמועד לכך חלף. אשר על כן ובתוקף סמכותי לפי תקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 ניתן בזאת תוקף של פסק דין בהיעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה בלבד, כנגד הנתבעת 1.

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:

• הפרשי שכר מינימום בסך 59,330 ₪.