כנגד הנתבעת 1
ביום 31.03.16 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעות.
התובעת מסרה את כתב התביעה ואת הדרישה להגשת כתב הגנה לנתבעות ביום 30.05.16. אישורי המסירה הוגשו לתיק בית הדין.
ביום 11.7.16 הוגשה הודעה מטעם הנתבעות. בה נמסר כי הנתבעת 2 נמצאת בהליכי פירוק ואילו הנתבעת 1 לא פעילה מזה שנים רבות ומנהלה, מר הלל גלעדי בהליך איחוד תיקים. עוד נמסר כי לנתבעת 1 אין כל נכסים ו/או זכויות.
לאור האמור משך התובע את בקשתו למתן פסק דין כנגד הנתבעת 2, אולם ביקש כי בית הדין ייתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת 1 ויחייב אותה בהוצאות, שכן החברה פעילה, כתב התביעה הומצא לה אך יחד עם זאת היא לא הגישה כתב הגנה מטעמה.
הנני רואה את המסירה כמסירה כדין.
הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה עד ליום זה, הגם שהמועד לכך חלף. אשר על כן ובתוקף סמכותי לפי תקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 ניתן בזאת תוקף של פסק דין בהיעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה בלבד, כנגד הנתבעת 1.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר מינימום בסך 59,330 ₪.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.