סע"ש 65111-12-15

1.הנתבעת 1 הגישה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה.

2.הנתבעת 1 טוענת בבקשתה, בתמצית, כי התובע לא עבד עבורה, לא הונפק בעבורו כל היתר ו/או אשרה להעסקתו מטעמה, לא שולמו בעבורו כל אגרה ו/או היטל ואף תומכת טענותיה אלה בתצהיר מטעמה של מנהלת משאבי האנוש בנתבעת 1.

3.בכתב התביעה טען התובע כי "עבד בין עובדי הנתבעות 1 ו – 2, השתמש בכליהן והיה כפוף למנהלי העבודה שלהן" (ר' סעיף 17 כתב התביעה). כמו כן ציין התובע, כי "בנסיבות בהן עבד השכם והערב, בשורות הנתבעות 2-1 באמצעות קבלן מטעמן, הרי שקמה אחריות מלאה לנתבעים כולם כ"מעסיקים במשותף" (ר' סעיף 18 לכתב התביעה).

4.לכתב התביעה צורפו רק תלושי שכר שהונפקו לתובע על ידי הנתבעת 3 ופסיפס ע.צ אלון בע"מ, אשר נמחקה, לבקשת התובע, מן התביעה. ואולם, לתגובה שהוגשה על ידו לבקשת הנתבעת 1 צרף התובע שני דו"חות נוכחות, אשר על גבי אחד מהם מוטבעת חותמת הנחזית להיות חותמת של הנתבעת 1 בצרוף חתימת מנהל עבודה בשם סרגיי פובוזוב ועל השני, מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימתו של אותו מנהל עבודה, סרגיי.

5.בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 602/09 מדינת ישראל-משרד החינוך – העמותה לפיתוח אקדמי של מדע ותרבות (24.1.2012) נקבע כהאי לישנא:

"זהות המעסיק בכל מקרה נתון תיקבע על סמך בדיקה מהותית וזהירה של כלל נסיבות המקרה, תוך היעזרות במבחני העזר שנקבעו בפסיקה ושקלולם. בהתאם להלכת כפר רות, יש לברר את השאלות מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי שיבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את תנאי עבודתו לרבות שכרו; מי נושא בנטל של תשלום שכרו; בידי מי הכוח לפטרו; ועוד.

. . .