סע"ש 6482-12-16

1.זוהי החלטה בבקשת הנתבע (המבקש) לחייב את התובע (המשיב) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע באם תידחה תביעתו של התובע.

2.התובע הגיש תביעה נגד הנתבע לתשלום זכויות שונות הנובעות מעבודתו בשירותו וסיומה ובסך הכל עתר התובע לסך של כ – 167 אלף ₪. התובע צירף לכתב התביעה תדפיס רשיונות – דו"ח 300 המלמד על כך כי לתובע הוצא רישיון עבודה על ידי הנתבע בתקופות שונות בשנים 2010- 2013.

3.הנתבע טוען בבקשתו כי התובע מנהל הליך נוסף כנגד נתבע אחר, במסגרתו חייב בית הדין את התובע בתשלום הוצאות לנתבע בגין מחדלי התובע, הוצאות שלא שולמו ואף תביעתו נמחקה. מכאן שהתובע נוהג להתעלם מהחלטות בית הדין, מנסה להתעשר שלא כדין בהגשת תביעות סרק תוך גרימת הוצאות לצד שכנגד.

נוכח העובדה כי התובע לא משלם את ההוצאות המוטלות עליו על ידי בית הדין, לאור סכום התביעה המנופח ולאור העובדה כי כבר עכשיו נגרמו לנתבע הוצאות יש להורות על חיובו של התובע בערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

בנוסף, התובע הינו תושב הרשות וקיים קושי לגבות הוצאות משפט כנגד תושבי הרשות.

4.התובע טוען מנגד כי נימוקי הבקשה מבוססים על הליך אחר שאינו רלוונטי להליך זה ומדובר בצדדים שונים ותביעה שונה.

הבקשה להפקדת ערובה מהווה ניצול מצוקתו הכלכלית של התובע וגובלתבחוסר תום לב. חיובו של התובע בהפקדת ערובה מהווה פגיעה בזכות הגישה של התובע לערכאות ומיצוי זכויותיו של התובע בהתאם לחוקי המגן. סיכויי הצלחתו של התובע בתביעה זו גבוהים במיוחד ומדובר בתביעה לזכויות מכוח משפט העבודה המגן.

5. דיון והכרעה:

לאחר שקראתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות:

א.התובע צירף לכתב תביעתו אסמכתא לקיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, הנתבע לא הכחיש את העסקתו של התובע ומכאן שקיימת ראשית ראיה לתביעתו של התובע. לפיכך לא ניתן לומרבשלב זה כי סיכויי התביעה קלושים באופן המחייב הפקדת ערובה. גם עצם היותו תושב הרשות אינו מהווה כשלעצמו סיבה מספקת להפקדת ערובה.

ב.נימוקי הבקשה הנשענים על התנהלותו של התובע בהליך אחר אינם מהווים, בשלב זה, בסיס לחיוב התובע בהפקדת ערובה בהליך זה.

6.בשים לב לאמור לעיל – הבקשה נדחית.

כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ז, (13 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.