סע"ש 63763-10-13

המבקש (התובע) הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילת תביעה.

המבקש טען כי לאחר שקיבל לידיו את דוחות הנוכחות התברר לו כי הוא זכאי לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות ולכן ביקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף רכיב שעניינו תשלום בעד עבודה בשעות נוספות.

המשיבה התנגדה לבקשה. נטען כי דוחות הנוכחות צורפו לכתב ההגנה וכי רק במועד הקד"מ התייחס המבקש לראשונה לסוגיית השעות הנוספות וציין כי בכוונתו להגיש תביעה נפרדת בעניין זה. המשיבה הוסיפה כי בהתאם להחלטה מיום 3.12.2014 היה על המבקש להגיש בקשות מקדמיות עד שישים ימים לפני דיון הקד"מ. משהבקשה הוגשה באיחור ניכר נטען כי יש לדחותה.

המשיבה הוסיפה כי בפרוטוקול דיון הקד"מ נכתב במפורש כי אין לצדדים בקשות מקדמיות ומסיבה זו נקבע התיק לדיון הוכחות בפני מותב והמבקש נדרש להגיש תצהירים עד ליום 15.7.2014. המבקש לא הגיש תצהירים במועד ורק לאחר שהוארך המועד להגשתם על ידי בית הדין, לפנים משורת הדין, הגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה. נטען כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב.

לחלופין נטען כי אם בית הדין ייעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת שתיאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן.

הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה, כמפורט להלן:

1. כידוע, לבית הדין סמכות רחבה להתיר תיקון כתבי טענות מזו של בית המשפט וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

    

   כמו כן, נפסק כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".