סע"ש 61502-12-13 מזרחי נ' צומת גן הורדים בע"מ

לפניי בקשת המבקש, לתקן כתב תביעתו ובין היתר להוסיף עילות ולכמת במדוייק את סעדי התביעה (להלן: "הבקשה").

המשיבה מתנגדת לבקשה ומבקשת שככל שבית הדין ייעתר לה ייפסקו הוצאות ריאליות, שעומדות על סך של כ- 16,495 ₪ בהתאם לחשבוניות שחלקן הוצגו.

לטענת המשיבה אין מקום להיעתר לבקשה, בין היתר, בהתחשב במועד הגשתה, זמן רב לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, לאחר שהוגש כתב הגנה ולאחר שהתקיים קדם משפט ראשון בתיק. עוד נטען כי מלוא המסמכים והמידע היו בפני המבקש ולא היתה מניעה כי יתבע את הסעדים שמבוקש כעת להוסיף במסגרת כתב התביעה המקורי.

במסגרת הבקשה המקורית שהוגשה לתיקון כתב התביעה – בקשה אשר בהתייחס אליה ניתנה החלטה מיום 7/2/15 המורה למבקש להבהיר את התיקונים הנדרשים ואת מלוא העילות והסעדים שמבוקש להוסיף – נטען כי עיכובים בהגשת הבקשה נגרמו, בין השאר, נוכח נסיבות אישיות חריגות אליהן נקלע המבקש אשר בעטיין לא ניתן היה לברר עמו את מהות התיקון ולוודא עימו את הדברים לאשורם.

לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשות, בתגובות ובתשובה לתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף לפסיקת הוצאות.

בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת ככלל ולמעט במקרים חריגים, נטיית בתי הדין לעבודה הינה להתיר תיקון כתבי טענות. בדב"ע נה/3-115 שלוסמן נגד צים (פורסם במאגרים) 2/10/95, פסק בית הדין הארצי בענין זה, כדלקמן:

"כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה – האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל - יורם מלמן פד"ע כא 360)."

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי כי יש מקום לאפשר למבקש להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות לשיטתו, אף אם הסעדים והעילות לא נתבעו במסגרת כתב התביעה המקורי נוכח מחדליו הוא. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות כה חריגות ונדירות אשר מאפשרות סטייה מההלכות המרחיבות והגמישות בנוגע לתיקון כתבי טענות, אשר בגינן יש לחסום את זכותו של המבקש להגשת כתב תביעה מתוקן אשר יפרוש את מלוא טענותיו. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שעסקינן במשפט העבודה המגן.

על כן, הבקשה מתקבלת.