- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 61434-12-13
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
61434-12-13
8.1.2017 |
|
בפני השופט: אורן שגב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: יוליה סלחוב עו"ד מקס שקולניקוב |
נתבע: ארטור איזגילוב עו"ד איריס אלמוג |
| פסק דין | |
האם התובעת פוטרה מחמת הריונה? זוהי השאלה המרכזית שבה עלינו להכריע בתיק זה.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-
בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, הנתבע היה בעלים ומנהל של 3 חנויות פרחים והתובעת עבדה אצלו באחת מחנויות אלה מיום 02.12.12 ועד ליום 24.06.13.
-
לדבריה, היא הרתה במהלך חודש פברואר 2013 ובחודש אפריל הודיע לנתבע על אודות הריונה. ביום 08.07.13 קיבלה מכתב פיטורים, הנושא תאריך של יום 12.06.13, ובו נאמר כי החל מיום 24.06.13 עבודתה בחנות תיפסק בשל סגירתה (נספח ג' לכתב התביעה).
-
עוד טענה, כי במועד פיטוריה היו בבעלותו של הנתבע 2 חנויות פרחים פעילות נוספות אשר המשיכו לעבוד וכי את החנות בה עבדה הוא מכר כעסק חי. לפיכך, משידע שהיא בהיריון ומשעבדה אצלו למעלה מ- 6 חודשים, היה עליו "לשמור על זכויותיה" (סעיף 6 לכתב התביעה).
-
לאור האמור לעיל, טענה כי פוטרה מחמת הריונה ובניגוד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות) ודרשה פיצוי כספי בשל כך, בניכוי סכום הכסף שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.
-
הנתבע הקדים וטען כי במועד פיטוריה, הוא כלל לא ידע שהיא הרה ולכן אין מדובר בפיטורים מחמת הריונה. בנוסף, התובעת לא עבדה בפועל במשך 6 חודשים ולכן חוק עבודת נשים לא חל עליה והואיל ובעסקו של הנתבע הועסקו פחות מ- 6 עובדים, הרי שגם לא חל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
-
ביחס לתקופת העבודה טען הנתבע כי התובעת פוטרה כחודש לאחר תחילת העסקתה וכעבור כחודש ומספר ימים הוחלט להחזירה לחנות אחרת שבבעלותו (סעיף 6 לכתב ההגנה). לפיכך, עבדה אצלו כחמישה וחצי חודשים בלבד. בנוסף, הדגיש כי לא גילתה לו את דבר הריונה אלא במועד פיטוריה וממילא פיטוריה נבעו מסגירת החנות שבה עבדה, כפי שהדבר צוין במכתב הפיטורים מיום 12.06.13.
-
הנתבע סמך טענותיו, בין היתר, על גילוי דעת של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מיום 23.03.10, שם נכתב כי המונח "עבודה" משמעו עבודה בפועל, ולא די בקיומם של יחסי עובד מעביד (סעיף 32 לכתב ההגנה וסעיף 7 לעמדת הנציבות). לפיכך, הואיל ועבדה כחודש ימים מיום 02.12.12 עד ליום 01.01.13 ולאחר מכן כ- 4.5 חודשים מיום 05.02.13 עד ליום 24.06.13, הרי שבמצטבר עבדה בפועל כ- 5.5 חודשים בלבד, ומכאן שלא חלה על הנתבע החובה לפנות לממונה בטרם החליט על פיטוריה בעקבות סגירת החנות.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
