סע"ש 60188-08-16

1.התובע, אשר הועסק לטענתו אצל הנתבעת מחודש ינואר 2012 עד לחודש דצמבר 2014 הגיש בקשה זו לגילוי מסמכים ספציפי אשר ענינה, טענת הנתבעת כי "העסקת התובע נעשתה במסגרת התקשרותה של הנתבעת עם חברת א.ט.ג השקעות וניהול בע"מ שהנתבעת הסתייעה בה לצורך מילוי משימות הנתבעת באתרי הבניה השונים" (ר' סעיף 3 לכתב ההגנה).

2.התובע עמד בבקשתו לגילוי מסמכים ספציפים ובדיון המוקדם על קבלת ההסכמים של הנתבעת עם א.ט.ג. לטענתו, מאחר והנתבעת בחרה להזכיר את א.ט.ג בכתב ההגנה ואף טענה, כי היא שומרת על זכותה לצרף את א.ט.ג כנתבעת נוספת או תחתיה, יש מקום לגילוי ההסכמים שבין השתיים (ר' פרוטוקול עמ' 5 שורות 25-19).

3.עוד טען התובע בדיון המוקדם, כי מאחר ולטענתו תלושי השכר שהונפקו לו אינם משקפים את הסכומים ששולמו לו בפועל, שכן הוא קיבל תשלומים הגבוהים מן הסכומים שמופיעים בתלוש השכר גם "בגין שעות נוספות וגם בגין יומית גבוהה יותר, הקשר בין הנתבעת לא.ט.ג יכול ללמד על הדרך בה שולמו הכספים" (שם, שורות 28-26).

4.הנתבעת השיבה והבהירה בדיון המוקדם, כי א.ט.ג השתתפה הניהול הפרוייקטים שבונה הנתבעת ועסקה בין היתר בניוד כח האדם, תשלום שכרם ועוד (פרוטוקול עמ' 6 שורות 22-20).

דיון והכרעה

5.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6.בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (2012) נקבע לענין זה:

"הוראת תקנה 46 (א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהתייחס לתקנה זו ובהדגישו כי בכל הנוגע למתחם של דיון בפני ערכאה שיפוטית הפועלת על פי דין הרי ש"נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת".

7.ההלכה היא שעל בקשת גילוי המסמכים להצביע על רלוונטיות המסמכים למחלוקת העומדת בבסיס התובענה ויש להזהר שמא תהפוך הבקשה ל"מסע דיג" ובלשונו של בית המשפט העליון: