סע"ש 58541-11-14 שטיינברג נ' חברת מגם בטיחות בע"מ

1.בפניי בקשות התובע מיום 10/6/15, 18/6/15 ו- 6/7/15 לגילוי מסמכים.

2.בתגובתה מיום 21/7/15, הודיעה הנתבעת כי ביום 15/7/15 העבירה לתובע את מרבית המסמכים המבוקשים בשלושת בקשותיו הנ"ל, למעט המסמכים לגביהם התנגדה כמפורט בתגובתה מיום 3/7/15 .

3.עיון במכתב אשר צורף לתגובת הנתבעת מיום 21/7/15, מעלה כי הנתבעת פעלה לגילוי מסמכים, כאמור בהחלטה מיום 20/5/15, והעבירה לתובע המסמכים אשר סומנו 1.4 עד 1.19 במכתבה הנ"ל.

יצויין כי ממכתב הנתבעת הנ"ל, לא ברור אם הנתבעת העבירה אליו את דו"חות הרכב החודשיים כמבוקש בסעיף 1 לבקשתו מיום 10/6/15, וכן את דוחות חיוב הנתבעת על ידי חברת הליסינג כאמור בסעיף 2 לבקשתו הנ"ל. אך הואיל ובתגובתה מיום 3/7/15, הנתבעת הודיעה כי אינה מתנגדת להעברת הדוחות הנ"ל, על הנתבעת לפעול להעברת דוחות אלה לתובע ללא דיחוי, וזאת ככל ודוחות אלה טרם הועברו אליו.

בנוסף, עולה כי הנתבעת העבירה לתובע מסמכים בנוגע לקרן השתלמות, בנוסף לאלה אשר צורפו על ידה לכתב ההגנה ביום 22/1/15 .

4.המחלוקת היחידה אשר נותרה בין הצדדים נוגעת לבקשתו של התובע לקבל לידיו מכתבי זימון לשימוע של שני עובדים, כאמור בסעיפים 3 ו- 4 לבקשתו מיום 10/6/15, כשלטענתו יש במסמכים אלה כדי להעיד על התנהלות הנתבעת ביחס להקפדה על נהלי ביצוע הליך שימוע תקין.

לטענת הנתבעת, בתגובתה מיום 3/7/15, אין מקום להיעתר לבקשת התובע באשר לשני המסמכים הנ"ל, מאחר ומדובר במסמכים אשר אינם רלוונטים לתביעה והמכילים פרטים אישיים הנוגעים לאותם עובדים, כאשר חשיפתם יכול ותגרום נזק. עוד טוענת הנתבעת, כי הזכות לפרטיות של אותם עובדים גוברת על זכותו של התובע להוכיח את תביעתו.

המסגרת הנורמטיבית

5.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן: