טענתה העיקרית של התובעת היא שבשנה האחרונה לעבודתה החל מנכ"ל הנתבעת מר ירון רוזן (להלן – רוזן או המנכ"ל) להתנכל לה ולנהוג בה בחוסר הוגנות ושרירותיות וכי מטעם זה היא סבלה ממצוקה נפשית, שחיקה בעבודה ואף נגרמה לה פגיעה בהכנסותיה ובתנאי עבודתה. לצד דברים אלה טענה הנתבעת כי במהלך תקופת עבודתה האחרונה נודע לה כי רוזן מנהל מערכות יחסים עם עובדות שונות במקומון ויוצר אוירה עוינת במקום העבודה תוך ניצול יחסי מרות ותוך ניצול מעמדו. על רקע זאת טענה התובעת כי היא איבדה את האמון במנכ"ל וחשה כי היא איננה יכולה עוד לעבוד לצדו. עוד היא טוענת, כי בנסיבות אלו ובמהלך החודשים האחרונים לעבודתה היא עשתה כל שביכולתה על מנת לצמצם את המגע עם רוזן ולבצע חלק מעבודתה במכירות שטח או מכירות טלפוניות מחוץ למשרד מבלי שהדבר יפגע בתפקודה או במכירותיה. התובעת טענה בעדותה כי היחסים בינה לבין רוזן הגיעו לשפל המדרגה עד שהיא ורוזן לא שוחחו ביניהם ואף לא אמרו שלום זה לזה.
התובעת אף הביאה דוגמאות לחוסר המקצועיות וההוגנות שבה נהג בה רוזן והתייחסה לשלושה מקרים כדלקמן:
התובעת טענה כי מר רוזן התנהג בעניינה בחוסר הוגנות עת שביטל עסקה שהיא תרמה לעריכתה מול חברת "דוד אל ש. הנדסה בנין" מקבוצת רמי שבירו (להלן - קבוצת שבירו). בהקשר זה טענה התובעת כי בחודש ספטמבר 2011 לקראת החגים יצאה הנתבעת במבצע בדבר חמישה פרסומים בתשלום בתוספת שני פרסומים ללא עלות כבונוס. עוד היא טענה כי ב-21.9.11 לאחר שניהלה מו"מ עם שבירו היא סיכמה על עסקה של 10 פרסומים בתוספת 10 פרסומים בונוס בתשלום כולל של 41,000 ₪, אלא שרוזן סירב לאשר את העסקה לאחר שנחתמה מסיבות לא ברורות. לדבריה, בהמשך לאותו יום, היא עזבה את משרדי הנתבעת כשהיא נסערת, בשעה ,17:15 לאחר שניגשה אל מר רוזן במטרה לנסות לשכנעו לבצע את העסקה, אולם בקשה זו נענתה בשלילה והתובעת סיימה לדבריה את עבודתה באותו יום "בטריקת דלת". התובעת אף הלינה על כך שלמחרת היום הודיע לה רוזן כי הוא החליט לנכות משכרה חצי יום חופש לאחר שעזבה את מקום העבודה מוקדם מהרגיל ואילו היא הביעה בפניו את הכעס והפגיעה מהתנהגותו . התובעת טענה כי בשל התנהגות זו היא הפסידה עמלת מכירה בסך של 4,100 ש"ח לפי שיעור עמלה של 10% ועוד היא ציינה כי בסמוך לפיטוריו של רוזן הוא אישר אותה עסקה לאותו לקוח (שבירו), באמצעות סוכנת אחרת. דבר שחיזק אצלה את התחושה כי רוזן מתנכל לה.
המקרה השני, שאותו הביאה התובעת כדוגמה, נגע לפרסום של "קרן פייר" באמצעות משרד הפרסום "קו האופק". התובעת טענה בהקשר זה כי ביום 7.12.11 בדק משרד הפרסום קו האופק אפשרות לפרסם בעמוד מס' 3 של המקומון מודעת פרסומת עבור קרן פייר וכי היא מסרה ללקוח שמחיר הפרסום בעמוד 3 הינו גבוה ממחיר הפרסום בעמוד פנימי של המקומון כאשר בהמשך הזמינה קו האופק פרסום בעמוד 3 אולם הבהירה שקרן פייר עומדת על כך שישולם עבור אותו עמוד מחיר של פרסום בעמוד פנימי, שאם לא כן תבוטל ההזמנה. התובעת ציינה כי היא דיווחה למר רוזן על עניין זה, כמו גם על כך שיש לקוח אחר המסכים לשלם מחיר מלא עבור פרסום בעמוד השלישי, אלא שמר רוזן מסיבות שאינן ברורות, העדיף את קרן פייר ואפשר לה לפרסם במחיר המופחת בעמוד השלישי. זאת לדברי התובעת, מאחר וסמנכ"ל השיווק של קרן פייר הינו חברו של רוזן. התובעת אף ציינה כי היא קיבלה את עמלת המכירה בגין אותה עסקה אך רוזן גרע את הלקוח מתיק הלקוחות שלה מסיבה שאינה ברורה ובכך פגע בהכנסותיה. עוד ציינה התובעת כי משרד הפרסום קו האופק פרסם בחודש 3/12 ועד 8/12 פרסומים בהיקף משוער של 44,000 ₪ ומשכך נגרם לה הפסד עמלות מכירה בגין 5% בנוגע לאותם פרסומים.
הדוגמה השלישית אליה התייחסה התובעת נגעה שוב לפרסום של שבירו, בהתייחס לפרויקט FIVE. לדברי התובעת למרות ביטול העסקה הקודמת עם שבירו, עלה בידה בחודש דצמבר 2011 ליצור קשר עם שבירו ולחדש את ההתקשרות העסקית עמו, כאשר הלקוח מסר לה לדבריה כי הוא יחדש את הפרסומים במקומון בכפוף לכך שהם יעשו דרך חברת הפרסום אזימוט. חברה שהייתה תחת טיפולה של אשת מכירות אחרת בנתבעת, שנקלטה על ידי רוזן לעבודה 6 שנים קודם לכן. לדברי התובעת בהתאם לנהלי הנתבעת היא הייתה זכאית בנסיבות אלה לקבל עמלה בשיעור של 5%. עוד היא טענה כי בהמשך הזמין אזימוט מודעות פרסום בסך של 44,360 ₪ המתייחסות לפרויקט FIVE. לדברי התובעת, בנסיבות אלה, היא פנתה לרוזן בעניין זה אך רוזן סירב להשיב לה את הטיפול בשבירו ולשלם לה את העמלה שהגיעה לה לטענתה בשל המודעות שפרסם באמצעות הנתבעת.
היבט נוסף של ההתנכלות הנטענת, אליו מתייחסת התובעת, נוגע לאירוע מחודש ינואר 2012. תקופה שבה בנה היחיד, כאם חד הורית, אושפז בשל פגיעה במהלך שירותו הצבאי, כאשר בעקבות אירוע זה עשתה התובעת לדבריה "חשבון נפש" בקשר למידת נכונותה להתעמת מול רוזן על העמלות המגיעות לה ולבסוף פנתה בחודש מרץ 2012 שוב לרוזן במטרה ליישב את ההדורים ולתקן את המעוות, אולם הוא התבצר בעמדתו. לדברי התובעת ולאור תגובתו של רוזן היא שלחה לו ביום 1.7.12 מכתב שבו פירטה את מועדי הפרסום של שבירו ודרשה לקבל את העמלות המגיעות לה, אך ללא הועיל.
