אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 56290-10-12 ר' נ' ג'ובלה בע"מ

סע"ש 56290-10-12 ר' נ' ג'ובלה בע"מ

תאריך פרסום : 06/09/2015 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
56290-10-12, 21015-06-12
25/08/2015
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ

- נגד -
תובע/הנתבע שכנגד:
א' ר'
עו"ד ערן גוטפריד
עו"ד עדי אל-רום כהן
נתבעת/התובעת שכנגד:
ג'ובלה בע"מ
עו"ד טל שפרנט
פסק דין
 

 

1.הסכסוך שלפניי החל בתביעה שהגיש מר א' ר' (להלן: "א'" או "התובע") כנגד ג'ובלה בע"מ (להלן: "ג'ובלה") בה דרש שכר עבודה וזכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. התביעה הוגשה לבית הדין ביום 12.6.12.

 

בדיון השתתפו נציג עובדים מר אלכס לוין ונציג מעסיקים מר יגאל ליבר. מאחר שכהונתם של נציגי הציבור הסתיימה ב-20.1.15 הסכימו ב"כ הצדדים שפסק הדין יינתן על ידי כדן יחיד.

 

טענות א' כנגד ג'ובלה

 

2.א' טען בתביעתו כי הוא ממייסדיה ויוזם הקמתה של ג'ובלה, העוסקת בהשמה של עובדים ישראלים בעבודות בחו"ל. הוא שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה נוסף על היותו בעל מניות החל מהקמת החברה במרץ 2007 ועד לפיטוריו בחודש אוקטובר 2011.

לגרסתו הוא פוטר ללא התראה מוקדמת מבלי שנערך לו שימוע כדין. ג'ובלה סירבה לשלם לו את זכויותיו על פי דין, כולל שכר עבודה ופיצויי פיטורים. לפיכך דורש א' תשלום שכר עבודה בסך 116,262 ₪ על פי דיווח רו"ח של החברה, שכר בגין חודשים מאי – אוקטובר 2011, פיצויי פיטורים, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה וכן שחרור כספים אשר הופקדו בפוליסת ביטוח מנהלים ובקרן פנסיה.

3.א' הקים את ג'ובלה עם אחיו הצעיר, י' ר' (להלן: "י'") ומר ניצן רבין. מספר חודשים לאחר הקמת החברה רכשו א' וי' את מניותיו של מר רבין, ובמהלך שנת 2010 הצטרף שותף נוסף, מר רונן נוחי (להלן: "רונן"). החל מאותו מועד החזיקו א', י' ורונן מניות בחלקים זהים – שליש כל אחד.

4.במהלך חודשים אפריל-מאי 2011 נעדר א' מהעבודה בשל נסיבות אי'ות מצערות ובאותה תקופה, לגרסתו, י' ורונן גמרו בדעתם לנשל אותו מכל זכויותיו, סמכויותיו ותפקידיו בחברה. כך נחסמה גישתו של א' למידע, מסמכים, נתונים ודוחות הנוגעים לפעילות החברה. י' ורונן קיבלו החלטות עסקיות מבלי לשתף אותו, לרבות משיכת שכר באופן לא שוויוני, קיימו י'בות בלעדיו ואף העבירו את משרדי החברה למקום אחר מבלי ליידע אותו. למעשה נחסמה כל אפשרות מצד א' לבצע את תפקידו בחברה.

ביום 8.9.11 התכנסה אסיפה כללית של החברה שבה התקבלה החלטה לפטר את א' מתפקידו כדירקטור ומנהל החברה והוחלט על ביטול זכות החתימה שלו. בפועל ביום 31.10.11 הופסקה עבודתו והנפקת תלושי שכרו.

5.בכתב התביעה צוין כי א', י' ורונן הקימו חברה נוספת בשם "גלובלינק בע"מ" (להלן: "גלובלינק") כחלק מפעילותה של ג'ובלה ושתי החברות מנוהלות למעשה כחברה אחת, כאשר ההפרדה ביניהן היא למראית עין בלבד. מיד לאחר פיטוריו של א' החלו י' ורונן לזכות את עצמם בשכר חודשי מקבוצת גלובלינק באופן רטרואקטיבי מחודש מאי 2011, בנוסף לשכרם בג'ובלה שנותר על כנו.

 

טענות ג'ובלה בכתב ההגנה

 

6.בכתב ההגנה טענה ג'ובלה כי בחודש מאי 2011 הפסיק א' כל פעילות בחברה. לגרסתה, א' עבד מתוקף בעלותו במניות ובהיותו מי שהשקיע בנכס שלו עצמו ולא בהכרח מכוח דיני עבודה ומיחסי עובד-מעביד. במהלך פעילות החברה היו חודשים רבים שבהם לא היה בכוחה של ג'ובלה לשלם לא' וליתר המנהלים מקרב בעלי המניות שכר כלשהו. שכר כזה לא שולם בידיעה ובהסכמה, אלא רק נרשם חשבונאית – זאת עד לחודש אוקטובר 2011 כולל. שכרו הקובע של א' עמד על סך של 5,000 ₪ בלבד והוא המשיך להחזיק ברכב, טלפון נייד ודלקן. לגישתה של ג'ובלה א' מעולם לא נתפס כעובד, לא בקרב הלקוחות ולא בקרב עובדי החברה שאינם בעלי מניות. תנאי השכר, לרבות הביטוח שנרשמו לזכות א' בספרי החברה כמו גם השכר ששולם לו כשהתאפשר, נקבעו במידה רבה על ידי א' עצמו בכובעו כבעל מניות עיקרי וחבר דירקטוריון, בתנאים זהים ליתר בעלי המניות שלצדו.

 

7.במהלך שנת 2011, עוד לפני היעדרותו של התובע מסיבות אי'ות, נתגלעו בין בעלי המניות חילוקי דעות שבכדי לפתור אותם פנו הם לייעוץ מקצועי בו נעזרו בעבר. אולם הניסיונות, כולל פנייה למגשרים, נכשלו. על כן לא נותרה לי' ולרונן ברירה אלא לקחת את השליטה בחברה.

8.בכתב ההגנה צוין גם כי בעלי המניות של ג'ובלה ומר ארבל עריף (להלן: "ארבל") החזיקו וניהלו חברה נוספת – גלובלינק, שעסקה בייזום וקידום נקודות מכירה בחו"ל כשאחד היעדים הרווחיים יותר היה הפיליפינים. גלובלינק פעלה עם מר יובל מן (להלן: "יובל") שהתגורר בפיליפינים ונשלח לשם לאחר שגויס י'רות על ידי י'. לגרסת ג'ובלה א' עקף את גלובלינק, יצר קשר י'ר עם יובל ושכנע אותו לעבוד אתו ולא עם גלובלינק דבר שגרם לג'ובלה נזק י'ר.

אשר לדרישות תשלום השכר וזכויות סוציאליות, נטען כי החל מחודש מרץ 2011 פעל א' לתועלתו האי'ת, בניגוד לטובת החברה ועל חשבונה. כמו כן הוכחש החוב הנטען של ג'ובלה כלפי א' אשר נוצר מכוח החלטת בעלי המניות כמנהלים, למשוך שכר בחברה שבשליטתם ועקב חוסר יכולת החברה לשלם את הסכומים שנקבעו על ידם כשכרם – אלה לא שולמו בפועל, אלא נרשמו בלבד.

לכן טוענת ג'ובלה כי פריסת החוב נעשתה במסגרת יחסי חברה ובעל מניות ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. בכל מקרה היא כפופה לזכויות הקיזוז של החברה בגין חובות שהתובע חב לה. נוכח נסיבות הנתק בין הצדדים ובהיות היחסים בעיקר יחסי בעל מניות/חבר דירקטוריון ולא יחסי עובד-מעביד, ובשל הנזקים שהתובע עצמו גרם לנתבעת, אין א' זכאי לסעדים המבוקשים בתביעתו.

 

תביעת ג'ובלה כנגד א'

 

9.בחודש אוקטובר 2012 הגישה ג'ובלה תביעה כנגד א' (תיק ס"ע 56290-10-12). בהמשך אוחדו ההליכים.

ג'ובלה עוסקת בגיוס והשמת עובדים ישראלים בחו"ל והכנסותיה נובעות מדמי השמה. לשם כך הקימה ג'ובלה את אתר האינטרנט שלה בשנת 2007. מדובר באתר שאמור לשקף את ג'ובלה ופעילותה, ואת יתרונה היחסי על פני חברות מתחרות. ללא האתר אין ערך לפעילות החברה (כ-98% מהפונים עושים זאת בצורה מקוונת).

ערוץ גיוס נוסף הוא פורטלים אינטרנטיים מובילים המעבירים לחברות כמו ג'ובלה מידע על אודות גולשים שהביעו עניין בעבודה בחו"ל, המכונה: "ליד". חלק מהלידים מגיעים דרך האתר של ג'ובלה. מאחר שקבלת הלידים מהפורטלים כרוכה בתשלום כספי, ג'ובלה השקיעה בקידום אורגני (שמשמעותו לגרום לאתר להופיע גבוה יותר וקרוב יותר לתחילת הרשימה בהליך החיפוש של אתרים דומים) ובקידום ממומן (תשלום עבור הופעה למעלה כשמשתמש כותב את מילות החיפוש הרלוונטיות) במטרה לקדם את הכניסה לאתר והשארת פרטים של מועמד ללא צורך בתיווך דרך פורטל אינטרנטי. בזמן שהיחסים בין בעלי המניות היו טובים נרשם הדומיין של האתר בבעלות א' בלבד. והסיסמה ושם המשתמש היו ברשותו.

מאז הקמתו רכש לעצמו האתר של ג'ובלה מיקום גבוה בתוצאות החיפוש הרלוונטיות של מנועי חיפוש באינטרנט. שמירת המיקום הגבוה מותנית ותלויה ברציפות פעילותו התקינה של האתר. ב- 13.9.2012 קרס אתר האינטרנט. מדובר היה בתחילת תקופת השיא של פעילות החברה, לקראת תקופת המכירות שלפני חג המולד. חודשים ספטמבר עד דצמבר הם עונת השיא וחלק ניכר מהכנסות החברה נובע מתקופה זו. לג'ובלה נודע כי עובר וסמוך להפסקת פעילות האתר שונה ה- DNS של האתר, מה שגרם לכך שהוא "לא עלה" ולא הוצג ברשת האינטרנט. לצורך ביצוע פעולות השינוי היה צורך בשם משתמש וסיסמה שנמצאו אך ורק ברשות הבעלים של הדומיין (כלומר א'). על כן פנתה ג'ובלה לא' בדרישה למסור לה את שם המשתמש והסיסמה, אך ללא הועיל. גם מנהל השרת (האדמין) של הדוא"ל של ג'ובלה היה ברשות א' וחרף פניות חוזרות, הוא סירב למסור אותו ובכך נגרם לחברה נזק.

ג'ובלה וגלובלינק פעלו ביחד לצורך קידום הפעילות בפיליפינים, ולשם כך גויס יובל. א' ניסה לשכנע את יובל לנתק את הקשר עם ג'ובלה ולהעדיף התקשרות איתו, כפי שאכן נעשה. בכך גרם א' לג'ובלה נזק של אבדן הכנסות בסך 400,000 ₪. ג'ובלה אף תבעה את א' בגין הנזק כתוצאה מהפלת האתר, בסך 400,000 ₪, ועל המשך שליטה בשרת הדוא"ל בסך 20,000 ₪.

על כן דרשה ג'ובלה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה בסך 970,000 ₪ (יצוין שהסכום הנדרש אינו ברור מאחר שהרכיבים הנתבעים מגיעים לסך 820,000 ₪).

 

תביעת הבוררות שהגיש א' וטענותיו כנגד תביעת ג'ובלה

 

10.בכתב ההגנה של א' לתביעה שהגישה ג'ובלה נטען כי כל פעולה שהוא ביצע בדומיין ו/או באדמין של אתר האינטרנט נעשתה בלית ברירה. זאת לנוכח ניסיונותיהם החמורים של בעלי המניות של ג'ובלה לפרוץ לתיבת הדוא"ל שלו ולרוקן אותה מהראיות שנשמרו בה המעידות על מעשיהם החמורים – מעשים שהטענות לגביהם הועלו במסגרת התביעות שהגיש א' כנגדם. מבלי לגרוע מכך, ג'ובלה העתיקה את פעילות האתר בכתובת www.jobale.co.il לאתר זהה אשר פועל בכתובתwww.jobale.org.il כלומר, כל לקוח פוטנציאלי אשר פנה לג'ובלה הופנה לאתר זה ולפיכך האתר פעל באופן שוטף ולא נגרם לה נזק.

11.ביום 4.10.12 הגיש א' תביעה בהליך בוררות כנגד ג'ובלה, בעלי מניותיה וכנגד קבוצת גלובלינק. תביעה זו הוגשה עקב הפרת הסכם המייסדים, תקנון החברות והוראות הדין ושלילת זכויותיו של א' כבעל מניות (להלן: "תביעת בוררות"). ג'ובלה הגישה תכתובת דוא"ל שהוצאה על ידי ג'ובלה מתיבת הדואר האי'ת של א' אצל גו'בלה, תוך פגיעה חמורה בפרטיותו ובניגוד להלכה בנושא.

ג'ובלה ניסתה לפרוץ לתיבת הדואר itai@jobale.co.il בניסיון חמור ביותר לרוקן את תיבת המייל על מנת למנוע ממנו כל גישה למידע אשר יבסס את טענותיו ולשבש ראיות. א' גילה פריצה לתיבת הדוא"ל שלו בתאריכים שונים בשנת 2011, באמצעות קבלת הודעה מ- google.

 

12.עקב כוונת ג'ובלה להעלים ראיות שיתמכו בטענותיו של א' בהליך הבוררות, לא נותר לו אלא למנוע את הגישה לתיבה: שינוי ה - DNS של האתר, שנעשה מספר ימים לאחר שהתקיימה י'בת הבוררות הראשונה (13.9.12) ולאחר שכל ניסיונותיו למנוע את כניסת בעלי המניות של ג'ובלה לתיבת הדוא"ל שלו לא צלחו.

א' מכחיש את הנזק הנטען כתוצאה משינוי ה-DNS, מאחר שכל לקוח פוטנציאלי הופנה לאתר זהה של ג'ובלה:www.jobale.org.il .

בכל הנוגע לטענה בענין ה"לידים", טוען א' כי ג'ובלה קיבלה לכל היותר מספר לידים בודד דרך האתר. הלקוחות הפוטנציאליים ברובם המכריע לא רק שלא הגיעו דרך האתר, אלא הם כלל לא נכנסו אליו.

א' אף מכחיש את הנזק הנטען בגין אבדן העסקה בפיליפינים. לגרסתו, במהלך חודש מאי 2011, כאשר הסכסוך בין הצדדים הגיע לשיא, בעלי המניות של ג'ובלה פנו ליובל – היזם של הפרויקט – והודיעו לו כי אינם מעוניינים לשתף עמו פעולה ביוזמת הפיליפינים. לכן, הגורם היחידי לכך שיוזמת הפיליפינים לא יצאה לפועל הוא התנגדותם הנחרצת של בעלי המניות של ג'ובלה, ואין לה להלין אלא על עצמה. עוד טען א' כי הוא לא קיים כל פעילות בפיליפינים ואף לא מגעים להקמת הפעילות בפיליפינים באופן אי', אלא רק באמצעות ג'ובלה.

בשל הנימוקים שפורטו ביקש א' לדחות את תביעת ג'ובלה כנגדו, על כל רכיביה.

13.הליכים בתיק

ביום 7.11.2012 התקיים דיון בבקשת ג'ובלה כנגד א' למתן "צו עשה להשבת מצב לקדמותו וצו מניעה כנגד שינוי נוסף". הדיון התקיים במותב בראשות כב' הנשיאה השופטת אפרת לקסר.

בבקשה עתרה ג'ובלה להורות לא' שלא לעשות שימוש בשם המשתמש והסיסמה של אתר האינטרנט של ג'ובלה המצויים ברשותו הבלעדית ולתקן את שורות ה-DNS של האתר. בהתאם להודעה שהתקבלה יום לפני הדיון, הושב המצב לקדמותו ואתר האינטרנט של ג'ובלה "עלה לאוויר" בחזרה. בהחלטה שניתנה באותו דיון אוחדו התיקים ונקבע קדם משפט אצל כב' השופטת הבכירה מיכל לויט שבו הופנה הסכסוך להליך של גישור.

14.לאחר שהליך הגישור לא צלח, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ונשמעו הוכחות.

א' הגיש שני תצהירים (בנוגע לתביעתו ולתביעה כנגדו) ונחקר על תצהיריו.

מטעם ג'ובלה העידו י', רונן וארבל, שהגיש הקלטה ותמליל של שיחה שנוהלה על ידו בקשר ליישום פרויקט הפיליפינים. בנוסף לתצהירים הוגשו על ידי שני הצדדים מסמכים רבים וכן הוגש חומר מתביעת הבוררות ופסק ביניים שניתן בהליך הבוררות על ידי עו"ד גדעון פישר.

בתביעת הבוררות שעדיין מתבררת (לא הוגשה הודעה על מתן פסק בורר סופי) מתנהלות תביעות הדדיות של א' כנגד י', רונן, ארבל וגלובלינק. בפסק הביניים נקבע:

"בנסיבות העניין, אני מקבע את הספרציה הגיאוגרפית בין הצדדים, ויחד עם זאת, קובע כי על מנת להתייחס לסעדים הכספיים, יש ליתן פסק בורר סופי, המותנה בקבלת מלוא המסמכים מן הגורמים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל, ומינוי רו"ח מבקר או מומחה כספי מוסכם, ובמידת הצורך, לשם עריכת היפרדות מסודרת והוגנת.

 

15.רקע עובדתי

  • ג'ובלה עוסקת בהשמת עובדים בחו"ל.

  • א' הוא אחד המייסדים, בעלי מניות ומנהל בג'ובלה. במועד סיום עבודתו היו בעלי מניות בחברה, בחלקים זהים: א', אחיו י' ורונן (33% מניות כל אחד).

  • במהלך שנת 2011 התגלעו חילוקי דעות בין השותפים. א' נעדר מהעבודה כחודש ימים עקב אירוע אי' מצער. עם שובו נודע לו כי התפקיד הניהולי נלקח ממנו, משרדי החברה הועתקו לכתובת חדשה וכן שנעשו שינויים מבניים.

  • בין הצדדים (א', בעלי המניות של ג'ובלה וגלובלינק) מתנהלת כאמור תביעת בוררות.

  • י', רונן, ארבל וגלובלינק הגישו כנגד א' תביעה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 59991-12-12). במסגרת אותה תביעה נדרשו סעדים כנגד א' בנוגע לפרויקט הפיליפינים. תביעה זו נדחתה בהסכמה נוכח המלצת בית המשפט.

  • באסיפה מיום 18.9.11 הוחלט על סיום כהונתו של א' כדירקטור בחברה.

  • בהתאם למכתב שנשלח מטעם ג'ובלה לא' (על ידי רונן) מיום 8.11.2011, החל ממאי 2011 הוא לא ממלא כל תפקיד מעשי לקידום עסקי החברה ומאז חודש אוגוסט 2011 הוא אף אינו מתייצב במשרדיה. מכאן שרואים זאת כהתפטרות מהעבודה. במכתב נאמר כי החברה המשיכה לרשום ולזכות אותו בשכר כבעבר ו"מכאן ואילך ייפסק זיכוי משכורת עבורך ותשלומי ביטוח ונלוות גם בגין ועבור חודש 11/2011".

  • בפועל הונפקו לא' תלושי שכר עד לחודש אוקטובר 2011 אך הוא טוען שלא קיבל כל שכר החל ממאי 2011 (6 חודשים).

  • ג'ובלה, גלובלינק, רונן וארבל הגישו תובענה כנגד א' (המרצת פתיחה) לבית הדין המחוזי בתל אביב. בתובענה ביקשו להכריז כי המסמך הנחזה להיות "הסכם מייסדים" מיום 21.6.10 לא נחתם על ידם והוא מזויף וכן שמינוי הבורר עו"ד גדעון פישר בטל מעיקרו. בפסד הדין של כב' השופט איתן אורנשטיין מיום 14.12.12 נדחתה הטענה כי נפלו פגמים במינוי עו"ד פישר כבורר בין הצדדים, ונפסק כי אין מניעה לדון בבוררות בכל העילות והסעדים, כמות שהופיע בכתב התביעה שבבוררות.

     

    16.הסעדים המבוקשים בתובענות וסמכות בית הדין לעבודה

    א' הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים וזכויות אחרות, המבוססים על קיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין ג'ובלה. בתוך כך אין חולק כי בין הצדדים קיימים גם יחסים אחרים, בהיותו של א' בעל מניות.

    ג'ובלה התייחסה לדרישה לשכר עבודה בכתב ההגנה כך:

    "... והנתבעת תפנה את תשומת לב בית הדין לכך שהתובע עבד מתוקף בעלותו במניותיו ובהיותו מי שהשקיע בנכס שלו עצמו ולא בהכרח מכח דיני עבודה או מתוקף יחסי עובד מעביד. הנתבעת תטען עוד כי במהלך פעילות הנתבעת, היו חודשים רבים שבהם לא היה בכוחה של הנתבעת לשלם לתובע וליתר המנהלים מקרב בעלי המניות שכר כלשהו, ושכר שכזה לא שולם בידיעה והסכמה אלא רק נרשם חשבונאית וזאת עד חודש אוקטובר 2011 כולל. הנתבעת תוסיף ותטען כי שכרו הקובע של התובע עמד על 5,000 בלבד, וכי הוא ממשיך להחזיק ברכב, פלאפון, דלקן (שבינתיים בוטל) ואדמין עד היום.

    האמור בסעיף משנה 7 מוכחש במובן זה שהתובע מעולם לא נתפס כעובד, לא בקרב לקוחות ולא בקרב עובדי החברה שאינם בעלי מניותיה ובוודאי שלא בקרב יתר המנהלים ובעלי המניות שלצידם עבד. התובע היה ידוע כבעל מניות בחברה והעובדה שהוא מושך משכורת ממנה הייתה שולית והסדר בין בעלי מניות".

     

    בסיכומי התשובה טען א' כי טענת "גזילת מיזם הפיליפינים", אינה בסמכות בית הדין שכן היא נוגעת לסכסוך בעלי מניות ולא לסכסוך העבודה. לדידו טענה זו אינה קשורה כלל לחברת ג'ובלה ולתביעה אלא אך ורק לקבוצת גלובלינק בע"מ ואף התבררה ונדונה כבר לפני שתי ערכאות נוספות: בית המשפט המחוזי מרכז, בתביעה שנדחתה בהסכמה והליך הבוררות לפני עו"ד גדעון פישר.

     

    בסיכומי התשובה מטעם ג'ובלה טען ב"כ בתגובה:

    "בשלב זה ולאחר שהתובע בעצמו הביא ראיות בעניין מיזם הפיליפינים, אין התובע רשאי לטעון כי בית הדין אינו מוסמך לדון. אבל הטענה לכשעצמה היא טענה שגויה מיסודה. אין מחלוקת ולא יכולה להיות מחלוקת שלבית הדין הנכבד סמכות לדון בתביעה שבפניו, ולשם הכרעה בה, עליו להכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת. בתביעת התובע כנגד ג'ובלה, טענה ג'ובלה כי התובע לא היה עובד, ולמען הזהירות טענה כי ככל שייקבע כי היה עובד, הרי הייתה כאן התפטרות ולא פיטורים, וכי בכל מקרה התובע אינו זכאי לסכומים הנתבעים על ידו לנוכח התנהגותו בגניבת מיזם הפיליפינים. בתביעה הנגדית, טענה ג'ובלה כי הואיל והתובע גזל את מיזם הפיליפינים הוא גרם בכך אובדן הכנסה ורווח מעסקי השמה בהם היא עוסקת. ויודגש, ג'ובלה אינה תובעת כאן את ערך המיזם [בכך עוסקת הבוררות]. ג'ובלה תובעת את ההכנסה הנגזרת שהייתה אמורה לקבל מעסקי ההשמה בלבד".  

     

    אין זה נכון שא' אינו יכול להעלות טענות בענין העדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בחלק מעילות התביעה.

    הסמכות העניינית צריכה להיבדק על ידי בית המשפט הדן בסכסוך, אף ללא יוזמת הצדדים – ואפילו בהסכמתם. נפסק כי בית המשפט שלערעור ייזקק לטענה כי לבית המשפט שנתן את פסק הדין לא הייתה סמכות עניינית, גם כאשר טענה זו לא נטענה בערכאה ראשונה (ראו: ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז(3)1, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, ע' 10 והאסמכתאות המוזכרות בו).

    על אף זאת, יש לציין כי ב"כ ג'ובלה עצמו העלה טענה של חוסר סמכות בנוגע לחלק מרכיבי התביעה של א' (לא עקב מעמדו כעובד) ולכן סוגיה זו נדרשת להכרעה במסגרת פסק הדין.

    אין הצדדים חולקים על כך שבעל מניות של חברה יכול להיות גם עובד. על כן, מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד והסכסוך שבין העובד/בעל מניות לבין החברה הוא בסמכות בית הדין, בהתאם להוראות סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 אשר קובע:

    (1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

    סמכותו של בית הדין נבחנת – בשונה מבתי המשפט ה"רגילים" – לפי "מבחן העילה" ולא לפי "מבחן הסעד".

    כך נפסק בבית המשפט העליון בע"א 2618/03‏ פי.או.אס. רסטורנט סוליושנס בע"מ נ' ליפקונסקי, פ''ד נט(3) 497 על ידי כב' השופטת (כתוארה אז) מרים נאור (להלן: "הלכת ליפקונסקי"):

    סיכום ביניים: לאור עקרונות הפרשנות הכלליים בעניין חלוקת הסמכויות בין בית-הדין האזורי לעבודה לבין בתי המשפט האזרחיים, "עילה" (קרי עובדות המקימות זכות או חובה בדיני עבודה, בחוזה עבודה או בדין אחר, או מקור הסכסוך – הכול בהתאם לתת-הסעיף הרלוונטי) שבסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה תתברר רק בבית הדין לעבודה; "עילה" כאמור שאינה בסמכות בית הדין לעבודה תתברר רק בבית המשפט האזרחי. בענייננו מתעוררת השאלה: מה דינו של כתב תביעה הכולל הן "עילות" שבסמכות הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה הן "עילות" שאינן בסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה?...

    לאור האמור הפתרון לסוגיה שבפנינוכתב תביעה הכולל עילות שבסמכות הייחודית של בית-הדין לעבודה ועילות שאינן בסמכותואינו בסעיף 76 לחוק בתי - המשפט [נוסח משולב]. אף עניין "סעדים נגררים" הנזכר לעיל אינו י'ם בסוגייתנו: הילכת "סעדים נגררים", העוסקת בחלוקת סמכויות בין בתי-משפט אזרחיים לבין עצמם, חלה על סעדים במקרקעין בלבד (ראו: ע"א 7228/01 מחאג'נה נ' אגבאריה; גורן בעמ' 14; זלצמן, בעמ' 119). נוסיף לעניין זה, למען הסר ספק, כי אף כאשר בית-המשפט המחוזי מעניק סעד כספי בסך נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 51 לחוק בתי - המשפט [נוסח משולב], במסגרת תביעה שמתבקשים בה כמה סעדים כספיים, הוא עושה זאת כי הסמכות לסעד כספי נקבעת על-פי סך כל הסעדים הכספיים שנתבעו בכתב התביעה יחדיו (זוסמן, סדר הדין האזרחי, בעמ' 57) כך שמדובר לא ב"סעד נגרר" אלא בסמכות י'רה.

    במקרים בהם לא ניתן להפריד בין ה"עילות השונות", יש לבחון האם עילת התביעה מבוססת בעיקרה על יחסי עבודה, או שמא נובעת בעיקר מיחסים אחרים שאינם בסמכות בית הדין לעבודה.

    בע"ע 23018/05/12 תדיר-גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ - רימס אינטרנשיונל בע"מ, (03.07.2014) נאמר כך:

    "עינינו הרואות כי עילת גרם הפרת חוזה (הקבועה בסעיף 62 לפקודת הנזיקין) ועילת הפרת חובה חקוקה (הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין), כשהן בקשר לסכסוך עבודה, מצויות שתיהן בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

    ...סוגיה זו מצויה בליבת יחסי העבודה בין הצדדים, היא מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין (סעיף 62 לפקודת הנזיקין) ובקשר לסכסוך עבודה ולטעמי היא מעמידה את משפט העבודה כענף המשפטי הדומיננטי בהודעה".(ההדגשה הוספה).

    וראו גם את דבריו של כב' השופט סטרשנוב בת"א 2149/00 בש"א 25571/00 אמנון פרסלר נ' רד תקשורת מחשבים בע"מ (5.2.2001):

    "...סבורני, כי לא זו היתה מטרת המחוקק ולא זו היתה תכלית החקיקה, אשר באה להעניק לביה"ד לעבודה סמכות ייחודית לדון בסכסוכים המבוססים על יחסי עובד-מעביד, שבכך מומחיותו ואומנתו של ביה"ד לעבודה ולא של בימ"ש אחר. אשר על כן, אף אם קיימות לכאורה או להלכה, עילות תביעה אחרות שתובע זכאי לתבוע סעדים על פיהן – כדי מחשבתו היצירתית שלו או של עורך דינו – עדיין סבורני כי יש לבחון ולבדוק את מהות העילה העיקרית, ומהו מקור הסכסוך בין הצדדים. מבחינה זו, הולך הטפל אחר העיקר והחבל אחר הדלי".

    (ההדגשה הוספה).

    על כן, לא ניתן להתקדם בהכרעה בסכסוך שבין הצדדים מבלי להידרש לשאלה – אילו מן הסעדים המבוקשים בתביעות של שני הצדדים מבוססים על עילה שמקורה ביחסי עובד-מעביד, או שמא על עילה אחרת, כגון יחסים חוזיים מסחריים או אחרים בין הצדדים, כולל היותם בעלי המניות בחברה והפרדתם.

     

    17.עילות התביעה בתביעה של א'

    עילת התביעה של א' נוגעות ליחסי עובד-מעביד והסעדים הנדרשים הם שכר עבודה, פיצויי פיטורים, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, חלף הודעה מוקדמת ודמי הבראה. כלומר מדובר בזכויות הנובעות באופן מובהק מחוזה העבודה שבין הצדדים.

    התובע דורש יתרת שכר בהתאם לאישור רו"ח החברה, על סך 159,262 ₪ - נכון ל-30.4.12, שממנו שולם סך של 43,000 ₪.

    שכר היסוד של התובע כפי שעולה מתלושי השכר שהונפקו לו עמד על 5,000 ₪ לחודש ובנוסף הוא קיבל טלפון ורכב מטעם החברה.

    בענין אותם סכומים טענה החברה כי חוב הנתבעת לתובע נוצר מכוח החלטת בעלי המניות כמנהלים למשוך שכר בחברה שבשליטתם ועקב חוסר יכולת החברה לשלם את הסכומים שנקבעו על ידם כשכר. אלה לא שולמו בפועל אלא נרשמו בלבד. על כן, "מכוח החלטת בעלי המניות והמנהלים כחברי דירקטוריון, הפך החוב מחוב שכר לחוב בעלים (הלוואת בעלים)".

    בחינת "עילת התביעה" לצורך קביעת הסמכות נעשית בהתאם להגדרה שבכתב התביעה. ככל שהתובע רואה בכך "שכר עבודה" ולא "הלוואת בעלים", אין ספק שמדובר בעילה שבסמכות עניינית של בית דין זה. שאלה אחרת, הקשורה לגופו של עניין, היא האם קיימת זכאות לסכום הנתבע כשכר עבודה.

    בהתאם לכך אני סבורה שהתביעה של א' היא בסמכותו העניינית של בית דין זה.

     

    18.עילות התביעה בתביעה של ג'ובלה

     

    תביעתה של ג'ובלה נוגעת לנזק שנגרם לה, לטענתה, כתוצאה ממעשיו של א': פעולות שפגעו באתר האינטרנט של ג'ובלה ואבדן הכנסה בגין העסקה בפיליפינים, שבה א', כטענת ג'ובלה, כחלק ממהלכיו במסגרת הסכסוך בין הצדדים, "פעל ושכנע את יובל מן לנתק את קשריו עם התובעת ולהעדיף התקשרות עם התובע לבדו".

    בגין נזקים האלה דורשת ג'ובלה פיצוי בסכומים מוערכים של: א. אבדן הכנסה בגין הפלת האתר – 400,000 ₪; ב. אבדן הכנסה בגין עסקת הפיליפינים – 400,000 ₪; ג. נזקים בגין המשך שליטה באדמין הדוא"ל – 20,000 ₪.

    עולה שאלה האם עילות התביעה בתביעה של ג'ובלה הן בסמכות עניינית של בית דין זה, קרי, האם מדובר בנזקים שנגרמו בשל הפרת הסכם העבודה בין א' לבין ג'ובלה, תחת כובעו כ"עובד", או שמא, בשל מעשיו כבעל מניות ומנהל לשעבר של החברה. אפשרות שלי'ת היא שמדובר בעוולה נזיקית. המצב בשתי החלופות האחרונות הוא כי לא מדובר בעילות שבסמכות עניינית של בית הדין לעבודה.

    יובהר כבר עתה כי לצורך הכרעה בשאלה זו אין כל חשיבות האם מדובר בסעדים שנדרשו במסגרת הסכסוך שנידון בבוררות. זאת מאחר שסמכותו של בית הדין נבחנת לפי מבחן העילה ולא לפי מבחן הסעד.

    • פעולות שנעשו על ידי התובע ואשר לטענת ג'ובלה גרמו נזק לאתר החברה

      התובע היה מסוגל לבצע פעולות בנוגע לדומיין והאדמין של אתר החברה מאחר שהוא קיבל (וכנראה היה היחיד אשר היו לרשותו) את שם המשתמש והסיסמה. לא סביר שמצב זה נוצר מכוח היות התובע "עובד" אלא מכך שהוא היה מייסד, בעל מניות ומנהל בחברה.

    • נזק הנטען לגבי המיזם בפיליפינים

      נושא זה נטען מפורשות בסכסוך שבין הצדדים שמתנהל לפני הבורר, עו"ד פישר. כך נכתב בפסק הביניים:

      "כמו-כן, לטענת הנתבעים, בתביעתם הנגדית, התובע גזל מהם את מיזם הפיליפינים שעניינו כאמור במכירות קמעוניות במדינה זו, ולמעשה הפר אף בכך את חובותיו מכוח הסכם המייסדים, ואת חובותיו כבעל מניות ונושא משרה, ולפיכך גרם לשיטתם לנתבעים ולחברה הפסדי רווחים בסך של מיליוני שקלים, ואף מסיבות אלו הודח התובע מכהונתו כמנהל בחברה" (סעיף ב.10 לפסק הביניים).

       

      מכאן שקיימת כפילות מסוימת בין הטענות שנשמעו כאן, בתביעת ג'ובלה, לבין אלה שהועלו בתביעה הנגדית לפני הבורר.

      גם כאן עולה בבירור שאם נגרם לג'ובלה נזק כלשהו על ידי א' עקב תחרות לא הוגנת, או מעשה בחוסר תום לב, נעשו אלה בעקבות מעורבותו והידע שיש לו בתחום העיסוק העיקרי של החברה כמייסד, בעל מניות ומנהל. זהו הפן העיקרי של פעולתו של א' – לעומת תפקידו כעובד החברה.

      לכן גם בענין עילת תביעה זו אני סבורה כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון. בשל כך לא אתייחס לראיות שהובאו בנוגע לאותה תובענה של ג'ובלה, אשר צריכה להתברר לפני הערכאה המוסמכת (בוררות או בית המשפט).

      נוכח האמור אין מנוס אלא לדחות את התביעה של ג'ובלה נגד א', על כל רכיביה.

       

      19.תביעת א' לשכר עבודה

      אין חולק כי ג'ובלה הנפיקה תלושי שכר לא', כאשר השכר שנקוב בתלושים היה בסך 5,000 ₪. בנוסף לכך קיבל א' טלפון ורכב מטעם החברה.

       

      לפי הצהרתו של א', עד לחודש מאי 2011 היה לג'ובלה חוב שכר עבודה כלפיו, שבהתאם לאישור רו"ח עמד על 159,262 ₪ (נכון ל-30.4.12). מתוך סכום זה שולם לו סך של 43,000 ₪ לפיכך נותרה יתרה של 116,262 ₪. כמו כן לא שולם לו שכר בגין חודשים מאי-אוקטובר 2011, בהתאם לתלושי שכר בערכי נטו של 27,840 ₪.

      מנגד טוענת ג'ובלה כי הסכומים הם בגדר "הלוואת בעלים" כאשר השכר שבתלושי השכר היה לצורך רישום בלבד. הבעלים החליטו שלא למשוך רווחים מהחברה משיקולים ניהוליים ולכן אין מדובר בחוב שכר.

      א' מתבסס על תכתובת דוא"ל של רו"ח של החברה, רון משולם, אשר השיב לשאלתו כי "היתרות עד ליום 30/04 הן – א' 159,262" וסכומים דומים, נמוכים בקצת לי' (125,888) ולרונן (151,282).

      א' אף צירף לתצהירו (נספח 25) מכתב מטעם רונן מיום 5.12.11 שבו נאמר:

      "בהתבסס על התוצאות העסקיות האחרונות החליטה החברה לפעול לפירעון חובות עבר, ובכלל זה חוב שנוצר כלפיך בתקופת היותך מנהל פעיל בחברה: על פי הרישום הספרי החברה, החוב כלפיך הוא בסך 128,870  ליום 31.10.11. בכוונת החברה לפרוע את החוב ב-18 תשלומים חודשיים".

       

      אף אחד מהמסמכים הללו אינו תומך בגרסתו של א' כי מדובר בחוב בגין שכר עבודה. אמנם הוא שאל את רו"ח רון משולם: מה גובה השכר שהחברה חייבת נכון להיום לכל אחד מהשותפים?" אולם, התשובה הייתה לגבי "יתרות" מבלי לפרט שמדובר ב"שכר עבודה". עוד הבהיר רו"ח משולם כי "יתכן שיהיו שינויים ביתרות הנ"ל לאחר סיום עבודת הביקורת לשנת 2010 ולארבעת החודשים ב-2011". אמירה זו תומכת בעמדה כי אין מדובר בשכר עבודה, שאינו יכול להשתנות רטרואקטיבית בעקבות "סיום עבודת הביקורת".

      על פי הראיות שהוגשו ונשמעו אני סבורה שלא הוכח כי הסכום הנדרש כ"יתרת שכר" הוא חוב שנוצר במסגרת יחסי עובד-מעביד שבין הצדדים – שכר עבודה או זכות אחרת.

      א' טוען שלא קיבל כל שכר בגין חודשים מאי עד אוקטובר 2011, חודשים שבגינם הונפקו תלושי השכר.

      טענת ג'ובלה היא כי א' לא עבד בפועל החל מחודש מאי 2011 ולכן אינו זכאי לשכר.

      הוכח כי במהלך תקופה זו א' נעדר במשך כחודש ימים עקב נסיבות אי'ות מצערות וכאשר חזר לעבודה כבר התגלעו חילוקי דעות קשים בין השותפים אשר השליכו על יחסי העבודה ביניהם.

      אולם ככל שהונפקו תלושי שכר, הם מהווים ראשית ראיה בנוגע לזכאותו של א' לסכומים הנקובים בהם. ככל שלא הוכח כי הסכומים שתלושי השכר שולמו לא', הוא זכאי להם ועל כן אנו מקבלים את תביעתו לשכר עבודה בסך 27,840 ₪ - נטו.

      נוכח חילוקי הדעות שהתעוררו בין הצדדים, ומאחר שקיימת מחלוקת כנה בענין זכאות א' לשכר עבודה, אין הצדקה לחייב בפיצויי הלנת שכר. לסכומים הנדרשים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

      20.התביעה לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין

      א' התייחס בתצהירו לנסיבות סיום העבודה:

      "33.כאמור לעיל, בתחילת שנת 2011 נאלצתי להיעדר מעבודתי לתקופה של כחודש בעקבות אסון שפקד את משפחתי, פטירת בני בלידה. יצוין, כי במהלך החופשה המשכתי להיות מעודכן בנעשה בחברה ותרמתי לחברה, ע"י ביצוע עבודה מסוימת מביתי, ככל שניתן היה לאור הנסיבות.

      34.החל מחזרתי לעבודתי, במהלך חודש פברואר 2011, י' למעשה החליט, באופן חד צדדי, והודיע לי ולרונן, כי הוא אינו מבצע יותר את התפקיד וכי החל מחזרתי לעבודה, יהיה עלי להחליף אותו בעבודתו, בעוד הוא יבצע תפקידים אחרים במערך החברות.

      ראה לענין זה הודעת מייל מיום 20.3.11 אשר י' שלח אליי, אל רונן ואל ארבל:

      "חברים שלום,

      בסופ"ש הקרוב אני חוזר לארץ.

      מהארץ אני מעונין לקחת על עצמי את כל העבודה מול מאורציוס.

      אני לא חוזר לעבוד במחלקת ההשמה יותר.

      כשימצאמנהל למחלקת ההשמה, אחפוף אותו כמיטב יכולתי.

      עד שימצא מנהל השמה, אני מעריך שא' יחליף אותי, כפי שקורה כרגע בזמן שהותי במאורציוס".

       

      ...

      38.על אף שרצונו של י' התמלא עת בשנת 2011 י' נסע מטעם החברה לנהל את הפעילות במאורציוס, הסכסוך ביני לבין י' החריף, כשנודע לי שי' מנצל את שהותו במאורציוס כדי להסית את מנכ"ל הפעילות בגלובלינק כנגדי בכל דרך אפשרית.

      ...

      41.לצורך סילוקי ופיטוריי מהנתבעת (וכן הדחתי מגלובלינק), י' הצליח "לגייס" את רונן ובעל מניות נוסף בחברה, תוך שהוא מדבר רעה עליי בפניהם. החל מחודש מאי 2011 הסכסוך החריף עד לנקודה בה, י' ורונן, גמרו בדעתם לנשל אותי מכל זכויותי, סמכויותיי ותפקידי בנתבעת, והלכה למעשה לנתק אותי לחלוטין מהחברה אותה הקמתי, תוך ביצוע שרשרת של פעולות ומעשים בחוסר תו"ל משווע ולפי יעוץ משפטי שקיבלתי, בניגוד לכל דין.

      ...

      43.הדברים הגיעו לשיאם כאשר ביום 4.6.11 רונן, מטעם הנתבעת וחברת גלובלינק, שלח לי הודעת מייל במסגרתה התבקשתי שלא להגיע למשרדי החברות, ללא כל התראה ו/או הסבר המניח את הדעת:

      "אנו מבקשים ממך בקשה לא להגיע למשרד עד שיהיה שינוי במצב...".

      ...

      48.על אף האמור לעיל, ביום 8.9.11 התכנסה אסיפה כללית של החברה אשר התיימרה לקבל החלטה על פיטוריי. מכהונתי כדירקטור ומנהל החברה, וכן על ביטול זכות החתימה שלי כפי שזו נקבעה במסמכי החברה, כך שיוכלו לעשות בחברה ככל העולה על רוחם.

       

      אשר לנסיבות סיום העבודה של א' נשאל י' בחקירתו בדיון אם נשלח אליו מייל לפיו אסור לו להגיע יותר למשרדי החברה והוא השיב:

      "באותה תקופה א' היה נכנס למשרד, צועק עושה אי סדר ולא יכולנו להמשיך לנהל את החברה ככה. אני רואה שרונן שלח את המייל.

      ש. המייל הזה נעשה בידיעתך המלאה?

      ת. כן". 

      ראו ע' 23, ש' 20-23 לפרוטוקול הדיון.

       

      בהמשך כשנשאל י' אילו סמכויות נלקחו מא', השיב שנלקחה ממנו זכות החתימה ואישר כי בהחלטת דירקטוריון הוחלט להפסיק את תפקידו של א' כמנהל. לדברי י' א' הוא זה שרצה לפרק את השותפות, לא קיבל את דעת הרוב ולכן הוא "מבין שהוא מתפטר" (ראו ע' 25-26 לפרוטוקול הדיון).

      גם רונן, בחקירתו בדיון, אישר כי "פיטרנו אותו מהדירקטוריון" (ע' 37, ש' 11).

      נוכח הראיות שנשמעו, אין לי ספק כי בעקבות המשבר שנוצר בין בעלי המניות ובעיקר בין האחים א' וי', החליטו י' ורונן להפסיק את כהונת א' כמנהל, לקחת ממנו את זכות החתימה ואף נמנע ממנו להגיע למשרדי החברה.

      בנסיבות אלה יש לראות את הנעשה כפיטורים ולפיכך זכאי א' לפיצויי פיטורים.

      יובהר כי גם לוּ הייתי מקבלת את גרסת מנהלי ג'ובלה על כך שלמרות ביטול הסמכויות והתפקיד של א' הוא לא פוטר והיה רשאי להמשיך להיות "עובד" של ג'ובלה - מדובר בנסיבות שהיו מצדיקות לראות את סיום העבודה כפיטורים, בהתאם לאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים,התשכ"ג-1963.

      א' זכאי לפיצויי פיטורים עבור התקופה שבין מרץ 2007 עד אוקטובר 2011- 4 שנים ו-8 חודשים (56 חודשים). השכר הקובע הוא שכר היסוד בלבד, בסך 5,000 ₪ (אין לחשב זכויות נלוות שקיבל התובע בגין רכב, טלפון, ארוחות).

      מכאן שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 23,333 ₪.

      כפי שנטען, לא נעשה לא' "שימוע". עם זאת, אין מדובר בפיטורים של עובד רגיל, אלא בסיום עבודה בעקבות חילוקי דעות קשים בין שותפים לעסק. כפי שצוין יותר מפעם במסגרת הכרעה זו, מדובר ביחסים מעורבים בין יחסי עבודה לבין יחסים חוזיים אחרים, בין מי שהיה מייסד, מנהל ובעל מניות בחברה לבין אותה חברה.

      הדרישה מהחברה באותן נסיבות לערוך לא' "שימוע" היא בלתי סבירה. נוכח חילוקי דעות והיחסים העכורים שנוצרו, אותו שימוע לא יכול היה להיות יותר מ"טקס", ולא הזדמנות אמיתית להמשיך את יחסי עבודה – דבר שבנסיבות הענין הפך לבלתי אפשרי.

      על כן אין אני מחייבת בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין/בהעדר שימוע.

       

      21.חלף הודעה מוקדמת

      במקרה זה לא מדובר במעשה של פיטורים במובנם המסורתי, שבו מודיע המעסיק כי חוזה העבודה עומד להסתיים ובהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 חייב המעסיק ליתן לעובד פרק זמן על מנת להתארגן.

      במקרה שלפניי חילוקי הדעות בין הצדדים נמשכו על פני מספר חודשים, לאחר שא' חזר לעבודה בחודש מאי 2011 או סמוך לכך. באותה תקופה א' לא עבד או עבד מעט מאוד ולמרות זאת הונפקו לו תלושי שכר, שבגינם חויבה הנתבעת בתשלום. בשל כך אני סבורה כי אין לחייב את ג'ובלה בתשלום תמורת הודעה מוקדמת.

       

      22.דמי הבראה

      א' ביקש לחייב את ג'ובלה בהפרשי דמי הבראה – 7 ימים, סה"כ 2,555 ₪.

      ג'ובלה טענה כי "בהיות היחסים בעיקר יחסי בעל מניות/חבר דירקטוריון ולא יחסי עובד-מעביד ובשל הנזקים שהתובע עצמו גרם לנתבעת, הנתבעת מכחישה גם את חישוביו של התובע".

      כל עוד הוכרע, (ואף לא הוכחש) כי א' היה "עובד" הרי הוא זכאי לדמי הבראה. לגבי הסכומים הנתבעת לא הכחישה ולא הפריכה אותם ולכן דין רכיב תביעה זה להתקבל.

      על ג'ובלה לשלם לא' סך של 2,555 ₪ בגין דמי הבראה.

       

      23.שחרור כספים מביטוח מנהלים ובקרן פנסיה

      א' ביקש להורות על שחרור פוליסת ביטוח המנהלים וקרן הפנסיה.

      מעין בתלושי השכר של א' עולה כי בוצעו הפרשות ל"כלל פנסיה".

      נוכח קביעתי ביחס לנסיבות סיום העבודה של א', אני סבורה שלא יכול להיות ספק לגבי זכאותו לשחרור של כל הכספים שהופקדו בקרן פנסיה/פוליסת ביטוח מנהלים.

      אם ישוחררו כספים בגין פיצויי פיטורים, סכומים אלה יובאו בחשבון פיצויי פיטורים המחויבים לפי סעיף 20 לעיל.

       

      24.לסיכום

      נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את ג'ובלה לשלם לא' סכומים כדלקמן:

      • סך של 27,840 ₪ (נטו) בגין שכר עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

      • סך של 23,333 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל. אם קיבל/יקבל א' כספים מקרן פנסיה/ביטוח מנהלים בגין רכיב של פיצויי פיטורים, הסכום יופחת מסעיף זה.

      • סך של 2,555 ₪ בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

         

        יתר רכיבי התביעה של א' נדחים.

        התביעה של ג'ובלה כנגד א' נדחית על כל רכיביה.

         

        נוכח תוצאת ההליך והסכום שבו התקבלה תביעתו של א', על ג'ובלה לשלם לא' סך של 6,000 ₪, בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

         

        25. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

         

        ניתן היום, 25 אוגוסט 2015, ‏י' אלול תשע"ה, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

        Picture 1

        עידית איצקוביץ

        שופטת

         

         

         


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ