אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 53691-05-13 ואח'

סע"ש 53691-05-13 ואח'

תאריך פרסום : 28/11/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
53691-05-13,53796-05-13,53912-05-13
23/11/2016
בפני השופט:
אייל אברהמי-נשיא

- נגד -
תובעים:
1. עמיחי שרביט2. ערן אפרת 3. תומר תורג'מן
עו"ד יובל אלון
נתבעים:
משרד החוץ/המשרד הראשי
עו"ד דוד שני
פסק דין
 

 

רקע כללי

  1. שלושת התובעים עבדו בתחנת אל-על בשדה התעופה שבמילאנו איטליה (להלן: תחנת אל-על ו/או התחנה) כעוזר קצין ביטחון בכיר, כעמ"י – עובד מקומי ישראלי (להלן: עמ"י).

  2. קצין הביטחון הממונה (להלן: קב"ט ממונה) הוא בעל הדרגה הבכירה בתחנת אל-על במילאנו. בשנת 2011 מונה מר אבי אטיאס לקב"ט ממונה על תחנת מילאנו (להלן: אטיאס). המינוי היה לשלוש שנים.

  3. שלושת התובעים היו אותה עת סטודנטים במוסדות אקדמאים באיטליה. התובע מס' 1, מר עמיחי שרביט (להלן: שרביט), למד רפואה והחל את עבודתו בביטחון בתחנת רומא ביום 27.3.06. בהמשך, עבר לתחנת מילאנו שם התקדם לדרגת עוזר קצין ביטחון בכיר (להלן: ע. קב"ט בכיר). התובע מס' 2, מר ערן אפרת (להלן: אפרת), למד משפטים. הוא התחיל את עבודתו ביום 13.9.07 ואף הוא התקדם לדרגת ע. קב"ט בכיר בתחנת מילאנו. התובע מס' 3, מר תומר תורג'מן (להלן: תורג'מן), למד ארכיטקטורה. הוא החל את עבודתו ביום 30.3.06 ואף הוא התקדם לדרגת ע. קב"ט בכיר בתחנת מילאנו. שלושת התובעים היו בין אלה שכתבו מכתב ביום 24.6.12 (נספח י' לכתב התביעה) שהועבר ללשכת ראש השב"כ וללשכת מנכ"ל אל-על, עם עותק לראש אגף הביטחון באל-על (להלן: מכתב התלונה). לשלושת התובעים נערך שימוע ביום 29.8.13. שלושת התובעים פוטרו לאחריו – כמפורט במכתבים שנשלחו אליהם ביום 20.9.12 (נספחים ח/1, ח/2 וח/3 לכתב התביעה). שרביט סיים את עבודתו ביום 23.10.12, אפרת ותורג'מן סיימו את עבודתם ביום 20.10.12.

     

    טענות התובעים

  4. לטענת התובעים, במכתב התלונה לו היו שותפים שלושתם, אף שתחילה נוסח על-ידי שרביט, ביקשו להתריע על התנהלות חמורה ומסוכנת של הקב"ט הממונה אטיאס. מדובר בהתנהלות שלדעתם סיכנה את התעופה הבטוחה ופגעה בפעילות הביטחון של תחנת אל-על במילאנו. ניסיונותיהם להעלות את הבעיות שפורטו במכתב התלונה בסולמות הרגילים והמקובלים ובהתאם להיררכיה הפיקודית הקיימת לא צלחו. בשל חומרת הדברים – פגיעה בביטחון הטיסה ובביטחונם של הנוסעים בטיסות אל-על ממילאנו – וכדי "להציף" את הליקויים החמורים, נאלצו "לעקוף סמכות" ולפנות לראשי המערכת אליהם נשלח מכתב התלונה. נטען, כי בשל תלונה זו, כמו גם בשל תלונותיהם הקודמות בפני הגורמים הממונים עליהם, נפגעו הם, כמו גם אחרים בתחנת מילאנו שהתלוננו על התנהלותו של אטיאס הקב"ט הממונה. בשל מכתב התלונה בסופו של דבר פוטרו. השימוע שנעשה להם היה פגום הואיל ולא ניתנה להם אפשרות להביא עו"ד מטעמם, וחמור מכך - לא ניתן להם לעיין בדו"ח הבדיקה שנערך לאחר מכתב התלונה על-ידי קבו"ד (קצין בודק שמונה לכך, להלן: דו"ח הבדיקה ו/או הקבו"ד). דו"ח הקבו"ד היה בפני הגורמים שהחליטו על פיטוריהם מבלי שהוצג לתובעים וכך לא ניתנה להם אפשרות להתגונן מפניו. לטענת התובעים, הם זכאים לפיצוי בגין פיטורים שנעשו ללא שימוע תקין ולכן זכאים הם לפיצוי בסך 12 משכורות כל אחד – 155,822 ₪. בנוסף, נטען כי הם זכאים לפיצויים בהתאם לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עברות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז–1997 (להלן: חוק הגנה על חושפי שחיתויות) בסך 250,000 ₪ כל אחד. כמו-כן, נטען כי הם זכאים לפיצוי הואיל והועסקו בחוזה לתקופה קצובה עד יום 31.12.12, אך פוטרו, כאמור, קודם לכן מבלי שהייתה עילה לפיטוריהם. לפיכך, זכאים הם לפיצוי עד תום התקופה הקצובה בסך 30,101 ₪ כל אחד.

     

    טענות הנתבעת

  5. לטענת הנתבעת, בתחנת מילאנו היו מאבקי כוח בין הקב"ט לסגנו מר זאב יחזקאל (להלן: יחזקאל). מתוך רצונם להתערב במאבקי הכוח, התובעים חברו יחדיו באופן בריוני והתגוללו בטענות שווא על הקב"ט הממונה אטיאס, תוך שהם "עוקפים סמכות" ופונים לראשי המערכת במכתב התלונה. בעקבות מכתב התלונה מונה קבו"ד ונערכה בדיקה. לאחר הבדיקה נערך לתובעים שימוע בפני קצין המנהלה וקונסול ישראל ברומא מר אבי צעירי (להלן: צעירי), ובהשתתפות סגן ראש אגף הביטחון באל-על. לאחר שמיעת עמדתם נתקבלה החלטה על סיום העסקתם של כל אחד משלושת התובעים כמפורט במכתב סיום העסקה מיום 20.9.12. מדובר למעשה במעין מרד שארגנו עובדים בתחנת אל-על במילאנו כנגד הקב"ט הממונה על התחנה. לנוכח מערכות היחסים שנוצרו לא היה מנוס מפיטורי התובעים. התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו לנוכח התנהגותם הבריונית שנודעה לפגוע בקב"ט הממונה עליהם. מכתב התלונה שהגישו אינו חוסה תחת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות הואיל והתלונה לא הוגשה בתום לב, כנדרש בסעיף 4(1) לחוק. השימוע היה כדין כאשר לתובעים ניתן זמן להתארגן ולהכין עצמם אליו. את דו"ח הקבו"ד לא ניתן לחשוף לנוכח הוראת סעיף 17 לחוק שירות הביטחון הכללי תשס"ב–2002 (להלן: חוק השב"כ). בכל אופן התובעים ידעו את עיקרי הדברים שנאמרו בו. לנוכח היחסים שנוצרו בתחנה היה הכרח לסיים את עבודתם לאלתר, כדי לנסות לשקם את עבודתה התקינה והסדירה של תחנת אל-על במילאנו.

     

    ההליך

  6. לפנינו העידו שלושת התובעים שרביט, אפרת, ותורג'מן וכך גם יחזקאל, סגנו של הקב"ט הממונה אטיאס. מנגד העיד מנהל הביטחון האזורי של אל-על מר אייל כהן (להלן: כהן). נציין כי דו"ח הקבו"ד לא הוגש לנו. לאחר פרשת ההוכחות הגישו ב"כ הצדדים סיכומים.

     

    הכרעה

  7. נקדים ונאמר, כי העדפנו את עמדת התובעים על פני עמדת הנתבעת. עוד נאמר כבר בשלב זה כי עדותם של התובעים ועדיהם (יחזקאל, סגנו של הקב"ט הממונה אטיאס) עשתה עלינו רושם מהימן. עדויותיהם תומכות אחת בשניה, הן קוהרנטיות ויוצרות פסיפס שלם שמתיישב עם מכלול הראיות הכולל, הכל כפי שנפרט להלן.

  8. במכתב התלונה מיום 24.6.12 מתוארת התנהגותו של הקב"ט הממונה על תחנת מילאנו אטיאס. בשולי מכתב זה לא מופיעות חתימות אלא המילים: "בכירים מילאנו". אין חולק כי מכתב זה נוסח על ידי שרביט והצטרפו אליו אפרת ותורג'מן. במכתב כותבים השלושה דברים קשים אודות התנהלות אטיאס. כנספח למכתב הם מצרפים רשימת אירועים חריגים, הממחישים לטענתם את האמור במכתב. המכתב הועבר למכותבים אליו ביום 24.6.12. בסמוך לאחר מכן ובעקבות המכתב שלחה הנתבעת, צוות בדיקה שכלל בין היתר את ראש אגף הביטחון באל-על, נציגת מבקר החברה, נציג בכיר של השב"כ ומנהל הביטחון האזורי של אגף הביטחון, ואלה ערכו את הבדיקה.

  9. בסעיף 5 למכתב התלונה כותבים התובעים את הדברים הבאים:

    "בטוחים אנו, כי אף אדם במדינת ישראל, ובטח לא אנשי מערכת הביטחון והעומדים בראשה, רוצים לדעת כי אדם בעל תפקיד משמעותי במערך הינו אדם המדבר במיניות בוטה ביותר על עובדותיו מאחורי גבן, תולה תמונות בעלות אופי מיני במשרדו המביכות והמביישות את דגל ישראל העומד לצדן, שמטיס חפצים שלא ניתנים להטסה תוך הפרה חמורה של הנוהל וכשמתבררת טעותו אינו מדווח, שמפקיר את נשקו ואינו מדווח על כך, שהינו בור מוחלט בנהלי העבודה, שבטבעו לשקר, לטייח ולא לדווח על מנת לטהר את אופי ניהולו, שמעתיק כשעומד למבחן מטה ומבזה את האמון שניתן בו לעיני עובדיו, שמדרדר את יחסינו עם שלטונות השדה לשפל חסר תקדים והוא "חוכא ואטלולא" בעיניהם, שהינו אדם בעל רמה אישית נמוכה ביותר, שמהלך אימים על מי שמעז לפצות את פיו ולערער אל דרך התנהלותו ועוד רבות כהנה וכהנה".

     

  10. בנספח שצורף למכתב ישנה רשימה של שלושה-עשר מקרים הממחישים, לטענת התובעים, את האמור לעיל (בסעיף 5 למכתב התלונה). בשל חשיבות הדבר נביא את הדברים במלואם:

    "נספח אירועים חריגים

    אין בתיאור האירועים להציג את כל התחקירים לעומקם, על אף שניתן לעשות זאת, אלא לבסס את טענותינו בדוגמאות ממשיות (לכל המקרים ישנם עדים שניתן לאמת איתם את פרטי המקרה).

    1.בעת טיסה בתחנת שכר ורונה, שכח הנ"ל את נשקו על השולחן ברב"ח אשר משמש גם כמשרד. משגילה זאת במהלך הטיסה בזמן שהותו בחלק האווירי התקשר מיידית לבכיר והנחה אותו לעזוב הכל וללכת להכניס את הנזק לכספת. הנ"ל לא דיווח על המקרה.

    2.מפאת אבטחת המידע לא נוכל לפרט את כל פרטי המקרה הבא, רק נציין כי בזמן סיכום טיסה הועלה ע"י אחת העובדות ש(השמטת מילים מפאת ביטחון מידע). בבדיקת החפץ במהלך הטיסה טען כי כל המעורבים טועים ואינם יודעים את הנוהל והורה להעמיס את המכשיר ללא בדיקתו, וכך אכן נעשה. בסיכום הטיסה המעורבים בנושא פתחו את הנוהל והוכיחו לו כי הוא טעה וכי החלטתו להעמיס הייתה שגויה ולא נהלית, ועל החפץ היה להיבדק. על אף הוכחה חותכת זו הנ"ל לא ביצע שום פעולה נוספת והותיר את המטוס ממשיך בדרכו, על אף שעפ"י הנוהל היבש ישנה אינדיקציה מיידית להנחתת טוס אינו דיווח על תקלה חמורה זו. אינו דיווח על תקלה חמורה זו.

    3.בתאריך 4/4/2012 נעצה משפחה במעבר הדרכונים כשביד ילדתם בובה מוסלקת בסכין. מבירור עלה כי במשך זמן רב מפזר הנ"ל דגמים מוסלקים ברב"ח מבלי לסמנם ומבלי לשים אותם בקופסא מיועדת ומסומנת. אחד הבכירים נתן בצורה תמימה את הבובה לאחת מילדי הנוסעים כיוון שלא ידע שזהו דגם תרגול. הנ"ל לא ביצע תחקיר ולא דיווח על המקרה. כשהתגלתה התקלה למטה, זימן את הבכיר לתיאום גרסאות ובהמשך ניסה להפיל את העניין על הבכיר. כמו כן שיקר ואמר כי הדגם היה שם יום או יומיים בזמן שהיה שם לפחות כחודשיים.

    4.לקראת ביקור מב"א הוצגה בפני הנ"ל טבלת העמידה ביעדי הדרכה. חלק מן הטבלה היה צבוע באדום מכיוון שמטרותיו טרם הושגו עד הביקור. על מנת שלא תראה אי עמידה ביעדים, הנחה הנ"ל לצבוע את עמודות הטבלה כך שיצביעו על עמידה מוחלטת ביעדים, על אף שאין אלא הושגו במציאות. דיווח שיקרי.

    5.דרדור יחסינו עם המקומיים לשפל חסר תקדים, די אם נזכיר את שדה התעופה בוורונה, שם (השמטת מילים מפאת ביטחון מידע) ללא אישור מגורמי השדה וללא אישר מהארץ, ונתפס, הנחה עובדים לשקר לשוטרים בתחנת השכר וורונה ע"מ לבצע בידוק ביטחוני לנוסעים וכך גרם גם לדרדור היחסים עם נציגי הרשויות שם וגם לסיכון העובדים עצמם באמירת דבר שקר לשוטרים, לאחר שהוזהר בארץ בגין המצב הקריטי עם רשויות השדה בוורונה, המשיך, ולמרות איסור מפורש של מנהלי הרשויות להכניס עובדים עם תגים זמניים לשטחים הסטריליים – ניסה להכניס פעם אחת עובדים עם תגים זמניים לשטח הסטרילי ולא הצליח ובפעם השנייה הצליח תוך שהוא מנצל את חוסר הידע של הגורמים הזוטרים בשדה.

    6.ע"מ לעמוד ביעדי הפיקוחים נוהג הנ"ל בדרך קבע לעשות פיקוחים על טיפול ביטחוני בשפה איטלקית שאין לו בה מושג כלל, ועוד אח"כ ממלא דף פיקוח ללא העברת משוב כיוון שאין הבין כלל את הליך הטיפול. נוהג הנ"ל להקשיב לכמה מילים ואח"כ למלא דף פיקוח שכולו "עורבא פרח" וכפועל יוצא אין קשר בין ציוני הפיקוח למציאות עצמה.

    7.את מבחן המטה לא ביצע הנ"ל באותו הזמן עם שאר התחנה בפיקוח המב"א. בשעת כתיבת המבחן אח"כ, השווה והתאים את תושבותיו מעובדים אחרים תוך ניהול דיון.

    8.במהלך הדרכת תחנה חודשית שאל אחד הבכירים את הנ"ל האם ניתן לעלות ולרדת במעלית אל חדר ה- CT? וזה אמר שכן. בסופו של דבר עוכבנו ע"י המשטרה כ-10-15 עובדים כולל הקב"ט השני למשך עשרים דקות, בטענה שעשינו דבר אסור בהחלט וללא אישור. לאחר הגעת המשטרה ובקשת סליחה והתנצלות מצידנו הסכימו לשחרר אותנו. הנ"ל לא דיווח על כך. משנתגלה העניין טען בבירור כי הורה לבכיר לבקש אישור וטען כי אין זוכר את שם הבכיר דבר שהוא שקר מוחלט! כיוון שעדים רבים שמעו כי הנ"ל אישר לבכיר מיידית להשתמש במעלית בצורה חופשית.

    9.במשרדנו מפוזרות לראווה תמונות (השמטת מילים מפאת ביטחון מידע).

    10.בתאריך 18/6/2012 הדביק הנ"ל תרגיל בתקרת השרוול שמתחבר למטוס. בעת סריקה של עובדת הביטחון, ניתק התרגיל וחבט בראשנה של העובדת. כזו התלוננה פעמיים שחטפה מכה, גם בזמן אמת, וגם בסיכום, ענה לה בתגובה ש"מזלה שזו לא היתה פצצה", המקרה אינו תוחקר ואינו דווח.

    11.הנ"ל ביצע תרגיל (השמטת מילים מפאת ביטחון מידע) תחתני ברמת מטה. עפ"י כל היעדים התרגיל נכשל ואף כך נאמר לעובדי המשמרת בסיכום הטיסה. עובדה זו לא מנעה ממנו להוציא דו"ח הצלחה חלקית בתרגיל. זהו תחקיר תרגיל שקרי.

    12.נורמות התנהגותיות שאינן משתמעות לשני פנים כגון: בפעמים שונות התבטא במיניות בוטה על חלק מהעובדות לאוזניי בכירים, שמפאת הבושה אין נפרט את התיאורים הללו, לינה במלון לאחר חזרתו מהארץ או לאחר ימי מחלה, שלא ע"פ הקריטריונים, בעוד שלעובדים אחרים, גם שעומדים בקריטריונים לזכאות מסרב מדי פעם מטעמי חיסכון. השתמש בעובד משמרת הקרגו במהלך המשמרת, שיסיע אותו ברכב הביטחון לשדה התעופה – הלוך וחזור מסיבות אישיות, ועוד ועוד.

    13.שוב, מפאת ביטחון המידע אין ניתן לפרט, אך קיימות דוגמאות רבות של תקלות חמורות כשלעצמן וחמורות יותר בגין אי הדיווח, כגון (השמטת מילים מפאת ביטחון מידע), ותקלות נוספות כמעט בכל טיסה, בהן כמעט מתקבלות החלטות נהליות שגויות הנובעות מחוסר בקיאות והבנה בסיסיים ביותר של נהלי העבודה, ואילולא היו העובדים והבכירים עומדים על "רגליהם האחוריות" בכל תהליך החלטה ע"מ להשיבו ממנה היו מתבצעות תקלות נהליות חמורות ביותר".

     

    נציין כי שלושת התובעים לא היו עדים לכל אחד מהאירועים המפורטים בנספח. יש מי שראה שניים שלושה ויש מי שראה חלק אחר מהאירועים (פרו' עמ' 26, ש' 13-14 וכן עמ' 31 ש' 13-17).

     

    התובעים מגלים תקלות, מעירים עליהן לממונים עליהם ואף לגורמים שמעל לאטיאס, אך דבר לא משתנה. העובדים מאוימים שלא להתלונן בפני גורמי חוץ.

  11. בעדותם, כמו בתצהיריהם, הדגישו התובעים כי עשו מאמצים להעביר את תלונותיהם בצינורות המקובלים בהתאם לסולם הדרגות הרגיל. ניסיונות אלה לא צלחו. התובעים פנו ליחזקאל, סגנו של אטיאס הקב"ט הממונה, והעלו בפניו ליקויים בקשר לעבודת אטיאס, אך הדברים לא טופלו והמציאות לא השתנתה.

    תורג'מן העיד כי פנה ליחזקאל והתלונן על חלק מהאירועים אך הדברים לא טופלו (פרוט' עמ' 31, ש' 17-18; עמ' 32, ש' 8, 22, 25-27; וכן עמ' 34, ש' 14-16). תורג'מן ביקש שיחה עם ממונה הביטחון האזורי מר אייל כהן. בסופו של דבר, לאחר שהעלה את הטענות כלפי התנהלות אטיאס בשיחה, אמר כהן: "אין לי אבקת קסם", דהיינו יש דברים שלא ניתן לשנות או לטפל בהם (פרו' עמ' 33, ש' 3-6; עמ' 35, ש' 24). בהזדמנות אחרת ביקש לדבר עם אייל כהן וזה אמר לו: שאין לו זמן ונפנף אותו (פרוט' עמ' 32, ש' 16). אפרת העיד שדיווח ליחזקאל וציין שמדובר במחדלים שמסכנים חיי אדם, אך הליקויים המשיכו ודבר לא השתנה (פרו' עמ' 22, ש' 16-11; ושוב עמ' 23, ש' 13; ושוב עמ' 24, ש' 1). אפרת אף התלונן בפני אלמוג שהיה בכיר בתחום האבטחה (פרו' עמ' 22, ש' 9-11; עמ' 23, ש' 11-13). שרביט העיד גם הוא שפנה ליחזקאל (פרו' עמ' 13, ש' 31; עמ' 14, ש' 1).

    זאת ועוד; התובעים העידו כי אטיאס התרה בעובדי התחנה שלא לדבר ושלא להתלונן. על אפרת הטיל לגלות את "החפרפרת" שיש בתחנת מילאנו, דהיינו זה שמדווח ומספר לגורמים מחוץ לתחנה על מה שמתרחש בתחנה (פרוט' עמ' 22, ש' 14-15; עמ' 23, ש' 17-31). במקרה קונקרטי אסר עליו לספר על הבובה שבה הוסלק סכין (פרו' עמ' 27, ש' 17). אטיאס אף אמר לאפרת: "את הכביסה המלוכלכת אנו מנקים בבית. אמר לי ערן זה הכל. אתה לא ניפגש עם אף אחד" (פרוט' עמ' 22, ש' 20-22). דברים דומים מסר גם שרביט שהעיד (פרו' עמ' 11, ש' 18) כי אטיאס אמר לו שיש חפרפרת בתחנה שאותה הוא מבקש לתפוס (דהיינו מי שמספר לגורמי חוץ אודות תקלות שקורות בתחנה, בדגש על תקלות של אטיאס). ושוב: "מי שיתלונן לא יהיה פה" (פרו' עמ' 11, ש' 14-13), "לא תתערב לא תפגע" (פרוט' עמ' 13, ש' 19-21).

  12. כל אחד מהתובעים, כאמור, התלונן על התנהלותו של מר אטיאס, לפני יחזקאל שהיה סגנו של אטיאס. חלק מהטענות הובאו בפני המב"א -מנהל הביטחון האזורי של אל-על, אך השינוי והתיקון המצופה והמיוחל לא נעשה (פרוט' עמ' 33, ש' 22-33).

     

    יחזקאל מאשר בעדותו שהיו תקלות חמורות, שאטיאס הסתיר את התקלות ואסר על העובדים לדווח עליהן וכן מאשר שעובדים התלוננו בפניו

  13. תמיכה בעדות התובעים מוצאים אנו בעדותו של יחזקאל, שהיה, כאמור, סגנו של אטיאס והיה (בפירמידה הניהולית בארגון) מעל שלושת התובעים ומתחת לאטיאס. מעדות יחזקאל עולה כי היו לאטיאס תקלות רבות כקב"ט ממונה (פרו' עמ' 36, ש' 27-31; עמ' 37, ש' 1-12). אטיאס ניסה לסגור ולכסות על התקלות במסגרת התחנה ולא דיווח עליהן, על אף פניותיו של יחזקאל אליו בנושא (פרו' עמ' 37, ש' 12-16). עוד עולה מתצהירו של יחזקאל, כי אטיאס יצר אוירה של הפחדה והשתקה בתחנת מילאנו (ס' 8 לתצהיר). יחזקאל העיד כי היו תלונות נוספות, לבד מאלה של התובעים, אולם המתלוננים הוזמנו לאחר מכן למשרד ואוימו על-ידי אטיאס. העובדים "אוימו בפיטורים אם יפתחו את הפה בלי להודיע לו". עוד העיד - "נעם ויונתן אויימו בפיטורין ולכן לא הצטרפו למכתב. מי שאיים עליהם זה אבי אטיאס" (פרו' עמ' 37, ש' 22-31; עמ' 38, ש' 4-5). "לא היתה אוזן קשבת. היו עובדים שפחדו לדבר... אנשים אובדי עצות" (פרוט' עמ' 39, ש' 2-3).

  14. יחזקאל העיד כי גם הוא התלונן על אטיאס, במסלול ובסולם הרגיל וביקש להציף את בעיות התחנה, אך הממונים עליו לא התייחסו לתלונותיו והוא נאלץ לפנות לדרג גבוה יותר (ס' 9 לתצהיר; פרו' עמ' 37, ש' 12; פרוט' עמ' 39, ש' 4-8). לדבריו, בשנה אחת הוחלפו חמישה מנהלי ביטחון אזורי (מב"א) באל-על. עם ארבעה מתוכם דיבר לפחות פעם אחת ועם חלקם אף יותר (פרו' עמ' 36, ש' 25-31; עמ' 37, ש' 1-12). אולם, התיקון המיוחל לא קרה. יחזקאל העיד כי למעשה מערכת הביטחון האזורי של אל-על הזניחה את הטיפול בתחנת מילאנו (פרוט' עמ' 38, ש' 18, ש' 22-23). בעקבות תלונותיו של יחזקאל (פרו' עמ' 42, ש' 20 -22) הוא נקרא לארץ יחד עם אטיאס. בסופו של דבר נאמר לו שעליו להתיישר עם הניהול של אטיאס (עדות אייל כהן עד ההגנה פרו' עמ' 42, ש' 14-13).

     

    לתובעים לא נותרה ברירה, כדי לעורר את המערכת היה עליהם לעקוף סמכות – לפנות לדרגים גבוהים הרבה יותר.

  15. התובעים סיפרו שהתלוננו, כאמור, לזאב יחזקאל ולמב"א. אולם לא חל כל שינוי בתחנה.

    תורג'מן נשאל מדוע לאחר שפנה לזאב יחזקאל ולמב"א אייל כהן, ולא נענה, לא פנה לגורמים הנמצאים ישירות מעליהם ועל כך השיב כיוון ש "הסקתי שזה לא יעזור" (פרוט' עמ' 35, ש'18-22). אפרת העיד כי חש שעליו לדווח בכל מחיר בשל האחריות שרבצה עליו והסיכון שעליו למנוע (עמ' 22, ש' 30-31).

    או אז לא נותרה ברירה בידי התובעים, אלא לכתוב את מכתב התלונה. מכתב התלונה נכתב, רק לאחר כשנה של עבודה עם מר אטיאס כקב"ט ממונה על תחנת מילאנו, כפי שהסביר תורג'מן:

    "...הייתי מתוסכל מזה שיושב קב"ט שמסכן חיי אדם ואנו מדווחים ובמקום לבדוק את הדברים כמו שצריך... המחדלים המשיכו. אחרי שבדקו את הדברים...... המשיכו מחדלים, ותקלות. כתבנו מכתב. הוא בא לבדוק את התקלות של אבי אטיאס. אם לא שולחים מכתב הם לא היו באים. כי כבר דיווחנו. אני לא רוצה שיהיה מצב שיגידו ידעת ולא אמרת. לקח לי שנה שלמה כי זה לא פשוט וידעתי מה תהיה התוצאה" (פרוט' עמ' 35, ש' 11-17 , 27).

  16. דברים דומים אמר גם שרביט שהסביר כי פנה לגורמים השונים ולא נענה. הדברים נפלו על אוזניים ערלות (פרו' עמ' 15, ש' 21-20).הוא חש כי עליו לכתוב את מכתב התלונה הואיל והתמונה הכוללת הייתה חמורה והייתה הצדקה לעקוף סמכות לנוכח הסיכון הכולל שנוצר, שעשוי היה להביא להפלת מטוס (פרו' עמ' 11, ש' 26-25).

     

     

    מכתב התלונה גורם לבדיקה בה נמצאו ממצאים שהצדיקו עריכת שינוי בתחנה

  17. בסופו של דבר לאחר דו"ח הקבו"ד נראה כי הנתבעת והממונים על הביטחון באל-על עשו מעשה. חלק מהטענות שפורטו במכתב התלונה ובנספח לו נמצאו נכונות אף לשיטת הנתבעת כפי שציין המב"א מר אייל כהן (פרו' עמ' 42, ש' 21-20). מדובר באירוע הבובה (שבתוכה הוסלק סכין שנתפסה, ס' 3 בנספח האירועים), האירוע ביחס לאקדח ששכח אטיאס (אירוע מספר 1 בנספח), וכך גם ביחס לחפץ שהועלה למטוס מבלי שנבדק (אירוע מס' 2 לנספח).

    לאור ממצאי הקבו"ד, אטיאס, שלו היה חוזה לתקופה של 3 שנים, נותר בתחנה אך לא כממונה על העובדים ותפקידו שונה להיות קב"ט מתגבר (פרו' עמ' 46, ש' 8, 16, 18-19). נדמה שתוצאה זו הייתה תולדה של מכתב התלונה והממצאים שנמצאו בעקבותיו. יחזקאל הסביר זאת בעדותו: "השאירו את אבי בעלות של קב"ט... מיליון ₪, השאירו אותו מבלי לתת לו להיות קב"ט במילאנו... השאירו אותו שנה שלמה בלי תפקיד" (פרוט' עמ' 39, ש' 25-31, עמ' 40, ש' 1-2). דברים דומים מסר גם הממונה על הביטחון האזורי אייל כהן (פרוט' עמ' ,46 ש' 7-8). כהן אישר למעשה כי לאחר הדברים האמורים היה צורך לפעול ולשקם את תחנת מילאנו (פרוט' עמ' 46, ש' 11-12) ולכן אטיאס לא נשאר באותו תפקיד.

  18. האירועים שתיארו התובעים באופן מפורט בנספח נבדקו. לא ברור מה היו המסקנות בדו"ח הקבו"ד ביחס לכל אחד מהאירועים שנזכרו בנספח למכתב התלונה. אולם, כאמור, אושר קיומם של חלק מהליקויים על-ידי אייל כהן. מיד בסמוך לאחר מכן נעשה שינוי לגבי התחנה ואטיאס הפסיק למעשה לשמש בתפקידו הקודם. נדמה שדברים אלה די בהם כדי להראות שהיה ממש בתלונה. עוד נציין, כי אף לא הוצגה לפנינו על-ידי הנתבעת כל ראיה אחרת שיש בה כדי להצביע על כך שתלונת התובעים בעניינו של אטיאס הייתה תלונת שווא, כטענתה. יתרה מכך, התרשמנו כי התובעים, שהיו אנשי אבטחה מנוסים וותיקים, ביקשו להעלות את הטענות שהיו להם בפני הגורמים המתאימים אך נתקלו "בקיר אטום" ולכן לא היה מנוס מבחינתם אלא לפנות לגורמים בכירים יותר בסולם הדרגות. התנהלותם לא נעשתה בחוסר תום לב והדברים לא נעשו כדי לפגוע באטיאס. נהפוך הוא, התרשמנו שהתובעים חשו אחריות עמוקה להתנהלות התחנה וביקשו לתקן את שנדרש ולשם כך פנו ליחזקאל ולאטיאס. הליקויים לא תוקנו. התובעים ביקשו התערבות הדרג הממונה – המב"א, אך אף כאן לא היתה פניות ונכונות לשמוע את דבריהם. או אז, בלית ברירה כתבו הם את מכתב התלונה מיום 24.6.12. זה, כאמור, הביא לעריכת בדיקה. ככל שעולה מהדברים כאמור לעיל, חלק מהטענות (אם לא כולן) נמצאו נכונות. די אפוא באמור כדי להכניס את עניינם של התובעים לחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות. התלונה הוגשה נגד הממונה עליהם מר אטיאס. התלונה הוגשה לגורם מוסמך לקבל את התלונה ולבדוק אותה כאמור בסעיף 4 לחוק.

  19. הפיצוי שניתן לפסוק במקרה מעין זה קבוע בסעיף 3(א)(1) לחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות. בפס"ד ע"ע 20567-11-11 וע"ע 48067-10-11 משה חזות – רכבת ישראל קובע בית הדין הארצי שיש מקום לפסוק את הסכום של 50,000 ₪ אף שהעובד הוחזר לעבודה, לנוכח חומרת ההפרה באותו מקרה. בסעיף 3 לחוק הנ"ל, נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לבית-הדין וכך גם ניתן לחייב בפיצוי לדוגמה בשל חומרת ההפרה, או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת. לדידנו, כאמור, התובעים סברו, ובצדק, כי יש ליקויים חמורים בהתנהלות הקב"ט הממונה אטיאס. הם העלו את הטענות לממונים עליהם בין היתר יחזקאל , סגנו של אטיאס, המב"א הקודם - מר הרדוף והמב"א שלאחריו - מר אייל כהן. דבר לא השתנה ונראה היה להם שהדברים נפלו על אוזניים ערלות. לא נותר להם אפוא מנוס מלפנות לגורמים שמעל לאלה וזאת לנוכח הסיכון החמור שנוצר. במכתב התלונה ביקשו אך להביא לבדיקה יסודית של הטענות. הגורמים המוסמכים בנתבעת, אף שמצאו שחלק מהטענות נכונות וסברו כי יש לשנות את תפקידו של הקב"ט הממונה אטיאס ולשקם את התחנה, ביכרו לפטר את התובעים, שחשפו את הליקויים. בנסיבות אלה ראוי שנפסוק לתובעים פיצוי בסכום של 50,000 ₪ לכל אחד מהם.

     

    שימוע

  20. בפני הגורם שערך את השימוע – אבי צעירי, קצין המנהלה וקונסול ישראל ברומא, היו מסמכים שונים. כעולה משיחת השימוע שנעשתה עם כל אחד מהתובעים נראה שהיו בפניו גם תוצאות דו"ח הקבו"ד. אפרת ציין במהלך השימוע כי הוא מבקש לראות את ממצאי צוות הבדיקה וכי לא הוצגו בפניו דו"חות ומסקנות הצוות הבודק (סעיף 8-9 לנספח ז2). תורג'מן ושרביט ביקשו אף הם, לראות את דו"חות הקבו"ד וציינו כי הם מתקשים להתגונן מפני טענות ומסקנות שלא ראו (סעיף 8 מנספח ז3, שיחת השימוע עם תורג'מן). אף הם לא נענו.

    לא שוכנענו כי נבחנה כדבעי בקשת התובעים לעיין בדו"ח קודם לשימוע. בסופו של דבר פוטרו התובעים על רקע מכתב התלונה. היה זה למעשה מעין הליך משמעתי, הואיל ונטען כי התובעים עברו עבירת משמעת בכותבם את מכתב התלונה. בנסיבות אלה, אף אם היה מדובר בתחקיר פנימי הרי שזה קביל בהליך משמעתי כאמור בסעיף 17 (א) לחוק שירות הביטחון הכללי.

  21. יש פגם יסודי בכך שמי שעורך את השימוע ומקבל את ההחלטה מצויים בפניו חומרים שונים, שאותם הוא שוקל בעת קבלת ההחלטה אך התובעים לא ידעו מה נרשם באותם חומרים – בדו"ח הקבו"ד. כיצד יכולים הם להתגונן מפני המסקנות שאותם אינם יודעים?!. התובעים גם לא ידעו בבירור, כעולה מפרוטוקולי השימוע (נספחי ז1 ,ז2 ,ז3 לכתב התביעה) מה הטענות שיש כנגדם, אף שידעו כי ברקע הדברים עומד מכתב התלונה. יתר על כן, מכתב התלונה כפי שכתבנו בחלק הקודם של דברינו, חוסה תחת ההגנה הניתנת לעובדים חושפי שחיתויות בהתאם לדין. מקריאת מכתבי הפיטורים (נספח ח'-1 עד ח'-3 לכתב התביעה) עולה כי ההחלטה על הפיטורים הינה לנוכח המסקנה לפיה שלושת התובעים רקמו קנוניה, כנגד הממונה עליהם אטיאס. מסקנה זו כאמור אינה נכונה. היה זה אך נסיונם הכן של שלושת התובעים לקרוא לממונים עליהם לבדוק ההתנהלות הקלוקלת והמסוכנת שהייתה בתחנה. בעקבות קריאתם זו אף נעשה כאמור מעשה והובא לתחנה קב"ט חדש במקום אטיאס שנשאר בתחנה אך בתפקיד שונה ועם סמכויות פחותות. נדמה שמכתב התלונה היה נכון וראוי והביא לכך שהדברים נבדקו ובעקבותיו נעשה מעשה – נעשה שינוי שהביא להבראת התחנה כפי שציין המב"א – ממונה הביטחון האזורי מר אייל כהן. לנוכח כל זאת התשתית לפיטורי התובעים הייתה מוטעית וחסרה. השימוע שנעשה להם היה לקוי ופגום מיסודו הואיל ולא ניתן להם להתמודד עם המסמכים והמסקנות שהיו בפני מקבל ההחלטה – מר אבי צעירי קצין המנהלה וקונסול ישראל ברומא. התובעים היו אפוא כאותו מר "ק" בספרו של קפקא "המשפט" שעומד לדין אך אינו יודע מהי האשמה כנגדו.

    לא זו אף זו, לתובעים לא נאמר כי זכותם להיוועץ עם עו"ד ולהביאו עימם לשימוע כמקובל בשימוע. אייל המב"א נשאל מדוע לא ניתנה להם האפשרות להתייעץ עם עו"ד. בעניין זה השיב כי אינו יודע. הא ותו לא (פרו' עמ' 48, ש' 18-22). נעיר כי ספק אם עו"ד היה יכול לסייע הואיל והתשתית העובדתית היתה חסרה כיון שדו"ח הקבו"ד לא נחשף בפניהם.

  22. כאמור, לתובעים לא ניתנה זכות הטיעון הכוללת את זכות העיון בחומר העומד בפני הגורם המוסמך המקבל את ההחלטה. זכות טיעון ללא עיון בחומר הרלבנטי חסרת ממשות וטעם ואין בה כדי לענות על דרישות הדין והפסיקה בעניין זכות הטיעון. בעניין הליך פיטורים מבלי שניתנה לעובד אפשרות לדעת את כל הטענות שהועלו כנגדו בפני הגורם המחליט. ראה פס"ד ע"ע (ארצי) 43380/06/11 פלוני נ' אלמונית שם נפסק לעובד שהטריד הטרדה מינית והועמד להליך משמעתי, אך לא נמסר לו כל החומר שהיה בפני הגורם המחליט, פיצוי שווה ערך לשתים-עשרה משכורות. עוד נקבע בפסק דין זה כי לעובד זכות שיהא בפניו כל החומר שעומד בפני הרשות שמחליטה בעניין פיטוריו, כולל מידע שנמסר לה בשלב מאוחר (שימוע משני וזכות עיון בחומר שבידי הגורם המוסמך).

  23. הפיצוי שיש לפסוק אפוא לתובעים בגין העדר זכות הטיעון נגזר בין היתר מחומרת הפגם, מאורך תקופת העבודה ובמקרה זה אף מהעובדה שהתובעים היו אלה שביקשו אך לעורר את הממונים עליהם לבדוק את הדברים. כאמור נתונה להם אף ההגנה שבחוק הגנה על חושפי שחיתויות הנ"ל. הכלל הוא, כי סכום הפיצוי המרבי שיש לפסוק לעובד שפוטר שלא כדין הוא תשלום שאינו עולה על סכום השווה לשכר של שנה (ע"ע (ארצי) 300253/96 המועצה הדתית נתיבות- הרב בנימין כהן, (20.7.05); ע"ע (ארצי) 300258/97 יהודית חנן - המועצה המקומית מנחמיה, פדע לז 645, 667) ורק במקרים חריגים יחויב המעסיק בתשלום העולה על שנת שכר.

    הפיצוי ברכיב זה צריך, אפוא, להיגזר מהעובדה שכבר נפסק להם כאמור פיצוי בגין חוק חושפי שחיתויות הנ"ל, אף שכאן מדובר בעניין נוסף המצדיק פיצוי נוסף. הפיצוי שנפסוק להם להלן יכסה את הפסד ההשתכרות עד תום התקופה הקצובה וכן יתחשב בתקופת העבודה שעבדו ובטיב המעשה כמו גם ברצוננו להגן על חשיפת שחיתויות במקרים מתאימים. אנו סבורים שהפיצוי הנכון הוא בגדר כשתים-עשרה משכורות לכל אחד משלושת התובעים דהיינו סכום של 150,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.

     

    פיצוי בגין הפסד שכר עד תום התקופה הקצובה – עד תום שנת 2012.

  24. עבודתם של התובעים הופסקה בתחילת השליש האחרון של חודש אוקטובר (20 ו- 23 לאוקטובר) כאשר החוזה של כל אחד מהם היה עד תום אותה שנה. התובעים זכאים אפוא ליתרת השכר עד תום תקופת החוזה הואיל ופוטרו מסיבה פגומה ושלא כדין (אף בענין זה ראה דברי בית-הדין הארצי בפסק דין הנ"ל פלוני נ' אלמונית שעסק בשיעור הפיצוי של פיטורי עובד לתקופה קצובה ולתקופה בלי קצובה). התובעים תבעו סכום של 30,101 ₪ שזה היה הפרש השכר שלו טענו. לא הובא בפנינו חישוב אחר ואנו מאמצים את החישוב שנעשה על ידי ב"כ התובעים וקובעים כי כל אחד מהם יהיה זכאי לפיצוי בסכום של 30,101 ש"ח.

     

    הוצאות משפט

  25. התובעים נדרשו לנהל הליך משפטי ארוך וחלקם נדרש לבוא מחו"ל. התובעים ביקשו אך למלא את תפקידם בנאמנות תוך שהם משמיעים את זעקתם בפני הגורם המוסמך.

    יתר על כן אף במהלך הדיונים לפנינו נחשפה תמונה עגומה ביחס לתחנת מילאנו אך הנתבעת אטמה אוזניה מלשמוע ועיניה טחו מלראות ,אז ועתה. בנסיבות אלה ראוי לפסוק לזכותם הוצאות משפט בשיעור ריאלי ואנו קובעים אפוא שהוצאות המשפט יעמדו על סך של 40,000 ₪.

     

    סוף דבר

  26. הנתבעת תשלם, לכל אחד משלושת התובעים תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:

    א.פיצוי בהתאם לחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות בסך 50,000 ₪.

    ב.פיצוי בגין שימוע שלא כדין בסך 150,000 ₪.

    ג.פיצוי בגין הפסד שכר עד תום התקופה הקצובה בסך 30,101 ₪.

     

    הוצאות משפט לכל שלושת התובעים ביחד בסך 40,000 ₪.

     

    ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.

     

    ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ז, (23 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

     

     

     

    תמונה 2

     

     

     

    תמונה 4

     

    תמונה 3

     

     

    מר יוסף קשי,

    נציג ציבור (עובדים)

     

     

    אייל אברהמי, נשיא

     

     

    מר חיים בריל

    נציג ציבור (מעסיקים)

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ