לפניי בקשה לחיוב המשיב (התובע), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המבקש (הנתבע), מכוח תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.
לטענת הנתבע, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, בפרט לנוכח השינוי התחיקתי בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה), ומן הטעמים הבאים, בתמצית:
התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 208,220 ₪, וטוען בתביעתו כי הועסק ברציפות על ידי הנתבעת במשך למעלה מ-15 שנים. טענות התובע לא נתמכו ולו בראשית ראיה, ואף לא הוגש לתיק ייפוי כוח המייפה את כוחו של עורך הדין לייצג את התובע בהליך זה כנגד הנתבע;
על פי תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה, ברירת המחדל היא לחייב תובע שהוא אזרח מדינה זרה שאינה בעלת אמנת האג, לרבות תובע שהוא תושב האזור, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע בגין התביעה. זאת, כמפורט בדברי ההסבר לתיקון לתקנות בית הדין לעבודה שנכנס לתוקפו ביום 2.9.2016 (להלן: דברי ההסבר), מאחר שלעובדים אלה, ככלל, אין רכוש ונכסים בישראל, ויש קושי לאתרם ולאכוף פסקי דין כלפיהם.
פטור מהפקדת ערובה, בבחינת החריג לכלל, יכול להינתן לתובע שהראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו, או יכולת פירעון עתידית, ואילו בענייננו טוען התובע במפורש כי הוא ובני משפחתו שרויים בעוני (סעיף 2.1 לכתב התביעה), ואף אינו מציג ראשית ראיה להוכחת תביעתו כנגד הנתבע;
לפיכך, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בסך שלא יפחת מ- 6,000 ₪, וכן להורות לבא כוחו להגיש ייפוי כוח עדכני, המייפה את כוחו לייצג את התובע בהליך שבכותרת, כנגד הנתבע הספציפי.
לטענת הנתבע הוגשה הבקשה ללא תצהיר, מאחר שהיא נסמכת על טענות משפטיות בלבד.
התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי על פי ההלכה הפסוקה, עצם היותו של בעל דין תושב הרשות הפלסטינית אינו מצדיק, כשלעצמו, את חיובו בהפקדת ערובה, תוך פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות (בהקשר זה מפנה התובע לפסיקת בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, ניתן ביום 6.7.2003, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר). לטענת התובע, יש להימנע מנעילת שערי בית הדין בפניו, בפרט לנוכח מצבו הכלכלי הקשה, והעובדה כי בקושי עלה בידיו לגייס את אגרת התביעה.
התובע צירף לתגובתו צילום של שני רישיונות עבודה הנושאים את שמו ואת שם הנתבע, תחת הכותרת "פרטי המעסיק" (קיבוץ גלגל ד.נ ערבות הירדן). תאריכי הרישיונות הם החל מיום 26.9.2011 עד ליום 26.3.2012, והחל מיום 28.1.2013 עד ליום 28.9.2013.
כמו כן טוען התובע, כי היעדר קיומן של ראיות נוספות בשלב זה הוא הוא לנוכח מחדלי הנתבע, אשר נמנע מלהנפיק ולמסור לידיו תלושי שכר כמתחייב, אך מוסיף כי יש לו עדים רבים שיוכלו לאשר כי עבד, יחד עמם, אצל הנתבע, ובמהלך עבודתו נגזלו זכויותיו.
כמו כן צורף לתגובה צילום של ייפוי כוח, והתגובה לא נתמכה בתצהיר.
דיון והכרעה
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.