סע"ש 53386-07-14 עדני נ' עיריית תל אביב יפו ואח'

התובעת, ד"ר ליאנה בני-עדני, היא רופאה בכירה שמומחיותה טיפול בילדים (להלן גם: "ד"ר בני" או "המבקשת" או "התובעת"). ד"ר בני הגישה לבית הדין תובענה כנגד בית החולים איכילוב שבה היא מועסקת שנים רבות. בי"ח זה נמצא בבעלות עיריית תל-אביב-יפו (להלן גם: "ביה"ח" או "המעביד" או "איכילוב").

בתחילה התובעת הגישה תובענה ל"סעד הצהרתי" לביטול החלטת ועדת מכרזים מיום 16.7.14 (להלן גם: "ועדת המכרז"), וכן תובענה לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין "עגמת נפש". לטענת המבקשת ביה"ח גרם לה "עגמת נפש" לאחר שלדבריה המעביד שלה מתנכל לה בעבודתה בשנים האחרונות, מאז העיזה להתלונן לפני משרד הבריאות על "אי-סדרים" ו"שחיתויות" בין כתלי ביה"ח. לדברי המבקשת התנכלות שהביאה בסופו של יום לאי בחירתה למנהלת השירות לניתוחים אנדוסקופיים במחלקת נוירוכירורגיה ילדים של ביה"ח (להלן גם: "התפקיד"). על אי בחירתה במכרז השיגה התובעת כאמור לפני ביה"ד.

מאוחר יותר התובעת מצאה להגיש "תובענה מתוקנת". גם התביעה המתוקנת היא תובענה הצהרתית לביטול החלטת ועדת המכרז שבחרה במועמד אחר, ד"ר רוט שמו (להלן גם: "ד"ר רוט") לתפקיד והעדיפה אותו על פניה. ואולם, הפעם הוסיפה התובעת בתביעתה המתוקנת, בקשה לחייב את ביה"ח בפיצוי על "התעללות" "הפלייה מגדרית" "השפלה" וכיוצ"ב בסך כולל של לא פחות מ-1,768,336 ₪ (להלן גם: "התובענה, או "התובענה העיקרית").

בתובענה העיקרית ביקשה התובעת "סעד זמני" (להלן: "הבקשה לסעד זמני הראשון"), שעניינו ביטול החלטת ועדת המכרז שלא בחרה בה לתפקיד. באותה בקשה גוללה ד"ר בני את מסכת ההתנכלות אליה בביה"ח, וביקשה שלא לאפשר לד"ר רוט לנהל את המחלקה שבה היא עובדת; עד שיכריע ביה"ד בשאלה אם יש לבטל את המכרז, ומיהו הראוי לזכות בו.

ביה"ד שמע עדים, נוהלו חקירות ארוכות, הוגשו סיכומים; ובסופו של יום החליט ביה"ד לקבל את הסעד הזמני הראשון בחלקו הגדול. מדובר בהחלטה מיום 10.11.14 (להלן גם: "ההחלטה בסעד הזמני הראשון"). בה פורטה באריכות השתלשלות הדברים, ובה הוחלט להקפיא את תוצאת ועדת המכרז, ואף למנוע מד"ר רוט את תחילת "תקופת הניסיון" בתפקיד שבו הוא זכה. עם זאת, השאיר ביה"ד את הפררוגטיבה הניהולית לניהול ביה"ח, בידי ביה"ח שימנה "רופא בעל תפקיד זמני לצרכי השעה בלבד ... לשם מניעת נזק תפקודי למחלקה" (עמ' 8 להחלטת ביה"ד מיום 10.11.14).

אחר הדברים האלה, התובעת פנתה שוב לביה"ד, והפעם בבקשתה הנוכחית שהוגשה לביה"ד ביום 8.3.15 (להלן גם: "הבקשה לסעד הזמני הנוסף"). לטענת התובעת, ביה"ח לא מאפשר לה לטפל בחולים בצורה מקצועית וראויה, ע"י התערבות בשיקוליה הרפואיים, מתוך "מסע נקמנות" הממשיך בעידודו של ראש המחלקה הממונה עליה, פרופ' ש. קונסטנטיני (להלן גם: "ראש המחלקה" או "פרופ' קונסטנטיני" או "משיב 3").

לפיכך, צורף גם פרופ' קונסטנטיני ראש המחלקה, כמשיב 3 לבקשה הנוכחית. עם זאת, יש לציין כי ראש המחלקה כלל לא "בעל דין" בתובענה העיקרית.

לדברי התובעת, מדובר ב"דיני נפשות" ולכן ביה"ד צריך לדון בבקשה לסעד הזמני הנוסף באופן בהול. על סמך אותה הטענה נקבע וקויים דיון ביום 16.3.15.