סע"ש 53276-10-12,"ש 28912-03-13

בענייננו תביעתו של מר נתי טולוצ'ינסקי (להלן- "תובע") כנגד חברת בית הבירה בע"מ (להלן- "נתבעת 1") ועדינה טודור (להלן- "נתבעת 2"), לתשלום זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, הנובעים מעבודתו בנתבעת 1.

הנתבעת 1 היא חברה בפירוק אשר מונה לה מנהל מיוחד, עו"ד רון כהנא (להלן- "מפרק"), והנתבעת 2 היא הבעלים ומנהלת הנתבעת 1.

יצוין כי תחילה, בתאריך 30.10.12, הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 1 בלבד והתקיימו מספר דיונים בתיק, ורק כעבור כשנתיים, בתאריך 20.10.14 ביקש הנתבע להוסיף את הנתבעת 2 כצד בתיק, בטענה כי הנתבעת 2 רוקנה את הנתבעת 1 מנכסיה ולפיכך יש לבצע "הרמת מסך" כלפיה (עוד נפרט לגבי כך בהמשך).

לאחר עיון בבקשתו של התובע, בתאריך 3.3.15 בית הדין החליט על צירופה של הנתבעת 2 לתיק והורה על הגשת כתבי טענות מתוקנים מטעם הצדדים.

בהתאם להחלטה זו בתאריך 3.3.15 הוגש כתב תביעה מתוקן על ידי התובע, אשר הודיע לבית הדין כי הנתבעת 2 עזבה את הארץ .

בתאריך 17.7.16 ולאחר שפנה התובע לגורם רשמי ברומניה ונבדק על ידי בית הדין הליך ההמצאה, קבע בת הדין כי התובע ביצע המצאה כדין לנתבעת, מחוץ לתחומי המדינה, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.

לאחר מתן החלטה זו, בתאריך 1.11.16 התקיים דיון, בו ציין בא כוחו של התובע כי מפרק הנתבעת 1 נתן החלטתו בתאריך 6.3.16 וקיבל חלקית את תביעתו של התובע. כמו כן, ציין בא כוח התובע כי הוגש ערעור על החלטתו לבית המשפט העליון.

לפיכך, התבקש בא כוח התובע להמציא את המסמכים הרלוונטיים לבית הדין, וכך עשה בתאריך 8.11.16.

בית הדין עיין במסמכים שהוגשו מטעם התובע, ומהם עולה תמיהה - מדוע ובאיזו עילה ממשיך התובע תביעתו כנגד הנתבעת , וזאת כפי שיפורט להלן.