אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 52099-02-15

סע"ש 52099-02-15

תאריך פרסום : 12/02/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
52099-02-15
05/02/2017
בפני סגנית הנשיאה:
ד"ר אריאלה גילצר-כץ

- נגד -
התובעת:
מ.א.
עו"ד ברק בר-ורשבסקי
הנתבעות:
1. טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ ח"פ: 511635625
2. משרד התחבורה – מדינת ישראל

עו"ד נעמי בן אברהם
עו"ד תמר שריאל מפרקליטות מחוז ת"א
פסק-דין

 

האם כינוי "אישתתה" לבת זוגה של התובעת מהווה לגלוג ופגיעה בתובעת על רקע נטייתה המינית והאם פגעו הנתבעות בתובעת בשל היותה אישה  זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

 

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

 

1.התובעת הועסקה במשך 14 שנים ברציפות באגף הביטחון במשרד התחבורה. בתפקידה האחרון שימשה בתפקיד "מנהלת משימה אבטחת מתקנים" באגף בכיר חירום, ביטחון, מידע וסייבר במשרד התחבורה (להלן: "אגף הביטחון").

 

2.הנתבעת 1, חברה לאספקת שירותי שמירה ואבטחה, מספקת שירותי שמירה במשרד התחבורה, העסיקה את התובעת.

 

3.הנתבעת 1 היא זו שהציבה את התובעת לעבודה באגף הביטחון.

 

4.במהלך שנת 2011 זכתה הנתבעת 1 במכרז 8/2011 "למתן שירותי שמירה ואבטחה פיזית לאתרי התחבורה ולמתן שירותי אבטחה בתחום הספנות והתעופה" (להלן: "המכרז"). בעקבות המכרז שודרגה התובעת לתפקיד "מנהלת משימה אבטחת מתקנים" (להלן: "מנהלת אבטחת מתקנים").

5.על פי דרישות התפקיד, היה על התובעת להיות בעלת תעודה של מנהל אבטחה מונחה של משטרת ישראל ובעלת ניסיון של 5 שנים בתחום האבטחה בהיקף ארצי וידע וכישורים בתחום האבטחה והביטחון.

 

6.על פי הגדרת התפקיד, תפקידה של התובעת היה לקלוט מועמדים לתפקידי אבטחה -  

 

"א.קליטה ומיון ראשוני למועמדים לתפקידי אבטחה בשלוחות המשרד ובהיקף ארצי.

ב.הנחיה והעברה מעת לעת של התראות ביטחון והוראות שעה לכלל מערך האבטחה בהתאם להנחיית הקב"ט.

ג.בקרה על הגעת כלל העובדים למתקנים, טיפול בבעיות משמעת, אישור הצבת עובדים בפריסה ארצית.

ד.ניהול מעקב שוטף אחר הכשרות ירי, אימונים חוזרים וימי עיון.

ה.פיקוח ובקרה קבלה והנפקת ציוד לוגיסטי לכלל מערך האבטחה המוצב באתרי המשרד.

ו.מילוי שאלונים ובקרה לביצוע סינון ביטחון לכל המועמדים לתפקידי ביטחון, הכולל ניהול תיק אישי לכל מועמד המועסק בשלוחות באתרי המשרד.

ז.איסוף ודיווח של כמות שעות העבודה והקלדתם במערכת הבקרה של מוקד משרד התחבורה, כפי שאושרו לכל מחוז ומחוז בהתאם להוראות הקב"ט.

ח.בדיקת דוחות שעות העבודה בפריסה ארצית טרם העברתם לקב"ט לאישור סופי.

ט.בקרה ופיקוח על עבודתם של המפקחים המחוזיים ואחראי מתקן."

(ס' 15 א' – ט' לכתב התביעה) (ס' 5.5 למכרז, נספח א' לכתב התביעה).

 

7.התובעת עברה קורס "מנהלי אבטחה מובנה" (נספח ב' לכתב התביעה).

 

8.המכרז הוארך בשנת 2013 עד לחודש 10/2015 (נספח ד' לכתב התביעה).

 

9.מר פיני אזולאי שימש כאחראי על מערך המיגון המנהל של אגף הביטחון במשרד התחבורה והיה ממונה ישיר על התובעת במשך למעלה מ- 10 שנים, עד לחודש 1/2014. מחודש 1/2014 מונה מר תמיר עורי, עובד קבלן, במקומו של אזולאי.

 

10.מר דני שנער, מנהל אגף הביטחון במשרד התחבורה זה 25 שנה, היה ממונה על התובעת.

 

11.התובעת ובת זוגה, ק', החלו את הקשר ביניהן בחודש 09/2013. שתיהן עובדות אגף הביטחון. ק' משמשת כסגנית מנהלת הממל"ת (מרכז המבצעים לאבטחת תעופה).

 

12.שנער העלה דרישה כלפי התובעת כי עליה לבצע עבודות מזכירות וכן לדווח על כל פעילות מחוץ למשרד (נספח ה' לכתב התביעה).

 

13.ביום 14.1.15 הודיע שנער לתובעת כי לא תמשיך לבצע תפקידה (נספח ב' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2).

 

טענות הצדדים

 

טענות התובעת:

 

1.בשנת 2006 ביקש מר שנער מהתובעת שתבצע עבודות מזכירות ומר אזולאי התערב והטיל וטו על בקשה זו. התובעת הועברה באותה תקופה למשך חודש וחצי לבנין נכסים.

 

2.כשנודע למר שנער בחודש 10/2014 על הקשר הזוגי בין התובעת לק', הוא ערך לתובעת שיחה וביקש ממנה לא לשתף את ק' בנעשה באגף.

 

3.שנער העיר הערות פוגעניות לתובעת ולק'.

 

4.בחודש 12/2014 נקראה התובעת אל שנער אשר הודיע לה כי מעתה ואילך היא תידרש לדווח על כל פעילות מחוץ למשרד וכן תשמש כמזכירה בשל "מחסור בכוח אדם". התובעת החלה לסייע למנהלת האגף, גב' מיכל קלה, מבלי שהדבר פגע בעבודתה.

 

5.ביום 12.1.15 שוב דרש שנער שהתובעת תבצע עבודות מזכירות. התובעת לא סירבה אולם הדרישה יצרה תחושה של חוסר הערכה לעבודת התובעת.

 

6.יומיים לאחר מכן, שנער הודיע שהתפקיד של התובעת התייתר (14.1.15):

 

"1. אגף החירום הביטחון המידע והסייבר של משרד התחבורה, עובר לאחרונה שינויים אירגוניים ופרסונאליים משמעותיים ביותר הכוללים הרחבה דרמתית של תחומי האחריות והטיפול, תוספת פעילויות הנובעים ממספר בלתי מבוטל של הנחיות של הנהלת המשרד והחלטות ממשלה. שינויים קיצוניים אלו מחייב אותנו לסדרי עדיפויות שונים לחלוטין מהעבר וזאת כדי לאפשר לנו לעמוד במטלות החדשות להן אנו נדרשים לתת מענה.

 

2. בנוסף על כך, שני עובדים בכירים באגף מר מ. זלמנסון ומר י. גרין מסיימים בתקופה הקרובה את עבודתם במסגרת האגף ועל פי החלטת נציבות שירות המדינה, לא תתאפשר הצבתם של עובדי מדינה אחרים במקומם.

 

3. על פי החלטות ממשלה מסוימות, אגף החירום קיבל תחת אחריותו את תחומי הטיפול בנושאי חירום לאומי בעורף, כמו גם את האחריות להערכות אל מול מתקפת סייבר ברשויות ובתאגידים הכפופים לשר התחבורה. לא זו אף זו, בהתאם להחלטת ממשלה אנו נדרשים לטפל גם בתחום ההערכות לחרום הן כגורם מנחה ומתכלל לגופים הכפופים למשרד התחבורה והן במטלות ישירות כגון הטיפול ברישום בצמ"ה העודף-פעילות המצריכה היערכות בסדרי גודל מורכבים והבנה עמוקה בתחום מערך החרום האזרחי וזה של צה"ל.

(נספח ו' לכתב התביעה).

 

7.בתוכנית העבודה לשנת 2015 של אגף החירום, אשר גובשה ע"י שנער, תפקידה של התובעת הוגדר באופן מפורש (נספח ט' לכתב התביעה).

 

8.שנער ביקש לבחון את התאמתה של התובעת לתפקיד אחר והוא "תפקיד אחראי אבטחת תעופה" (נספח י' לכתב התביעה), תפקיד שהתובעת כלל אינה מתאימה לו.

 

9.שנער איים על התובעת כי אם תפנה לביה"ד תהפוך ל"עציץ" במשרד.

 

10.בדואר אלקטרוני שנשלח על ידי מזכירה באגף ביום 15.1.15 לשנער, קרני גריפית, אביטל שלס ולתובעת (נספח ז' לכתב התביעה) נתבקש סיוע בעבודות המזכירות. התובעת פנתה למזכירתו של שנער וביקשה שיועברו אליה התאריכים שבהם היא מתבקשת לשמש כמזכירה (נספח ז' לכתב התביעה).

 

11.ביום 22.1.15 קיבלה התובעת "הזמנה לשימוע בקשר עם המשך העסקתך בחברת T&M סער ביטחון בע"מ":

 

"נוכח שינויים בהגדרת התפקידים הנדרשים בפרויקט משרד התחבורה, שינויים שהועברו לאחרונה ע"י משרד התחבורה, הינך מוזמנת לשימוע בדבר המשך העסקתך בחברה, בתאריך 26/1/2015 במטה החברה ... במסגרת השימוע תוכלי להעלות את טענותייך השונות ולאחר שתישמע עמדתך תתקבל החלטה על ידי הנהלת החברה."

(נספח י"א לכתב התביעה).

 

10.ביום 25.1.15 ראיין שנער מועמד לתפקיד (נספח י"ד לכתב התביעה).

11.בשיחה שקיים שנער עם התובעת (28.1.15) ניסה שנער להציע לתובעת את רשות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי). התובעת הייתה מוכנה לשקול לעבוד ברשות צמ"ה, לאחר שזו תוקם.

 

12.ביום 2.2.15 נערך השימוע הראשון של התובעת (נספח ט"ז לכתב התביעה).

 

13. ביום 18.2.15 נערכה ישיבת שימוע משלימה (נספח י"ז לכתב התביעה).

 

16.התובעת פוטרה עקב התנכלות מצד שנער על רקע אישי ומגדרי.

 

17.הנתבעות הפרו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על רקע מינה ונטייתה המינית.

 

18.בהליכי השימוע נפלו פגמים. התובעת פוטרה בטרם נערך לה הליך שימוע.

 

19.הנתבעת 1 לא פעלה למניעת ההתנכלות והאפליה מצד שנער, לא דאגה לאתר לה תפקיד חלופי ולא החתימה אותה על הסכם העסקה.

 

20.הנתבעת 1 לא ביררה כהלכה את הסיבות לביטול תפקידה של התובעת וניהלה את הליכי השימוע מרחוק.

 

21.התובעת עותרת לפיצוי על רקע אפליה מגדרית ונטייתה המינית על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (50,000 ₪), פגמים שנפלו בהליכי השימוע (122,900 ₪) ואי המצאת הודעה לעובד (15,000 ₪).

 

טענות הנתבעת 1:

 

1.על פי תנאי המכרז, הגורם המנחה והקובע הוא משרד התחבורה (סעיף 5.5 למכרז) ולוֹ נתון שיקול דעת בלעדי באשר לשינויים בתקנים ובתפקידים.

 

2.אם הנתבעת 1 לא עומדת בהוראות המכרז, למשרד התחבורה הזכות לקנוס את הנתבעת 1.

 

3.הנתבעת 1 הבהירה לתובעת כי על פי דרישת משרד התחבורה התייתר תפקידה הנוכחי של התובעת והנתבעת 1 נתבקשה לבחון התאמתה של התובעת לתפקיד החדש.

 

4.הנתבעת 1 העבירה את כל טענות התובעת לנתבעת 2. הנתבעת 1 הודיעה לתובעת כי לנתבעת 2 אין תפקיד אחר בשבילה.

5.כל טענותיה של התובעת הן כלפי הנתבעת 2.

 

טענות הנתבעת 2:

 

1.התובעת לא הועסקה ע"י הנתבעת 2.

 

2.במהלך התקופה שבין חודש 9/2014 לחודש 10/2014 פרשו שני עובדים בכירים מהנתבעת 2 ומנהל האגף החל בפעילות נמרצת למצוא להם מחליפים. כמו כן הוספו לאגף תחומי אחריות נוספים בתחום הסייבר והחירום.

 

3.נוכח הרחבת תפקידי האגף וצמצום כוח האדם היה צורך בשינויים באגף. לכן, החליט מנהל האגף לפזר את המטלות השונות בין עובדי האגף ונותני השירותים. תחום אבטחת התעופה קיבל עדיפות על פני אבטחת המתקנים (נספח א' לכתב הגנה של הנתבעת 2).

 

4.היקף העבודה של התובעת הצטמצם.

 

5.חוזה הארכה שנחתם בין הנתבעות כלל שינוים רוחביים משמעותיים.

 

6.ביום 14.1.15 פנה מנהל האגף לנציג חברת סער (הנתבעת 1), הסביר לו את מהות השינויים וביקש ממנו לברר את מידת נכונותה של התובעת לשינויים (נספח ב' לכתב הגנה של הנתבעת 2).

 

7.מנהל האגף ביקש מנותני שירות נוספים שיתחלקו במשימות האגף. מנהל האגף לא ביקש לשנות את תפקידה של התובעת באגף.

 

8.התובעת ניסתה לקבל קוד משתמש אישי של מנהל האגף באמצעות פנייה למזכירותיו, התנהגות המצביעה על חוסר תום לב.

 

9.התובעת פעלה בניגוד לנהלים עת הוציאה מהמשרד את תוכנית העבודה השנתית וביקשה להוציא את תיקה האישי.

 

10.לנתבעת 2 הפררוגטיבה לנהל את מפעלה. מנהל האגף החליט על שינויי התפקיד משיקולים מקצועיים וענייניים.

 

11.במשך 14 שנה התובעת לא הסתירה את נטייתה המינית. התובעת הגיעה לאגף עם בתה מבת זוג קודמת. מידע זה היה ידוע למנהל האגף.

 

12.באגף מועסקים עובדים שניהלו קשר זוגי חד-מיני.

 

13.התובעת לא הצביעה על ביטוי או מעשה של מנהל האגף המצביע על אפליה על רקע נטייה מינית.

 

14.מנהל האגף מתייחס לק', בת זוגה של התובעת, אשר מועסקת בתפקיד בעל אחריות, בהבנה וברגישות (נספח ה' לכתב ההגנה של הנתבעת 2).

 

15.בת זוגה של התובעת, המועסקת גם היא באגף, לא הופלתה מעולם על רקע נטייה מינית.

 

17.כשנודע למנהל האגף על מערכת היחסים הזוגית בין התובעת לגב' ק', בירך אותן.

 

18.בחודש 12/2014 התקיים טיול אגפי לאילת, ללא בני זוג. התובעת צירפה את בת זוגה על חשבון משתתף אחר שלא הגיע לטיול. מנהל האגף אישר את הצטרפותה של ק'.

 

19.הסתרת הקשר בין התובעת לבת זוגה מנוגדת להעסקת בני זוג באותה יחידה.

 

20.התובעת מעולם לא נתבקשה לעבוד כמזכירה. בקשת מנהל האגף נבעה ממחסור זמני בכוח אדם. עובדים נוספים נרתמו למאמץ וגם התובעת עשתה כן.

 

21.התובעת הוזמנה להשתתף באירועים משפחתיים של מנהל האגף, לכן קשה לפרש את התנהלותו כמסע נקמה.

 

22.לביה"ד אין סמכות עניינית לדון בתביעה כנגד הנתבעת 2 כיוון שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים.

 

23.בין הצדדים אין יריבות חוזית או אחרת.

 

 

 

 

 

עדויות

 

מטעם התובעת שמענו את עדותה של התובעת וכן העדים מטעמה:

גב' מיטל בנימין, ראש משמרת בממל"ת (מרכז מבצעים לאבטחת תעופה באגף);

מר פנחס אזולאי, שהיה ממונה על התובעת;

גב' ק.א., בת זוגה של התובעת.

 

מטעם הנתבעת 1 העיד מר ארי אילן, מנהל חטיבת האבטחה בנתבעת 1.

 

מטעם הנתבעת 2 העיד מר דני שנער, מנהל אגף החירום, הביטחון והסייבר במשרד התחבורה.

 

הכרעה

 

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

 

תפקוד התובעת:

 

  1. אין מחלוקת כי הנתבעות היו שבעות רצון מתפקוד התובעת לאורך שנות עבודתה ולא היו טענות כנגד התובעת:

    "ש. אמרת שקידמת אותה לאורך השנים. באישור הממונה. הכוונה לדני?

    ת. וודאי. בלי אישור שלו אני לא יכול לקדם אותה לרבות אמצעים שהועמדו לרשותה.

    ש. אשר לי שהיית הממונה שלה עד ינואר 2014.

    ת. כן." (עמ' 15 לפ' שורות 1 – 4 לעדות אזולאי).

     

  2. בזימון לשימוע ובשימוע לא הועלתה כל טענה באשר לתפקודה המקצועי של התובעת: "ראשית, אבקש לומר שאני מכבד מאוד את עבודתך ומעשייך ואין לי כל טענה בנושא" (מייל מיום 12.1.15 מאת שנער לתובעת). טענות חדשות שהועלו כנגד התובעת הועלו לצורך התביעה כאן ונסביר.

     

  3. לטענת הנתבעת 2, ביום 6.1.15 ניסתה התובעת לקבל שלא כדין את קוד המשתמש האישי של מנהל האגף באמצעות מזכירותיו אולם מעדותו של אזולאי עלה, כי פעולה זו נעשתה ברשות:

     

    "ש. מ' טענה שאתה נתת לה את האישור להכנס למחשב של דני ונתת לה את הקוד?

    ת. מאחר והייתי מנהל חדר המבצעים, אירוע מזג אויר קיצון. הקמנו חמ"ל מרכזי שריכזנו בו את כל המידע ויכול להיות שהית תקלה במחשב אצלי ובקשנו הם ידפיסו אבל לא היה משהו מגמתי להגיע למשהו ספציפי. יכול להיות שאישרתי לה לפנות למזכירות אצלו."  

    (עמ' 14 לפ' שורות 23 – 26 לעדות אזולאי).

     

  4. כרעם ביום בהיר טענה הנתבעת 2 כי איבדה אמון בתובעת:

     

    "באשר לשאלתכם בדבר אפשרות למימוש כישוריה של הגב' מ.א. בדרך אחרת במסגרת ההתקשרות, אבהיר כי שאלה זו אינה רלוונטית עוד זאת לנוכח העדכון שהועבר אלינו לעניין הליך השימוע שנערך לגב' א' על ידכם. מפרוטוקול השימוע עולה, כי גב' א' או מי מטעמה מחזיקים במסמכים שבבעלות המשרד וחוסים תחת חובת סודיות, ולפיכך מדובר בהפרה בוטה וחסרת אחריות של חובת שמירת הסודיות. התנהלות זו הביאה לאבדן האמון בגב' א' ומהווה אף הפרת התחייבות חתומה שלה (ככל שאכן חתמה על התחייבות כזו כמתחייב ממסמכי המכרז) - ולפיכך לא אוכל להמשיך ולקבלה כנותנת שירותים מטעמכם במשרד התחבורה."

    (ס' 4 לנספח ט"ו לתצהיר התובעת)

     

  5. זאת ועוד, לא ברור מדוע התנגד שנער שהתובעת תקבל את תיקה האישי בנתבעת ומדוע בקשה זו נטענת כלפיה. בקשה זו היא לגיטימית וזכותה של התובעת לקבל את תיקה האישי.

     

  6. מסקנתנו היא שתפקודה של התובעת היה מקצועי, ללא כל טענה כלפיה.

     

     

    ההתנכלות:

     

  7. למר שנער נודע על הקשר הזוגי של התובעת עם בת זוגה בחודש 10/2014 והוא ניהל עמה שיחה והבהיר לה שלא לשתף את בת זוגה בנעשה באגף. שיחה זו נוהלה עפ"י הוראות התקשי"ר. רצף האירועים שקרה לאחר מכן מעיד כי אכן יש קשר בין הגילוי על נטייתה המינית של התובעת ולהיותה של התובעת אישה, למעשיו של מר שנער בהמשך.

     

  8. לפתע, בחודש 12/2014 הורה שנער לתובעת לדווח לו על כל פעילותה מחוץ למשרד על אף שמהות פעילותה של התובעת הייתה עבודת שטח (ראו סעיף 6 לעובדות). שנער טען שנודע לו כי במהלך שעות עבודתה הסיעה התובעת את בתה להוריה בצפון, אולם אם אכן זה היה כך לא צורף כל תיעוד, שכן ברי כי עסקינן לכאורה בעבירת משמעת.

     

  9. לטענת שנער, ביקש הוא מהתובעת שתענה לשיחות טלפון, אולם בדואר האלקטרוני שנשלח על ידו הבהיר שנער לתובעת כי עליה לענות לטלפונים במזכירות ולמעשה לאייש את עמדת המזכירות:

     

    "ראשית, אבקש לומר שאני מכבד מאד את עבודתך ומעשיך ואין לי כל טענות בנושא.

    יחד עם זאת, לנגד עיני אני רואה את סדרי העדיפויות של היחידה כולה ולא תמיד הם עולים בקנה מידה עם אלה שלך.

    אני בטוח כי יש ביכולתך לסייע במענה לטלפונים במזכירות וזו אינה עבודה כל כך מסובכת שבגללה נבצר ממך לבצע את המשימה. במידה ובכל זאת תחשבי שאינך יכולה נא עדכניני, כי אני מתכוון לשלב אותך בנושא זה כשנזדקק (בדיוק כפי שתומר עשה אמש).

    מ'-תצטרכי לקבל החלטה בינך לבין עצמך אם את מוכנה להרתם, מאחר ואנו נכנסים לתקופה קשה מאד של חוסר בכ"א, בה אני זקוק לסיוע של כל אחד מכם, מעבר למה שהיה קיים היום. 

    מי שלא יוכל לשאת בנטל ולתת כתף, לא יוכל להשאר במסגרתנו. ...

    מציע שתכנסי אלי ונלבן את הנושא, אבל מקווה שתביני שאשנה את סדר העדיפויות והפעילות שלך שלו היית רגילה עד כה, על מנת שתוכלי להמשיך ולהשתלב ביחידה, כפי שאחרים עושים. 

    בשלב זה הנחייתי אליך תקפה." 

    (נספח ה' לכתב התביעה, הודעת דואר אלקטרוני ממר שנער לתובעת מיום 12.1.15).

     

  10. שנער ביקש מהתובעת לאייש את עמדת המזכירות ולא כטענתו לענות לטלפונים בשעת הצורך.

     

  11. אין מחלוקת כי תפקידה של התובעת היה תפקיד בכיר, כפי שאזולאי העיד:

    "ש.התפקיד האחרון בו שימשה התובעת היית מגדיר אותו כתפקיד בכיר?

    ת.בענף האבטחה כן." (עמ' 13 לפ' שורה 25 לעדות אזולאי).

     

  12. שנער הבהיר לתובעת, כי אם לא תסייע בעבודות המזכירות, לא תוכל להישאר בתפקידה. התובעת הסכימה לסייע ובלבד שייעשה עמה תיאום מראש:

     

    "בנוסף, חשוב לי להבהיר כי אינני מכירה או יודעת את אופיו של תפקיד מזכירותי. מעולם לא עסקתי מזה ומעולם לא נדרשתי. אני מבינה את העומס ואת העובדה שהלשכה כרגע נמצאת בחוסר של מזכירות, אך לא אני הכתובת.

     

    פנייתך אלי במייל זה פוגעת שכן, נוצרת תחושה כי אין הערכה או הכרה בתחום העבודה שלי ובעשייה שלי וניתן לבטל אותי או את חובותי בכל רגע נתון מכיוון שחסרה מזכירה בלשכה.

    יש לי חובות שעלי למלא במסגרת התפקיד שלי ואני לא יכולה להרשות לעצמי לשבת בלשכה ולענות לטלפונים בזמן שעלי להגיש דוחות משלי, בדיקות ביטחון, לבצע ראיונות עבודה ,לצאת לשטח ועוד.

     

    אין לי כוונה שמתגובתי יתפרש שאני מביעה התנגדות להגיש את עזרתי.

    אם אני לא במשרד, אלא בביקורות, אז הסיבה לכך מספיק חשובה ואני מבקשת ממך לאפשר לי לבצע את עבודתי ולא לגעור בי ולבקש ממני לחזור כי אין מי שיענה לשיחות הטלפון. אני לא מבקשת מאף אחד אחר שיבצע את עבודתי כשאני נעדרת.

    כמובן שאם הייתי במשרד היום, הייתי עולה לאגף ומסייעת במה שהיית מבקש ממני."

     

    (מייל מיום 12.1.15 מאת התובעת למר שנער, נספח 2 לסיכומי התובעת).

     

  13. למרות תפקידה הבכיר של התובעת, שנער ניסה להפוך את התובעת ממנהלת למזכירה וכאשר סירבה "סימן" אותה שנער ובכך פגע בה. ברור כי כל תפקיד מכבד את בעליו אולם העברת עובד מתפקיד ניהולי לתפקיד מזכירותי פסול וספק אם היה שנער מטיל ביצוע עבודה זו על עובד בכיר אחר. שנער ניסה לעשות פעולה זו כבר בשנת 2006 אולם לא צלח בכך בשל התערבותו של אזולאי.

     

  14. עדותו של אזולאי הייתה מהימנה בעינינו:

    "ש.היו מקרים בעבר בהם התבקשה התובעת לשמש כמזכירה לא שלך של מר שנער?

    ת. היה אירוע כזה בעבר. לפני מספר שנים. היה ניסיון כזה. אני עצרתי אותו. ביקשתי לעשות חשיבה מחודשת והצלחתי בסוף לשכנע אותו שהתפקיד שלה הוא נחוץ ושהמשרד זקוק לה יותר מאשר תפקיד מזכירות. היא לא שמשה מזכירה שלי אלא עוזרת על כל המכלול." 

    (עמ' 14 לפ' שורות 6 – 9 לעדות אזולאי).

     

  15. שנער לא אמר נואש לייעד את התובעת לעבודת מזכירות, והוּצא דואר אלקטרוני (15.1.15) לשנער, קרני גריפית, אביטל שלס ולתובעת על ידי מזכירה באגף שעסק בסיוע בעבודת הלשכה ע"י נשים בלבד. המייל לא הופנה לעובדים אלא רק לעובדות שכן ברי ששנער בעצמו לא ביצע עבודות מזכירות:

     

    "לבקשת מ' אני מעבירה במייל הכל בצורה מסודרת...

    ...

    יש צורך בעזרה בעיקר במענה לטלפון, גם קרני נמצאת בחלק מן הזמן ומתגייסת למאמץ... אני בכל מקרה זמינה לכל שאלה ועזרה (חוץ מהזמנים בהם אני בתוך מבחן).

    ...

    תודה לכולם על ההירתמות אני מאוד מעריכה את זה. חן. "

    (נספח ז' לכתב התביעה – מייל מיום 15.1.15).

     

  16. עבודות המזכירות הוטלו רק על הנשים. למרות טענת שנער כי תומר מאי ביצע אף הוא עבודות מזכירות, טענה זו לא הוכחה:

    "ש.ציינת שבמסגרת עבודת המזכירות היה גם מר תומר מיא?

    ת.מעולם לא. אני לא מדבר על דקה פה ושם. כלומר על לענות על טלפונים מעולם לא. "

    (עמ' 19 לפ' שורות 26-25 לעדות שנער)

     

  17. התובעת מצידה הסכימה לתת כתף לעבודת המזכירות. ברי כי פנייה כזו אל עובדת בכירה, יש בה פגם אם לא למעלה מזה. שנער לא הפנים כי הורחב תפקידה של האישה מעבר לעבודות מסורתיות שהיו מסורות בעבר לנשים. שנער התנהג כך כלפי התובעת רק בשל היותה אישה.

     

  18. שנער אף איים בעקיפין על התובעת כי "מי שלא יוכל לשאת בנטל ולתת כתף, לא יוכל להשאר במסגרתנו."

     

  19. שנער הפגין התנהלות כוחנית כלפי התובעת אשר סירבה לשמש כמזכירה או כפקידה ואיים על התובעת :

     

    "דני: הוא בטל. אז קודם כל יש לך זכות לשבת בחדר, מהבוקר עד הערב ולא

    לעשות כלום, רק לשבת. כי זה נגיד השופט קבע."

    (נספח כ' לתצהיר התובעת – עמ' 6 לתמליל, שורות 19 – 20)

     

    "זה לא קשור, תיראי, נגיד שבית המשפט, אני סתם אומר, אני לא בקיא,

    נגיד יגיד להישאר בתפקיד שלך, נייר את לא מקבלת, עיתון את לא מקבלת,

    את החדר אני נועל לך! את מבינה? כלומר, זה לא ככה"

    (נספח כ' לתצהיר התובעת – עמ' 7 לתמליל, שורות 21 – 23)

     

  20. שנער ראה שהתובעת לא נכנעת לו בקלות והודיע לפתע לאחר מספר ימים כי תפקידה של התובעת התייתר.

     

     

    התנכלות על רקע נטייה מינית

     

  21. מיטל בנימין, אשר שנער שימש כאחראי עליה, העידה בפנינו. ניכר כי היא חששה פן יבולע לה בשל עדותה בפנינו. על פי עדותה של העדה שנער אמר לה שהוא יפטר גם את ק', בת זוגה של התובעת:

    "ש.הסבירי מה נאמר באותן שיחות?

    ת.זה היה לפני הרבה זמן. ממש אחרי שמ' פוטרה מהעבודה. הגעתי לשיחה במסדרון מחוץ לממל"ת שם נאמר לי שדני היה רוצה שאני אהיה סגנית של דביר במקום ק', אבל שבגלל שהוא פיטר עכשיו את מ' ובגלל שהיא וק' ביחד, הוא לא יכול לפטר אותה. הוא צריך אישור של היועץ המשפטי ושאני צריכה להתאזר בסבלנות כי הוא חושב שאני צריכה לעשות את התפקיד במקומה."

    (עמ' 10 לפ' שורה 32 עד עמ' 11 לפ' שורה 5 לעדות בנימין)

     

  22. שנער הפגין זלזול ולעג כלפי נטייתה המינית של התובעת, כפי שהעידה מיטל בנימין:

    "ש. כיצד הוא כינה את ק'?

    ת. הוא אמר שהוא לא יודע לקרוא למה שקורה ביניהן, הוא אמר אשתתה או איך שלא קוראים לזה."

    (עמ' 11 לפ' שורות 8 – 10).

     

    "מהיום בו התחלתי בזוגיות שלי עם מ' כלל עובדי האגף, כולל דביר רובינשטיין, ידעו על הזוגיות למעט דני וגם המנהל הישיר שלי שהמליץ לי לא לספר את זה לדני כי הוא יקבל את זה לא טוב ועדיף לא לספר לו."

    (עמ' 9 לפ' שורות 7 – 9 לעדות ק').

     

     

    פיטורי התובעת:

     

    מדוע פוטרה התובעת?

     

  23. לטענת הנתבעת 2, ההחלטה על התייתרות תפקידה של התובעת נבעה מכמה נימוקים:

     

    23.1 עזיבת 2 עובדים בכירים:

     

    "במהלך חודשים ספטמבר/אוקטובר 2014 הובא לידיעתי כי בכוונת מר משה זלמנסון לפרוש במהלך חודש פברואר 2015 (כפי שאכן קרה בפועל) במסגרת הליך של פרישה מוקדמת מרצון שהתאפשר לעובדי המשרד. מר משה זלמנסון היה מהעובדים הבכירים ששימש בשנים האחרונות בתפקיד ניהולי קריטי באגף הביטחון - תפקיד המתמקד בין היתר במכלול סוגיות הקשורות לאבטחת התעופה, הספנות, מניעת ריסוק מטוס מעל ישראל, מניעת החדרת אמל''ח דרך הים, אבטחת מידע וכו'. 

     

    בנוסף, הובא לידיעתי כי גם סגני, מר יהודה גרין, אשר עיקר פעילותו הייתה מתן מענה לקהיליית המודיעין והביטחון, רישוי נשק, חקירת טוהר מידות, אבחון ביטחוני לנהגים מובילי חומ"ס, ומ"מ ממנהל האגף בהעדרו, מתעתד לצאת לגמלאות בסוף חודש יוני 2015 כפי שאכן קרה בפועל." (ס' 12 – 13 לתצהיר שנער)

     

    23.2 מעבר ממאבטחים חמושים לשומרי סדר ציבורי (בלתי חמושים):

     

    "הערכת האיום הקודמת של משטרת ישראל התמקדה במניעת פיגועי טרור, ואילו הערכת האיום העדכנית מתמקדת בעיקר (פרט לשלוש נקודות) בשמירה על הסדר הציבורי. כתוצאה משינוי מהותי זה, אישרה משטרת ישראל לרדד את איכות עובדי מערך האבטחה במספר משרדי רישוי, מרמת אבטחה של מאבטחים חמושים לשומרי סדר ציבורי בלבד (בלתי חמושים)"

    (ס' 18 (ב) לתצהיר שנער)

     

    23.3 הגדרת אבטחת תעופה כ"טרור על":

     

    "נושא אבטחת התעופה מוגדר על ידי הקבינט הביטחוני מדיני כ"טרור על" ומשום שהעדר פעילות מספקת בתחום אבטחת התעופה, עלולה להביא לסיכון של אוכלוסיה גדולה בעת ובעונה אחת."

     

    "היקף התפקיד של התובעת כמנהלת משימת אבטחת מתקנים הלך והצטמצם באופן כזה, שניתן היה לחלק את המטלות שנותרו באחריות התובעת, לעובדים אחרים כתוספת למטלות שהם מבצעים, ולהעביר את תפקיד מנהל משימת אבטחת המתקנים לקליטת מנהל משימת אבטחת תעופה."

    (ס' 18 (א) ו-20 לתצהיר שנער)

     

    23.4 הוספת תחומי אחריות לאגף:

     

    מקביל לפרישות הצפויות, הוספו לאגף תחומי אחריות נוספים - אגף חירום, ואגף הסייבר." (סעיף 14 לתצהיר שנער).

     

  24. אולם, מבדיקה מעמיקה של שינויים אלה, מתברר כי הנימוקים שהובאו אינם קשורים למועד פיטוריה של התובעת.

     

  25. הגדרת אבטחת תעופה כ"טרור על" התקבלה שנים רבות קודם פיטורי התובעת:

    "ש.מתי ניתנה ההחלטה?

    ת.באוגוסט 2003 התקבלה החלטת הקבינט הבטחוני המדיני לפיה אגף הבטחון של משרד התחבורה אחראי על אבחון כלי הטיס שנכנסים למרחב האוויר של ישראל."

    ((עמ' 20 לפ' שורות 19-17 לעדות שנער)

     

  26. העובדים שפרשו, עזבו עוד בחודשים 9/2014 – 10/2014, חודשים לפני פיטורי התובעת (ס' 12 לתצהיר שנער); תחומי האחריות שנוספו, לטענת הנתבעת, נוספו כבר בשנתיים שקדמו לפיטורי התובעת (ס' 5 לתצהיר שנער) וההחלטה על שומרי הסדר הציבורי התקבלה כבר בחודש 3/2014, כשנה טרם פיטורי התובעת (נספח כ"א לתצהיר התובעת).

     

  27. קרי, אין כל קשר בין השינויים הנ"ל להחלטה על פיטורי התובעת.

     

     

    האומנם תפקידה של התובעת התייתר?

     

  28. ביום 14.1.14 הודיע שנער לתובעת כי תפקידה התייתר (נספח ו'):

     

    "4. לאור כל אלה ומאחר ואני נדרש לתעדף את משימות האגף ובהתחשב במגבלת המשאבים בה האגף מצוי ולאחר שבחנתי את מכלול המטלות אותן אנו מבצעים באמצעות עובדי החברה (מנהלי המשימות למיניהם), הגעתי למסקנה כי תחום פעילותה של הגב' מ.ר., דורש שינוי משני היבטים עיקריים:

    א. פעילות זו בצורה שהיא התבצעה עד כה אינה דרושה יותר לאגף מאחר וניתן לבצעה בדרך אחרת יעילה יותר.

    ב. נדרשת פעילות חיונית יותר בתחומי ליבה אחר.

     

    5. לאור זאת, אני מבקש כי תבררו עם הגב' א' את נכונותה והתאמתה המקצועית לבצע המשימות בתחומי אבטחת התעופה, הצמ"ה, לוחמת סייבר, חירום לאומי בעורף וכיוצ"ב.

     

    6. במידה ותמצאו שהנ"ל יכולה ומתאימה לבצע מטלות אלה נשמח לשמוע על כך, היה ואינה מעוניינת או מתאימה לבצע את המטלות החדשות באופן מידי על פי הנדרש לנו, אבקש להגיע לידי פתרון הולם ולאייש במקום הגב' מ', גורם אחר היכול להתמודד עם מטלות מורכבות אלה."

     

  29. בהחלטה זו מיום 14.1.15 נמנו תפקידים רבים (ס' 5 למייל דלעיל) אולם במייל מיום 18.1.15 נותר רק תפקיד אחד – אחראי אבטחת תעופה – והתובעת לא עמדה בתנאי הסף של התפקיד. מר שנער הבהיר לנציגי הנתבעת כי לתפקיד החדש "תפקיד אחראי אבטחת התעופה", התובעת אינה עונה לדרישות.

     

    "ש. במכתבך מ 14/1/15 שצורף לנספח ו' תצהיר התובעת נכללו מספר תחומים. 4 ימים לאחר מכן, נספח ז' , מ 18/1/15 פתאום הצטמצמו כל התחומים לאבטחת תעופה. מה גרם לשינויים האלה, מה גרם לצמצום הדרמטי במספר התפקידים.

    ...

    ש.יש מכתב נוסף שנשלח ב 2/2/15 צורף כנספח י"ג לתצהיר התובעת. מציג אותו בפניך. מכתב שאתה שלחת למר אילן. אתה שוב מתייחס לתחומים נוספים, מצטט.. למה אתה שוב חוזר לתחומים.

    ת. לא זוכר." (עמ' 20 לפ' שורות 22-19 וְ-31-28 לעדות שנער).

     

  30. במכתבו של אילן אל שנער מיום 4.2.15 ציין אילן את שהיה ידוע כי התובעת איננה עומדת בתנאי הסף לתפקיד של אחראי אבטחת תעופה ושנער התבקש לאתר לתובעת תפקיד חלופי. במכתב זה, שנשלח יומיים לאחר השימוע, הובהר לתובעת כי אם לא יימצא לה תפקיד חלופי במשרד התחבורה, היא תפוטר מהנתבעת (נספח י"ד לתצהיר התובעת).

  31. לא זו אף זו, למרות טענתו של שנער כי תפקידה של התובעת התייתר, הרי שעיון בתוכנית העבודה לשנת 2015 שפורסמה ביום 17.1.15 מלמד, כי תפקידה של התובעת הוגדר בצורה ברורה "מנהלת משימה אגף מתקנים" בשונה מתפקידים אחרים שעליהם נכתב כהאי לישנא שהתפקידים "יבוטלו" (נספח ט' לכתב התביעה).

     

  32. זאת ועוד, בתוכנית העבודה הנ"ל צוין כי מר זלמנסון עתיד לפרוש מתפקידו. על פרישתו נודע בחודשים 9/2014 – 10/2014, לכן ברי כי התוכנית הוכנה לאחר מכן. חזקה שהתוכנית הוכנה בשלהי שנת 2014 ולא קודם לכן. אי לכך, נכון לסוף שנת 2014, על פי התוכנית הייתה אמורה התובעת להמשיך בתפקידה. הנתבעת לא סברה בסמוך למועד פיטורי התובעת כי תפקידה התייתר.

     

  33. לכן, ברי כי הטענה כי תפקידה של התובעת התייתר היא אמתלה בלבד.

     

  34. מסקנתנו היא שהנתבעת 2 לא חפצה באמת ובתמים ליתן לתובעת תפקיד חלופי ולא הייתה מעוניינת בהמשך העסקתה של התובעת בכל תפקיד אחר אצלה.

     

    השימוע:

     

  35. בהליך השימוע שנערך לתובעת נכתב כי נערכים שינויים בהגדרת התפקיד, אולם לא צורף כל מסמך המאמת טענה זו.

     

  36. ביום 27.1.15 רואיין מועמד אחר שנועד להחליף את התובעת, במקביל לזימון התובעת לשימוע. מתכתובות סמס בין התובעת לגב' ענת לוי, מזכירתו של מר שנער, מיום 26.1.15 עולה כי נקבע ראיון העבודה עם מועמד לתפקידה של התובעת, ליום 27.1.15: "הראיון שדני קבע למחר במקום התפקיד שלי עדין מתקיים?"

    "לא הייתי היום ממי אבל אני מניחה שכן... אתמול לפני שהלכתי ב 1700 הוא שאל אם קבעתי אמרתי לו שכן... זה מישהו שעבד באגף חירום וסייבר במשרד האוצר ראיתי"

    (נספח י"ד לכתב התביעה).

     

    ברי כי זימון מועמד חלופי לתפקידה של התובעת עוד בטרם נערך לה השימוע ובטרם הפסקת עבודתה, מהווה התנהלות שלא בתום לב.

     

     

     

    אחריות הנתבעת 1:

     

  37. אין חולק כי הנתבעת 2 אינה מעסיקתה הישירה של התובעת. אולם, הדין והפסיקה הטילו חובות נרחבות גם על מזמין השירותים על מנת להגן על זכויותיהם עובדי הקבלן. סעיף 2(א1) (1) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח -1988, החיל את איסור האפליה על מזמין השירותים . קל וחומר, עת מדובר במדינת ישראל כמזמינת שירותים.

     

  38. עסקינן בהעסקה משולשת לאורך שנים רבות בה לנתבעת 1, שהיא קבלן כח אדם, לא היתה לה כל השפעה על קבלת ההחלטות של הנתבעת 2 ולנתבעת 1 לא היתה כל ברירה אלא לסיים את העסקתה של התובעת.

     

  39. מאותו מועד שהנתבעת 2 לא חפצה בהמשך העסקתה, פוטרה התובעת הלכה למעשה בטרם נעשה לה שימוע ולמעשה נחרץ גורלה באשר לעבודה בנתבעת 1.

     

  40. לא הוכח כי הנתבעת 1 ניסתה לאתר בעבור התובעת תפקיד חלופי, כפי שנטען ע"י הנתבעת:

     

    "פנינו למשרד התחבורה לבדוק האם ניתן לשתף את מ' למרות שאינה עומדת בקריטריונים על פי התבחינים שנקבעו על ידי המשרד. במקביל, נבחנו כל האפשרויות גם בתוך החברה על מנת לשמר את העובדה במקרה שהתשובה של משרד התחבורה תהיה שלילית. "

    (עמ' 18 לפ' שורות 11 – 14 לעדות ארי אילן).

     

  41. במכתב שנשלח יומיים לאחר השימוע נכתב, כי אם לא יימצא תפקיד חלופי במשרד התחבורה, התובעת תפוטר מהנתבעת 1.

     

  42. ביום 28.1.15 נערכה שיחה בין התובעת למר שנער. הצדדים שוחחו על מסמך הצמ"ה (נספח ח' לכתב התביעה). המסמך אשר הוצא ביום 28.12.14, עסק בהקמת רשות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), אשר תנהל את מאגר הצמ"ה העודף למשק האזרחי.

     

  43. לטענת שנער, התובעת סירבה לקבל תפקיד בצמ"ה אולם מהראיות התחוור כי אין הדבר כך.

     

  44. כעולה מתמלול ההקלטה, התובעת לא סירבה לקבל את התפקיד:

     

    "מ': תראה, מה זה עדיף לי? דני, אני ראיתי את זה, זה נשמע נחמד, אבל זח לא שבאת ואמרת לי כבר מראש, הנה זה, תקראי זה, את נכנסת אני, מה אני אמורה לעשות? מה אני אמורה אה להתקדם כרגע?

    דני: את לא אמורה להתקדם שום דבר, את צריכה להגיד לי אם את רוצה או לא באופן כללי כי אחרת אני אתחיל לחפש לי שני עובדים.

    מ': כן, אבל אהה,

    דני: תחשבי עוד שבוע, אני לא אומר לך,

    מ': לא, זה לא העניין של לחשוב, אין לי בעיה, אמרתי לך זה נשמע לי נחמד"

    (עמ' 4 שורות 24-17 לנספח 7 לסיכומים) (נספח ט"ו לכתב התביעה).

     

  45. מתמלול השיחה בין התובעת לשנער עולה כי התובעת הסכימה להצעת שנער לעבור לצמ"ה, אולם ציינה כי לא הועברה אליה הצעה קונקרטית (עמ' 4 שורות 17-24 לנספח ט"ו). בחקירתו הנגדית נשאל שנער מדוע טען שהתובעת מסרבת לעבור לצמ"ה, השיב שנער כי סירובה של התובעת עלה בשיחות מאוחרות יותר עם התובעת:

     

    "ש. מפנה אותך לעניין הצמ"ה התמלול של הקלטה מ 28/1/16, נספח ב' לתצהיר התובעת. בעמ' הרביעי לתמלול מצויין בשורות 24 17 מצטט... איך מהדברים האלה אתה הגעת למסקנה שהתובעת לא הציעה להצעתך להצטרף לצמ"ה.

    ת. דיברתי אתה אחר כך מספר פעמים והיא לא הסכימה. "

    (עמ' 21 לפ' שורות 24 – 27 לעדות שנער)

     

    זכרה של טענה זו אינו מופיע בתצהירו של שנער (ראו לעניין זה סעיפים 25-26 לתצהירו של שנער). זו גרסה כבושה ועל כן אין מקום לקבלה.

     

  46. שנער טען שרשות הצמ"ה היא חלופה אפשרית אולם ברור שצמ"ה לא הייתה כלל קיימת ועד היום לא הוקמה:

    "ש.אשר לי שעד היום, שנה וחצי לאחר פיטורי התובעת, לא ניתן אף תקן של עובד קבלן לצמ"ה?

    ת.כי יש תקן אחר. קבלן לא. תקן אחר כן."

    (עמ' 21 לפ' שורות 28 – 30 לעדות שנער)

     

  47. העד, מר אילן ארי, העיד בהגינותו כי לא הייתה כל הצעה חלופית על ידי הנתבעת 2:

     

    "ש. האם באיזשהו שלב מר שנער הציע להשאיר את התובעת בעבודתה עד אשר יימצא תקן בצמ"ה.

    ת. לא זכור לי."

    (עמ' 18 לפ' שורות 29 – 31 לעדות ארי אילן).

     

  48. מסקנתנו היא כי הנתבעת 2 לא הציעה באמת ובתמים כל תפקיד חלופי לתובעת.

     

  49. ברי כי ההתנהלות בין הנתבעות כרוכה באינטרסים כספיים:

    "ש.אשר לי שמיליוני שקלים שולמו לסער?

    ת.התשובה היא כן עבור השירות שהחברה נותנת."

    (עמ' 17 לפ' שורות 10-9 לעדות ארי אילן)

     

    הנתבעת 1 לא חפצה ולא היה לה עניין להיכנס למחלוקות עם הנתבעת 2.

     

  50. זאת ועוד, תפקידה של התובעת נקבע במכרז שעל בסיסו הועסקה התובעת ע"י הנתבעת 1. ביטול תפקידה של התובעת נעשה מבלי שהתקבלה החלטה בוועדת המכרזים או נעשה תיקון של החוזה בין הנתבעות, וזה אומר דרשני.

     

  51. נוכח האמור לעיל, לנתבעת 2 אחריות על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בנוגע לדרך סיום עבודתה של התובעת.

     

     

    היעדר הסכם העסקה

     

  52. לא הוצג הסכם העסקה בין הנתבעת 1 לתובעת, אולם משאין מחלוקת על תנאי העסקתה לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב זה.

     

    סוף דבר

     

  53. בעטיה של הנתבעת 2 פוטרה התובעת לאחר 14 שנות עבודה ורק בגלל שהתובעת העזה להמרות את פי שנער ולא הסכימה לבצע עבודות מזכירות. על המדינה חלות חובות מוגברות בנושא שוויון בעבודה. השימוש בביטוי "אשתתה" שנעשה ע"י אורגן הנתבעת הינו פוגעני מעליב ומביש ואין לו כל מקום במערכת יחסי העבודה. על ממונה במערכת יחסי עבודה להיזהר בלשונו על מנת שלא לפגוע בעובד או בעובדת ולא לערב את דעותיו האישיות במערכת יחסי העבודה. לוּ נתבע סכום גבוה יותר בגין הפליה, היינו פוסקות סכום זה.

     

  54. רוב רובן של הטענות הן כלפי אורגן של הנתבעת 2 ולא כלפי הנתבעת 1 שלא הייתה לה יד ורגל בהתנכלות לתובעת על רקע היותה אישה ונטייתה המינית.

     

  55. על הנתבעת 2 לפצות את התובעת בגין אפלייתה, הפגמים שנפלו בהליך השימוע וכן ההתעמרות וההתנכלות כלפיה ע"י הנתבעת 2.

     

  56. הנתבעת 2 תשלם לתובעת סך של 50,000 ש"ח על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיצוי בגין הפגמים שנפלו בהליכי השימוע שנערכו לתובעת בשווי של 3 משכורות בסך  36,870 ש"ח. הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד התשלום בפועל.

     

  57. הנתבעת 2 תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד 13,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.

     

  58. התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית. אין צו להוצאות.

     

    זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום,  ‏ט' שבט תשע"ז (05 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    הוקלד ע"י: בתיה אשכנזי / אסף כהן

     

    Picture 2

     

     

    Picture 1

    נציגת ציבור (עובדים)

    גב' חנה קפלניקוב

     

    ד"ר אריאלה גילצר-כץ,

    סגנית נשיאה

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ