סע"ש 52039-11-13

התובע (להלן גם: "העובד") מועסק אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד") כשומר החל מיום 9.5.07 ועד היום (או לפחות עד ליום הגשת התביעה) . העובד עותר לחיוב המעביד בתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, גמול שעות נוספות, דמי חגים, דמי חופשה, דמי הבראה, תוספת וותק והחזר ניכויים שלא כדין, כל זאת בקשר לתקופה שמ-5/07 ועד למועד הגשת התביעה בחודש 11/13.

בכל הנוגע לתחולתם של צווי ההרחבה בענף השמירה, את תקופת עבודתו של התובע יש לחלק לשניים. תקופה ראשונה: ממאי 2007 ועד ליום 14.7.2009 אז חל צו ההרחבה בענף השמירה מיום 31.12.73 (להלן: "צו הרחבה 73"). תקופה שנייה : אשר החלה מיום 14.7.2009 בו נכנס לתוקף צו ההרחבה בענף השמירה מיום 14.7.2009 (להלן: "צו הרחבה 09") ועד למועד הגשת התביעה בחודש 11/13.

הפרשות לפנסיה:

נכון לתקופה הרלוונטית ועפ"י צו ההרחבה משנת 73', אכן לא קיימת כל התניה בדבר 6 חודשים ראשונים לתקופת העבודה.

אנו מקבלים את תחשיב התובע בסיכומיו, וקובעים כי הוא זכאי ליתרה של 12,648 ₪ כפי הנתבע על ידו.

גמול שעות נוספות:

אשר לתקופה שבטרם נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר-

התובע טוען כי ערך רישומים עצמאיים, אך אלה לא אושרו על ידי מי מטעמו של המעביד בזמן אמת. התובע גם לא העלה כל טענה בזמן אמת בדבר אי תשלום גמול שעות נוספות כנטען על ידו. אשר על כן, לא שוכנעתי כי קיימת לו זכאות לכספים נוספים, מעבר למה ששולם בפועל ועולה מהתלושים.

אשר לתקופה שלאחר תיקון 24 לחוק הגנת השכר-

התובע קיבל תוספת כוללת בסך של 9% (להלן: "התוספת הגלובלית") , במקום גמול שעות עבודה בשעות נוספות.  התובע אישר כי חתם על ההסכם המעניק לו התוספת הגלובלית במקום תשלום שעות נוספות כאמור , ודומה כי גם היה מודע לתשלום הגלובלי בזמן אמת (ר' עמ' 3 ש' 17, עמ' 4 ש' 6-8 נספח ג לתצהיר הנתבעת).

בפסיקה נקבע, כי הדרך למתן תוקף להסדר "תמורה כוללת" הינה להתייחס אליו כאל הסדר מוסכם של תשלום "שעות נוספות גלובליות", וזאת על בסיס הנחה כי בסופו