סע"ש 50681-01-13 א' ש' ז"ל באמצעות א' ש' אלמנתו נ' ג'י פור אס פתרונות אבטחה ישראל בע"מ

1.המנוח מר א' ש' ז"ל הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים והפרשי שכר וזכויות נלוות כנגד הנתבעת וחברת אקרשטיין.

לאחר הגשת התביעה הלך המנוח לבית עולמו.

מונחת לפנינו בקשת הנתבעת-המבקשת לדחיית התביעה על הסף מהנימוק שאין יריבות בינה לבין אלמנת המנוח, ואין אסמכתא לזכותה בכלל או זכותה הבלעדית בפרט לנהל תובענה זו.

בתגובה לבקשה הוגש צו ירושה שהוצא למנוח, ובו נקבע שאלמנתו יורשת מחצית עזבונו, והמחצית השנייה תחולק בין שתי בנותיו הקטינות.

חרף הצגת צו הירושה, הודיעה המבקשת כי היא עומדת על הבקשה, שכן היה על אלמנת המנוח לבקש תיקון התביעה אןו להגיש, בהתאם להוראות ס' 5 לחוק פיצויי פיטורים תצהירים של שאירי המנוח.

בתגובה, ביקשה התובעת, אלמנת המנוח, לדחות את הבקשה על הסף, תוך שהפנתה לכך שעל פי הוראות ס' 5 לחוק פיצויי פיטורים פיצויים המשתלמים לשאיריו של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

2.אומר כי באי כוח שני הצדדים התמקדו, שלא בצדק, בהוראות ס' 5 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963, אשר לשונו – "נפטר עובד ישלם המעסיק לשאריו פיצוים כאילו פיטר אותו".

סעיף זה עניינו קביעת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים מכוח פטירת העובד, והוא מתייחס בעיקר לנסיבות בהן העובד נפטר במהלך קיומם של יחסי העבודה.

בענייננו, עילת התיעה נולדה עובר לפטירת המנוח, אשר בעת שתבע כבר לא היה עובד של הנתבעת.

בנסיבות כגון דא, יש להידרש להוראות תקנה 25 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, אשר כותרתה "חילופי בעל דין" וקובעות כהאי לישנא –

"(א) לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין.