סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
50488-11-12
07/09/2014
|
בפני רשמת:
רחל גרוס
|
- נגד - |
התובע:
קראבוואן פרומה עו"ד יגאל קלדרון
|
הנתבעים:
1. צפורה סלוקי כהן 2. יעקב סלוקי כהן 3. אייל אורי סלוקי 4. יצחק סלוקי 5. שותפות "סלוקי שלמה ובניו 6. שמואל סלוקי כהן 7. מרדכי סלוקי כהן
עו"ד רווית וקס סלוקי
|
החלטה |
1.לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים.
2.התובע, אזרח תאילנד, הגיש תביעה כנגד הנתבעים על סך 150,940 ₪ וזאת בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעים כעובד זר בענף החקלאות בתקופה שמיום 10.9.05 ועד ליום 10.9.08. בתביעה עתר התובע לסעדים הבאים: השלמת שכר מינימום, גמול עבודה בשעות נוספות, תוספת ותק, דמי הבראה, מענק שנתי, דמי כלכלה, קרן השתלמות ומלגות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים וגמול עבודה במנוחה שבועית.
3.בבקשה שהגיש התובע ביום 11.6.14 נטען כי התובע הודיע בשיחה טלפונית לבא כוחו כי הוא לא יוכל להתייצב לדיון ההוכחות אשר היה קבוע ליום 10.7.14 וזאת מאחר שהוא בעליו של עסק עצמאי אשר מחייב את נוכחותו היומיומית וכן בשל העובדה שאין מי שימלא את מקומו במידה וייעדר.
בנסיבות אלה, ביקש התובע למשוך את תצהירו מתיק בית הדין והודיע כי בא כוחו מוותר על רכיבי התביעה בגין השלמת שכר מינימום, שעות נוספות, עבודה ביום המנוחה השבועי ודמי הכלכלה.
4.עיקר טענות הנתבעים
א.התובע ציין בסעיף 10 לכתב התביעה כי הוא מתעתד להתייצב בישראל לשם מסירת עדותו בבית הדין. כמו כן, בתצהיר אשא הוגש מטעם התובע ביום 11.12.13 התחייבה באת כוחו דאז, עוה"ד תמר גולדמן, כי התצהיר ייחתם שנית ויאומת כדין במעמד דיון ההוכחות, עת יתייצב התובע בבית הדין לשם חקירה על תצהירו.
גם בדיון המקדמי האחרון שהתקיים ביום 3.3.14 ציין ב"כ התובע כי כפי שצוין בתצהירו של התובע "בכוונתו להתייצב לדיון ההוכחות שייקבע ככל שייקבע".
למרות הצהרות התובע בדבר כוונתו להתייצב בישראל למתן עדות, כאמור לעיל, התובע לא טרח להגיע לישראל לדיון ההוכחות שנקבע בעניינו ורק לאחרונה טען, באמצעות בא כוחו, כי קשה לו לעזוב את עבודתו וכי לא מצא מי שימלא את מקומו בזמן היעדרו וזאת ללא כל אסמכתא או תצהיר התומך בבקשה.
מאידך, נציג הנתבעים ובאת כוחם מקפידים להתייצב לדיונים וזאת על אף ההוצאות הכבדות הנגרמות להם בשל כך.
ב.כל הבקשות והתגובות שהוגשו מטעם התובע לא לוו בתצהיר מטעמו, ולפיכך כל התירוצים לאי הגעתו אינם מהווים סיבה מספקת לקיום הדיון בהעדרו.