סע"ש 49070-02-14

לפנינו תביעה של תובע שהינו עובד זר ממדינת אריתראיה לתשלום פיצוי פיטורים, תמורה עבור שעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות לרבות זכויות סוציאליות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

רקע כללי:

1. הנתבעת 2 (להלן – החברה) הינה חברה העוסקת בגידול, אריזה ושיווק של ירקות. הנתבע 1 הינו מנהל ובעל מניות יחיד בחברה (להלן – הנתבע).

    

2. בין הצדדים נטושות מספר מחלוקות כדלקמן:

   המחלוקת האחת – נוגעת לתקופת העבודה של התובע: בעוד התובע טוען כי הוא הועסק על ידי הנתבעים בתקופה שמיום 1.6.11 ועד ליום 19.12.13 במשותף וברציפות, קרי, תקופה של 30 חודשי עבודה הרי שהנתבעים טוענים כי התובע הועסק על ידי הנתבע חודש אחד בלבד (אוגוסט 2011) וכי הוא הועסק על ידי החברה בתקופה שמיום 1.1.12 ועד ליום 19.12.13. כמו כן, טוענים הנתבעים כי בתקופת עבודתו של התובע בחברה הוא לא עבד ברציפות כאשר לשיטתם בשנת 2012 התובע עבד החל מחודש 11/12 ועד 1/12; כי בחודש 12/12 לא עבד ואילו בשנת 2013 התובע עבד בחודש 2/13 מחודש אפריל 2013 ועד אוגוסט 2013 ומחודש אוקטובר 2013 ועד דצמבר 2013. כן נטען כי בחודשים ינואר 2013, 3/13 ו-9/13 התובע לא עבד כלל.

    

   המחלוקת השנייה נוגעת לזהות המעסיק: בעוד התובע טוען כי הוא הועסק במהלך כל תקופת העבודה על ידי שני הנתבעים במשותף הרי שהנתבעים טוענים כי התובע הועסק במרבית תקופת העבודה בה הם מודים על ידי החברה וכי הוא הועסק על ידי הנתבע חודש אחד בלבד, במהלך אוגוסט 2011.

    

   המחלוקת השלישית נוגעת לשאלת תחולתו של צו ההרחבה בענף החקלאות על העסקת התובע: בעוד התובע טוען כי צו ההרחבה חל היות ומדובר בחברה העוסקת בחקלאות הרי שהנתבעים טוענים כי לא הוכח שעיקר עיסוקה של החברה הינה בתחום החקלאות וכי לחברה עיסוקים נוספים לרבות העיסוק בשיווק של תוצרת חקלאית.

    

   המחלוקת הרביעית נוגעת למשמעות הדיווחים הפורמליים שדיווחו הנתבעים לרשויות השונות ושל תלושי השכר שהופקו לתובע וכן לשאלה האם התובע קיבל תלושי שכר אם לאו: בעוד התובע טוען כי במהלך כל תקופת עבודתו הנתבעים לא הפיקו לו תלושי שכר כלל ולא מסרו אותם לידיו, חרף בקשותיו, וכן כי התלושים שהוצגו במהלך הדיון והדיווחים לרשויות המס אינם משקפים את היקף עבודתו, את תקופת עבודתו ואת הסכומים ששולמו לו בפועל - הרי שהנתבעים טוענים כי מדובר בתלושי שכר ובדיווחים המשקפים נתוני אמת.

    

   המחלוקת החמישית נוגעת לנסיבות סיום העבודה של התובע: בעוד התובע טוען כי הוא פוטר על ידי הנתבעים ביום 19.12.13, עת שהנתבע הודיע לו כי אין עוד עבודה עבורו - וזאת בלא לשלם לתובע את שכר העבודה בחודש העבודה האחרון, בלא ליתן לתובע הודעה מוקדמת ובלא שקוים הליך שימוע - הרי שהנתבעים טוענים כי התובע נטש את עבודתו בחברה. זאת לאחר ששלח ידו בכספים שהחברה הפקידה בידיו על מנת שישלמם לעובדים אחרים כשכר עבודה.