אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויקטור פאלח נ' נציגות הבית המשותף ברח' מנחם בגין 3 - רמת גן

ויקטור פאלח נ' נציגות הבית המשותף ברח' מנחם בגין 3 - רמת גן

תאריך פרסום : 10/02/2019 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
41602-03-15
26/09/2018
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ – אב"ד

- נגד -
התובע:
ויקטור פאלח
עו"ד עדי שחר
הנתבעת:
נציגות הבית המשותף רח' מנחם בגין 3 - מגדל סיטי טאואר - רמת גן
עו"ד ציון רם בהלול
פסק דין
 

 

 

  1. לפנינו תביעה שהגיש מר ויקטור פאלח (להלן – התובע) כנגד נציגות הבית המשותף בבניין הדירות סיטי טאואר, רחוב מנחם בגין 3, רמת גן (להלן – הנתבעת או הבניין) לזכויות שונות הנובעות מיחסי עבודה. התובע עתר לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוזה ועגמת נפש. סכום התביעה הכולל הינו 261,620 ₪.

     

    יובהר כי מדובר בבניין רב קומות, עם הרבה מאוד דיירים ומערכות הפעלה של מעליות, מיזוג אוויר, חשמל וכו'. כמו-כן מועסקים בבניין שומרים ועובדי ניקיון.

     

  2. התובע הינו דייר בבניין. במאי 2013 הוא נבחר לשמש כחבר בוועד הבית של הבניין (להלן – הוועד הקודם) בהתנדבות. התובע טען בכתב התביעה כי, בנוסף לתפקידו כחבר בוועד הקודם, מיום 1.5.13 ועד ליום 24.9.14 הוא הועסק על ידי הנתבעת בתפקיד אב הבית של הבניין בשכר חודשי בסך 20,000 ₪.

     

  3. הנתבעת הינה נציגות בעלי הדירות בבניין אשר מורכבת מדיירים אשר נבחרו לוועד הבית של הבניין החל מיום 24.9.14 (להלן – הוועד הנוכחי). יוער כי אף אחד מחברי הוועד הנוכחי לא היה חבר בוועד הקודם.

    הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי בין הצדדים מעולם לא היו יחסי עובד-מעסיק, שכן התובע לא הועסק כאב בית על ידי הנתבעת, אלא כיהן בהתנדבות כחבר בוועד הקודם, ותוך ניצול תפקידו אף גנב כספים מהנתבעת.

     

  4. ראיות שנשמעו בדיון 

     

    עלינו לציין כי זומן מספר רב של עדים, אף ללא בפרופורציה למחלוקת נשוא הדיון.

    רוב העדים הם בעלי דירות בבניין, אך לא כולם מתגוררים בו.

     

    התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו בדיון.

    לתצהירו של התובע צורפו נספחים רבים.

     

    מטעם התובע הגישו תצהיר עדות ראשית והעידו מר דניאל פלדמן, בעל דירה בבניין (להלן – מר פלדמן), מר פנחס עוז, שהיה בעל דירה בבניין עד לסוף שנת 2015 וכיהן כחבר בוועד הקודם (להלן – מר עוז) וגב' ג'אנה נוסוב, מנהלת חשבונות וחשבת שכר מטעם הוועד הקודם (להלן – גב' נוסוב).

     

    בדיון ביום 20.4.16 העיד עו"ד יוסי פאר, בעל 2 דירות בבניין ויו"ר הוועד הקודם (להלן – עו"ד פאר), ללא תצהיר.

     

    בדיון ביום 24.1.18 העידו מטעם התובע מר טל אהרון, חבר בוועד הקודם (להלן – מר אהרון) ומר דן כהן, דייר בבניין ששימש בעברו כיו"ר הוועד (להלן – מר כהן), ללא תצהיר. יצוין כי מר כהן נתן תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת וזו בחרה לוותר על עדותו אך הוסכם בדיון כי התצהיר ישמש כחלק מהעדות.

     

    מטעם הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד מר דרור שמוניס, רואה חשבון ויו"ר וועד הדיירים הנוכחי (להלן – רו"ח שמוניס). לתצהירו של רו"ח שמוניס צורפו מסמכים רבים. יובהר כבר כעת כי רו"ח שמוניס שינה את גרסתו בעדות.

     

    כמו כן מטעם הנתבעת הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו בעלי הדירות הבניין - מר אורי קידר וגב' תרזה ויספלד (להלן – גב' ויספלד). התצהירים של שני העדים הללו זהים לחלוטין.

     

    בדיון מיום 12.9.17 העידו מטעם הנתבעת מר משה שטרית, מנכ"ל ובעלים של חברה אשר נתנה שירותי חשבונאות לבניין מחודש אוקטובר 2013 ועד לחודש אוגוסט 2014 (להלן – מר שטרית) ומר שלמה דנון, שהיה חבר בוועד הקודם (להלן – מר דנון), ללא תצהיר.

     

  5. עובדות

    • באסיפת דיירים מיום 9.4.13 נבחרו חברי הוועד הקודם, וביניהם התובע, לשמש בתפקיד בהתנדבות. עו"ד פאר נבחר כיו"ר הוועד הקודם (נספח 2 לתצהיר הנתבעת).

       

    • ביום 24.4.13 קיבל הוועד הקודם החלטה בנוגע לביטול ההעסקה של חברת הניהול "...עקב חילוקי דעות בין הצדדים בעניין ניהול הבניין במשך תקופה ארוכה ועקב החלפת וועד, ועקב גילוי ממצאים שליליים בבניין מתבקש ביטול העסקה" (נספח 4 לתצהיר הנתבעת).

       

    • ביום 9.5.13 שלח עו"ד פאר לעו"ד רועי כבירי מכתב בנוגע לסיום העסקתו כעורך הדין של הנתבעת (נספח 5 לתצהיר הנתבעת). עו"ד פאר מונה לשמש כעו"ד של הבניין במקומו.

       

    • ביום 24.11.13 שלח עו"ד פאר לגב' נוסוב הודעת דואר אלקטרוני בה נכתב כך:

       

      "1. בהמשך למדיניות של כלל הוועד ובאין ברירה ע"מ לנהל את הנציגות עם ה"נדוניה" הקשה שקבלנו תביעות של ספקים ופסקי דין לתשלום, הרי שהוחלט וזאת ע"מ לייעל ולחסוך, למנות את ויקטור כאב הבית ולמעשה כחברת ניהול ואת עו"ד יוסי פאר כב"כ הנציגות כריטיינר וכמייצג בתיקים משפטיים שיוחלט עליהם. כל זאת עד לאסיפה הכללית הבאה.

      2. בהמשך לשיחתי הבוקר עם ויקטור ועם פיני אבקשך להכין לויקטור צ'קים בעבור שכרו כולל חודש נובמבר 2013 הצ'קים לביטחון עד אשר יהיה כסף בקופת הוועד וזאת ע"מ שלא יקרה מצב שיקום וועד חדש ויתכחש לחובות הוועד כלפיו.

      ...

      4. למצב חירום שלא יהיה כספים ו/או יתמנה וועד חדש, הרי שחובות הוועד לחתו"מ ולויקטור יהוו זיכוי כדמי ניהול קדימה".

      (נספח 1 לתצהיר התובע).

       

    • ביום 17.12.13 התקיימה ישיבת הוועד הקודם וכך נכתב בפרוטוקול הישיבה:

      "...

      אב הבית תפקידו ותחום אחריותו

      ויקטור ינסח מה כולל התפקיד ותחום האחריות ויובא לדיון בישיבה הבאה.

      משכורת מנהל הבניין/ אב בית

      החל מ- 1.1.14 יהיה משכורת אב הבית 20,000 + בונוסים עבור גבייה מוגברת".

      (נספח 3 לתצהיר התובע).

       

    • הוועד הקודם מינה את התובע כ"אב בית" לאחר שהחליט לסיים את ההתקשרות עם חברת הניהול, כאשר מתעוררת שאלה לגבי הסמכות של הוועד לקבל החלטה זו בהתאם להוראות הדין, ובמיוחד לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין), בכך נדון בהמשך.

       

    • הוכח שהתובע ביצע עבודות במסגרת מינויו כ"אב בית", ואשר להיקפן נדון בהמשך.

       

    • בפרוטוקול מיום 13.5.14 נכתב כי הוועד הקודם האריך את כהונתו בשנה נוספת (נספח 8 לתצהיר הנתבעת).

    • ביום 24.9.14 שלח הוועד הנוכחי לתובע מכתב "דרישה להשבה מיידית של מפתחות הבנין ברחוב דרך מנחם בגין 3 ר"ג" (נספח 5 לתצהיר התובע).

       

    • ביום 11.1.15 פנתה ב"כ התובע לנתבעת במכתב ובו דרישה לקבלת זכויות הנובעות מיחסי עבודה בין הצדדים (נספח 6 לתצהיר התובע).

       

    • ביום 15.2.15 הגיש הוועד הנוכחי תלונה למשטרה נגד הוועד הקודם בהאשמה של גניבת נכס שבפיקוחו, קבלת דבר במרמה וזיוף לפי חוק העונשין, תשל"ז – 1977 (נספח 9 לתצהיר הנתבעת). לא ידוע לנו מה גורל התלונה שהוגשה.

       

    • ביום 22.3.15 הגיש הוועד הנוכחי תביעה כספית כנגד חברי הוועד הקודם לבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 44458-03-15). ככל הידוע לנו התיק עדיין מתנהל.

       

       

       

       

  6. טענות התובע

     

    בשנת 2013 התגלעו בעיות תקציביות בניהול הבניין ובעקבות זאת התנדב התובע לשמש כחבר בוועד הקודם. במסגרת פעילות הוועד הקודם הוחלט על ידו כי תופסק ההתקשרות עם חברת הניהול, אשר השתכרה עד לאותה עת כ- 38,000 ₪ לחודש, ויועסק אדם בתפקיד אב בית, בין השאר מאחר ולטעמו של הוועד הקודם כשלה חברת הניהול בתפקידה. הואיל והתובע ניהל בעבר מספר נכסים של פרויקטים גדולים והוא היה בעל ידע וניסיון רב בתחום, סוכם כי הוא ימלא את תפקיד אב הבית בבניין בשכר.

    התובע טען כי הועסק כעובד שכיר בתפקיד אב הבית של הבניין החל מיום 1.5.13 ועד ליום 24.9.14. לגישתו, סוכם כי הוא יקבל שכר חודשי בסך 20,000 ₪ נטו עבור עבודתו, וזאת החל מיום 1.1.14. ואולם, בשל מצבו הכלכלי הרעוע של הוועד, לא תמיד שולם שכרו באופן רציף ולעיתים שולם במספר תשלומים.

    התובע נכנס לתפקיד ושיפר באופן משמעותי את הטיפול בעניינים שונים שהוזנחו על ידי חברת הניהול שפעלה קודם לכן בבניין, וביניהם נושא גביית החובות מדיירים. פעולתו של התובע בעניין גביית החובות נתקלה בהתנגדות מצדם של חלק מהדיירים בבניין.

    התובע טען כי עבד במשך שעות רבות ושימש כונן לפניות הדיירים 24 שעות ביממה. בשכרו של התובע הובאו בחשבון השעות המרובות בהן עבד וזמינותו.

    התובע הביא לחיסכון רב בהוצאות הוועד ובין היתר הסדיר חיבור מים לבניין שלא דרך המלון הצמוד, ובכך הביא להוזלה משמעותית בהוצאות. כמו כן הוא טיפל בנושא המעליות והמיזוג.

    בשל המצב הכלכלי הקשה של הבניין, שכרו של התובע לא שולם לו החל מחודש אפריל 2014 ועד למועד פיטוריו. אמנם ניתנו לתובע צ'קים אך הוא לא הפקיד אותם לפירעון בשל המחסור הכספי שבו היה שרוי הוועד הקודם.

    במהלך חודש ספטמבר 2014 הוחלף הוועד הקודם על ידי הוועד הנוכחי וביום 24.9.14 הופתע התובע לקבל הודעה כי הינו מפוטר לאלתר וללא כל הודעה מוקדמת.

    הוועד הנוכחי פרץ למשרדו של אב הבית הממוקם בבניין ולא אפשר לתובע לצלם מסמכים ולבצע העברת תפקיד באופן מסודר. לפיכך התובע לא הצליח להמציא לבית הדין את פרוטוקול ההעסקה הראשוני שלו מחודש אפריל 2013.

    התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך 28,000 ₪, פיצויים בעקבות פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪, דמי הבראה בסך 2,626 ₪, פדיון ימי חופשה בסך 13,328 ₪, שכר עבודה בסך 116,666 ₪, חלף הודעה מוקדמת בסך 20,000 ₪ ופיצויי בגין הפרת חוזה ועגמת נפש בסך 10,000 ₪.

     

  7. טענות הנתבעת

     

    לגישת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית בשל העדר יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, וכן מחמת העדר עילה והיות התביעה קנטרנית וטורדנית. התובע התנדב לשמש כחבר בוועד הקודם בבניין ולאחר מכן ביקש להכיר בו כעובד של הנתבעת. בין התובע לבין הנתבעת מעולם לא היו יחסי עובד-מעסיק והתובע לא קיבל מהנתבעת משכורת או תשלום כלשהו כנגד חשבונית.

     

    מתוקף תפקידו של התובע כחבר בוועד הקודם הוא היה מורשה חתימה בחשבונות הבנק ומופקד על הכספים של הנציגות. התובע הוציא צ'קים ללא דיווח ונטל לכיסו הפרטי כספים מקופת ועד הבניין בסך של מאות אלפי שקלים ללא ידיעת יתר דיירי הבניין, לאחר שהשתלט על נציגות הוועד בחוסר תום לב.

    בתקופה זו התובע היה אחראי על כל התשלומים אל מול הרשויות השונות לרבות ביטוח לאומי ומס הכנסה, פיקח על תלושי משכורת שהוצאו לעובדים בבניין ושלט בכל העניינים הכספיים של הבניין. התנהלותו עם חברי הוועד הנוספים הייתה בסתר מבלי שדיירי הבניין יכלו לבדוק את מעשיו. התובע לא הוציא תלושי משכורת לעצמו והדבר מוכיח כי לא עבד כשכיר.

    חברי הוועד הקודם נהגו לעבוד בשיתוף פעולה עם התובע ולקבל ממנו הטבות שונות לנוחיותם. התובע הוציא כספים במרמה מקופת הוועד הקודם בשיתוף פעולה עם גב' נוסוב. התובע השתלט על כספי המזומן של הקופה הקטנה בוועד הבניין ולקח מדי חודש כסף לכיסו הפרטי עבור הוצאותיו האישיות והציגן במרמה כהוצאות של הבניין. כמו כן, התובע היה נוהג לזייף חשבוניות שהתקבלו מספקים עבור הוועד הקודם ונהג להוציא כספים בסכומים גבוהים יותר מסכומי החשבוניות המקוריות. בנוסף, התובע נהג להמציא אישורים על משיכת כספי מזומן מהקופה – אישורים פיקטיביים שהוצאו על מנת למשוך את הכספים בדרכי מרמה וזיוף מקופת הוועד לכיסו הפרטי.

    במשך כל תקופת חברותו בוועד הקודם התובע לא טען בכתב או בעל פה בפני הנתבעת כי הוא זכאי לקבל משכורת וזכויות כעובד.

    התובע בהיותו חבר בוועד הקודם לא היה יכול למנות את עצמו לעובד שכיר במשכורת תוך שהוא מכהן כחבר בוועד. לא התכנסה אסיפת הדיירים של הבניין ולא התקבלה החלטה ברוב של בעלי הדירות, לפיה התובע ימונה לתפקיד אב הבית כעובד שכיר ויקבל משכורת בסך 20,000 ₪. התובע צירף לכתב תביעתו פרוטוקול ישיבת ועד אשר מתיימר להוות פרוטוקול אסיפת דיריי הבניין מיום 17.12.13, כאשר התובע טען כי החל לעבוד כאב הבית מיום 1.5.13.

    ההסכמות אליהן הגיעו התובע וחברי הוועד הקודם הינן בטלות על פי חוק המקרקעין ולפי סעיף 12 לתקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף (להלן – התקנון המצוי), שכן אף דייר לא הביע את הסכמתו למנות את התובע לאב הבית של הבניין. ככל שהתובע מונה על ידי חברי הוועד הקודם לשמש כאב הבית הרי שמדובר במינוי שהתקבל כתוצאה מהחלטה בניגוד לחוק המקרקעין וככזה המינוי נעדר תוקף חוקי.

    התובע לא קיבל מכתב הפסקת עבודה אלא מכתב בו התבקש להשיב את מפתחות הבניין לידי הוועד הנוכחי כאשר זה נבחר.

     

  8. גדר המחלוקת

     

    במהלך ההתדיינות נחשפנו לסכסוך שכנים עמוק וקשה שנמשך שנים, אשר נגרר להתדיינויות משפטיות שונות, וזו שאנו דנים בה הינה רק אחת מהן. נבקש למקד את הדיון כאן בשאלה שאנו נדרשים להכריע בה והיא האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעת כנטען על ידי התובע והזכויות המגיעות לו כתוצאה מכך. אם התובע לא עונה להגדרת "עובד" אז לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתובענה. לפיכך תהיה באופן טבעי השאלה הראשונה זו הנוגעת לעצם קיום של יחסי עבודה בין הצדדים.

     

    אין מחלוקת כי התובע שימש כחבר בוועד הקודם בהתנדבות. ואולם, לטענת התובע, בתקופה הרלוונטית לתביעה למעשה היו לו שני 'כובעים' – האחד חבר ועד בהתנדבות, והשני עובד של הנתבעת בתפקיד אב הבית בשכר. על כן התובע עתר לתשלום זכויות שונות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעסיק. מנגד, הנתבעת הכחישה כי שררו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק וטענה כי כל פעילותו של התובע הייתה במסגרת התנדבותו בוועד הקודם.

    כדי להכריע במחלוקת לעניין יחסי עבודה בין הצדדים נבחן תחילה את חוקיות המינוי של התובע. לאחר מכן נעבור לבחון את מהות היחסים – האם התובע אכן ביצע עבודה של אב בית בפועל והאם היו בין הצדדים יחסי עבודה. רק אם ייקבע כי התובע היה "עובד" של הנתבעת, נדרש לבחון את יתר הסעדים שנכללו בתביעה.

     

     

     

  9. חוקיות המינוי של התובע כ"אב בית"

     

    • המסגרת הנורמטיבית

       

      לפי סעיף 61 לחוק המקרקעין: "בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף".

      מסעיף 64 לחוק המקרקעין עולה כי: "מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו בתקנון המצוי שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות".

      במקרה דנן, לא הוכח כי ישנו תקנון המסדיר את היחסים בנתבעת לפיכך יחול התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.

       

      סעיף 65 לחוק המקרקעין הוא הסעיף המכונן את המוסד המכונה "ועד בית" או "נציגות" בבתים משותפים והוא קובע כך: "לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון".

       

      אשר לעניין חוקיות המינוי של התובע, על פי סעיף 71 לחוק המקרקעין:

      "...

      (ב)(1)בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זהמתחזק).

      (2)החלטה לענין התקשרות עם מתחזק מסוים או לענין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.

      (ג)דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור בסעיף 58(א)".

       

      מכיוון שאנו נמצאים בסיטואציה בה גוף מסוים – הנציגות – מייצג את כלל בעלי הדירות בבניין והחלטותיו מחייבות את כלל בעלי הדירות יש להקפיד על חוקיות ההחלטות, כולל ההחלטה לעניין ההתקשרות עם התובע.

       

      לפי החוק, המתחזק מבצע את הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף בבניין.

      התובע טען כי הוא החליף את חברת הניהול של הבניין ש"פוטרה" ושימש בתפקיד אב הבית של הבניין.

      חברת הניהול היא חברה האחראית על התחזוקה בבניין לפיכך אנו רואים בה כ"מתחזק". התובע החליף את חברת הניהול – לטענתו- לפיכך ניתן לראות בו "מתחזק".

      לפי האמור בסעיף 71 לחוק המקרקעין, ישנה הוראת חוק ספציפית בנוגע להתקשרות עם מתחזק והיא שבעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם נדרשים לקבל את ההחלטה בדבר ההתקשרות (בניגוד לסעיף 69 לחוק המקרקעין אשר מתייחס לסמכות הנציגות להתקשר בחוזים באופן כללי). התקשרות עם מתחזק שלא לפי הכלל האמור לעיל מהווה התקשרות לא חוקית.

      טענת התובע היא שמחד גיסא הוא מונה כ"אב בית", ומאידך גיסא, שהוא החליף את חברת הניהול, קרי, המתחזק של הבניין. זאת, כאשר אין חולק כי ההחלטה לא התקבלה על ידי הרוב הנדרש בחוק המקרקעין.

       

    • האם התובע מונה לתפקיד אב הבית כדין?

       

      רו"ח שמוניס הצהיר כי לתובע וליתר חברי הוועד הקודם לא הייתה סמכות לפטר את חברת הניהול והם פעלו בניגוד לסעיף 71(ב)(2) לחוק המקרקעין.

       

      רו"ח שמוניס הצהיר כי התובע בהיותו חבר ועד הבניין לא היה יכול למנות את עצמו לעובד שכיר במשכורת תוך שהוא מכהן כחבר ועד, שכן מעולם לא התכנסה אסיפת דיירים של הבניין ובה הוחלט כי התובע ימונה לתפקיד אב הבית כעובד שכיר במשכורת בסך 20,000 ₪.

       

      עו"ד פאר העיד כי הייתה החלטה של הוועד הקודם להחליף את חברת הניהול ולעשות מכרז לחברת ניהול חדשה אך לא הייתה אסיפת דיירים (עמ' 10 ש' 8-26 לפרוטוקול הדיון).

      התובע צירף הודעת דואר אלקטרוני ששלח עו"ד פאר לגב' נוסוב ולנציגות המעידה לדבריו על מינויו "כאב הבית ולמעשה כחברת ניהול", ובה כתב עו"ד פאר במפורש כי המינוי תקף עד לאסיפה הכללית הבאה (נספח 1 לתצהיר התובע).

       

      גם מר אהרון העיד כי כאשר הוחלט להעניק לתובע שכר לא כונסה אסיפת דיירים (עמ' 48 ש' 6-7 לפרוטוקול הדיון).

      מר כהן העיד בעניין זה כך: "עד כמה שידוע לי חברת ניהול חיצונית לפי תקנון הבניין צריכה לנהל הבניין ולא חבר ועד שנבחר מחליט על דעת עצמו שהוא יהיה בלי הסכמה מנהל הבניין בשכר. דבר שהוסתר בהתחלה" (עמ' 42 ש' 8-11 לפרוטוקול הדיון).

       

      אין חולק כי התובע מונה כאב בית על ידי הוועד הקודם ולא התכנסה אסיפת דיירים למטרה זו, כנדרש בחוק. על כן, אין ספק כי "החלפת" חברת הניהול על ידי התובע לא נעשתה על ידי דיירים בעלי יותר מ-50% מהרכוש המשותף, אלא ההחלטה התקבלה על ידי מספר מצומצם מאוד של דיירים (בוועד הקודם היו חמישה דיירים, כולל התובע עצמו) שלא היו בעלי סמכות להחליט על כך. מינוי כזה אינו כדין.

      לפיכך, ההסכמות אליהם הגיע התובע יחד עם חברי הוועד הקודם הינן פגומות.

       

      מסקנתנו היא, על כן, כי ההחלטה על מינוי התובע לתפקיד אב הבית על ידי חברי הוועד הקודם אינה חוקית, שכן ההחלטה בדבר ההתקשרות התקבלה ללא כינוס אסיפת דיירים ומבלי שהתקיימו הדרישות כאמור בחוק המקרקעין. ואולם אין בקביעה זו - שמתייחסת לפגם במינוי - בלבד בכדי לשלול את יחסי העבודה בין הצדדים, ויש לשקול את המבחנים שנקבעו בפסיקה. זאת כאשר לחוקיות המינוי יש משקל לעניין יצירת היחסים.

       

  10. אי חוקיות בהארכת כהונת הוועד הקודם מעבר לשנה

     

    לפי סעיף 5(א) לתקנון המצוי, בעלי דירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם מינוי נציגות.

     

    רו"ח שמוניס הצהיר כי לאחר שחלפה שנה מיום היבחרו של הוועד הקודם נמנעו חברי הוועד הקודם לזמן אסיפת דיירים כמתחייב על פי חוק המקרקעין כדי להאריך את כהונתם. הנתבעת צירפה לתצהירה הודעה מיום 13.5.14 בנוגע להחלטת הוועד הקודם לגבי הארכת כהונתו בשנה נוספת בנימוק כי ישנם הרבה תיקים המתנהלים בבתי המשפט (הפרוטוקול צורף כנספח 8 לתצהיר הנתבעת).

    בהתאם לחוק המקרקעין ולתקנון המצוי, אין לנציגות של הדיירים סמכות להאריך את כהונתה ללא כינוס של אסיפת דיירים. כך שהארכת הכהונה נעשתה ללא כל סמכות.

    התובע לא הכחיש זאת, והעיד כי הוועד הקודם נבחר לשנה ולאור המצב שהיה בבניין הם החליטו להישאר בכהונה לתקופה מסוימת ללא אסיפת דיירים (עמ' 23 ש' 27-32, עמ' 24 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). לשאלת ב"כ הנתבעת האם החלטה כזו צריכה להתקבל באסיפת הדיירים השיב התובע כך: "לא, אין צורך באסיפה, לפי התנהלות הבניין במשך 15 שנים, כל אחד החליט מה שהוא רצה. כלום מהתקנון לא מתקיים" (עמ' 24 ש' 9-25 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17).

     

    אנו סבורים כי ההחלטה על הארכת כהונת הוועד הקודם נגועה באי חוקיות, דבר שמשליך על חוקיות ההתקשרות עם התובע. זאת, מאחר שהוא טוען כי המשיך לכהן כאב בית, מחליף של החברה המתחזקת, על פי מינוי של הוועד הקודם, בתקופת ההארכה הבלתי חוקית של כהונת הוועד.

  11. האם התובע ביצע עבודה כ"אב בית"?

     

    עלינו להכריע במחלוקת העובדתית שבין הצדדים בשאלה האם התובע ביצע עבודה כ"אב בית", זאת מעבר לעבודה שהיה עליו לבצע כחבר בוועד הבניין, עבודה שבמהותה התנדבותית.

     

    כאמור, לגירסת התובע, מעבר להיותו חבר בוועד הקודם, הוא ביצע עבודה של אב בית בבניין, ואילו לעמדת הנתבעת התובע ביצע עבודה של חבר בוועד הקודם ולא מעבר לכך. נדגיש כי ישנו הבדל בולט בין תפקיד התנדבותי של חבר ועד לבין תפקיד של אב בית, שהוא בתשלום ודורש עבודה שוטפת, שלא בוצעה בתקופה הרלוונטית על ידי חברת הניהול, מאחר שההתקשרות עמה הופסקה.

     

    התובע הצהיר כי במשך תקופה שררו בעיות תקציביות וחובות של מאות אלפי שקלים בקופת ועד הבניין עקב בעיות שונות, כמו גביה לקויה של דמי הוועד ותפקוד לקוי של חברת הניהול. לפיכך בחודש אפריל 2013 הוא התנדב לשמש כחבר בוועד הבניין על מנת לשקם את תחזוקת הבניין ולבצע גביה תקינה להבראת קופת ועד הבניין ולרווחת הדיירים (ס' 4 לתצהיר התובע). התובע הצהיר כי הוסכם בישיבת ועד כי בנוסף לכך שהוא ישמש כחבר ועד בהתנדבות הוא ימלא את תפקיד אב הבית בשכר חודשי של 20,000 ₪ וידאג לניהול הבניין, כאשר החוזה עם חברת הניהול יסתיים (ס' 5 לתצהיר התובע). התובע לא צירף את פרוטוקול ישיבת הוועד.

     

    התובע צירף לתצהירו "פירוט חלקי של הפעולות שהביאו לחסכון בהוצאות הבניין" (נספח 2 לתצהירו). התובע העיד בפירוט על פעולותיו בבניין כאיש אחזקה והעיד כי הוא היה אחראי על מערכות מיזוג אוויר, חיבור מים, מעליות ועוד (עמ' 25 ש' 23-32 לפרוטוקול הדיון). כמו כן התובע העיד כי הוא קנה מכונת ניקיון לבניין והביא עובד ניקיון וכן קנה חומרי ניקיון לבניין (עמ' 30 ש' 22-29 לפרוטוקול הדיון).

     

    עו"ד פאר העיד כי הייתה החלטת ועד דמוקרטית ברוב קולות שהתובע יחליף את חברת הניהול שגבתה הרבה כסף ולא עשתה דבר (עמ' 7 ש' 11-13 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, עו"ד פאר העיד כי התובע הדיח אותו מתפקידו בתור עורך הדין של הבניין אך הוא הגיע להעיד מטעמו וכך העיד לגבי התובע: "...אפשר לומר עליו הכל אבל מבחינה מקצועית הוא עבד לילות כימים" (עמ' 7 ש' 23-24 לפרוטוקול הדיון).

    עו"ד פאר העיד כי תפקיד חברת ניהול כולל אחריות על ניהול הבניין, הפעלת המערכות הטכניות (מעליות, משאבות, מערכות חשמל) וכן תשלום לגופים שונים, למשל למאבטחים, אך זה תלוי בהסכם (עמ' 8 ש' 16-21 לפרוטוקול הדיון).

     

    גם גב' נוסוב העידה כי חברי הוועד בחרו בתובע לשמש כאב בית בבניין והציגו אותו בפניה בתור המנהל שלה. אשר לפעילותו של התובע, העידה גב' נוסוב כי התובע היה דואג למעליות, למגדלי הקירור, לשומרים ובכללי נותן הנחיות לעובדים (עמ' 18 ש' 8-12 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17). גב' נוסוב העידה כי היא קיבלה הוראות מהתובע (עמ' 20 ש' 30-31 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

    כמו כן, גב' נוסוב העידה כי היא והתובע "פיטרו" את חברת הניקיון שהייתה בבניין ולקחו עובדי ניקיון ישירות וכן קנו מכונת שטיפה, כל זאת בידיעת חברי הוועד הקודם ובידיעת דיירי הבניין (עמ' 19 ש' 10-14 לפרוטוקול הדיון 12.9.17).

     

    מר פלדמן הצהיר כי מכניסתו של התובע לתפקיד במאי 2013 ניכר השינוי בעיני כל דיירי הבניין, הן בניקיונו של הבניין, הן באחזקתו, הן בסדר ששרר לפתע והן בטיפול המהיר במפגעים במקצועיות רבה, כך למשל: התובע דאג להעברת קו המים מחוץ לבית המלון ובכך חסך אלפי שקלים בחודש לקופת הוועד; התובע דאג לליטוש כניסות הלובי ושיפור חזותן; התובע החליף את שירותי הניקיון שהיו בעלות 27,000 ₪ לחודש ושירותיהם היו ברמה ירודה והעסיק במקום זאת עובד בשכר הרבה יותר נמוך, וכן רכש מכונה לשטיפת רצפות ובכך חסך כספים ושיפר את חזות הבניין וניקיונו (סעיף 4 לתצהירו). מר פלדמן הצהיר כי התובע התנהל כעובד של הבניין לכל דבר ועניין (סעיף 6 לתצהירו). מר פלדמן העיד כך: "אני פניתי לאנשים ואמרו לי שצריך לדבר איתו כי הוא עושה עבודה של אב בית" (עמ' 12 ש' 11 לפרוטוקול הדיון).

    מר עוז חזר על דבריו של מר פלדמן אשר לפעולותיו של התובע בבניין והוסיף כי גולת הכותרת של פעולתו היה שיפוץ מגדלי הקירור של גג הבניין (סעיף 6.4 לתצהירו).

     

    רו"ח שמוניס הכחיש בתצהירו את טענות התובע והצהיר כי התובע נבחר לשמש כחבר בוועד הקודם בהתנדבות ומעולם לא הועסק כאב הבית של הבניין. ואולם בחקירה הנגדית העיד רו"ח שמוניס כך:

     

    "ש. תסביר לי אמרת שיש דברים שעלולים להזיק להגנה?

    ת.מה שאני למדתי בפרספקטיבה שאמנם באופן אישי בתיק של התובע אני לא חושב שמגיע לו איזה שהוא גמול היות וקיימים עניינים נוספים אבל לא ניתן לפסול באופן גורף גמול ליו"ר ועד במיוחד כשהוא למעשה מבצע את עבודת חברת הניהול כשאין חברת ניהול. אבל במקרה של התובע היו הרבה אי סדרים אבל אני מעריך את העבודה שהוא ביצע כי גם אני נאלצתי לבצע עבודה זו. אני שנתיים וחצי והוא כשנה וחצי. הוא שמש כשנה וחצי כחבר ועד לא יודע כמה זמן הוא בצע את העבודה. הייתי דייר. נכנסתי לוועד בחודש ספטמבר 2014. אני מעריך שבין שנה לשנה וחצי הוא פעל לטובת הבניין בצע עבודה כזו או כזו ואני מבחינתי היום יודע שהעבודה שבוצעה במיוחד כשאין חברת ניהול. זו עבודה קשה כך שאני לא פוסל בצורה גורפת גמול לחברי ועד. היום משלמים לחברת ניהול בין 30 ל- 40 אלף שקל לחודש וזה לא כולל משכורות. זה דמי ניהול. לא כולל משכורות לשומרים ולעובדים".

    (עמ' 27 ש' 25-28, עמ' 28 ש' 1-7 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

     

    רו"ח שמוניס העיד כי לדעתו מגיע לתובע גמול כיוון שהוא השקיע שעות עבודה רבות (עמ' 28 ש' 22-24 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

    בהמשך רו"ח שמוניס העיד כי כאשר הוא שימש כיו"ר הוועד הנוכחי הוא השקיע שעות עבודה רבות ולא קיבל על כך תמורה, וכי בתקופה זו הוא שימש כאב בית ועשה את תפקידה של חברת הניהול. רו"ח שמוניס העיד כי הוא לא יודע אם התובע עשה את העבודה לפניו אך העבודה נעשתה. לפי עדותו של רו"ח שמוניס כאשר הוא הגיע לוועד הנוכחי היו חובות של אלפי שקלים וחשבון הבנק היה מוגבל. לדבריו, הוועד הקודם החריב את קופת הוועד ותחזוקת הבניין הייתה רעועה, והוא בעבודה סיזיפית הביא את הקופה לאיזון אחרי שנתיים וחצי (עמ' 28 ש' 25-33, עמ' 29 ש' 1-3 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

    עדותו של רו"ח שמוניס לא הייתה עקבית והיו בה סתירות.

    למעשה רו"ח שמוניס סתר את תצהירו בעדותו כאשר העיד כי התובע ביצע עבודה במקום חברת הניהול, עבד שעות רבות ומגיע לו על כך גמול.

     

    גב' ויספלד העידה כי באסיפת דיירים שהיא נכחה בה מונה התובע לאב בית אך לא בתשלום, שכן כשפיטרו את חברת הניהול, הוועד הקודם לקח על עצמו את תפקידו (עמ' 33 ש' 33, עמ' 34 ש' 1-7 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). לשאלת ב"כ התובע מי עשה את התפקיד של חברת הניהול השיבה גב' ויספלד כי היא לא יודעת, אך כאשר היו בעיות בקומה שלה היא פנתה לתובע ולמר עוז. לאחר מכך היא העידה כי במידה והיא הייתה רוצה להביא בעל מקצוע כדי שיתקן לה דבר מה בדירה היא הייתה צריכה לקבל את אישורו של התובע לכך, וכן לגבי בעיות במרחב המשותף היא העידה כי היא הייתה פונה לגב' נוסוב או לתובע (עמ' 34 ש' 12-16 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17).

     

    היקף העבודה שביצע התובע:

     

    אשר להיקף העבודה, התובע הצהיר כי הוא עבד לילות כימים על מנת לשקם את תחזוקת הבניין ולאכוף את גביית מיסי ועד הבניין מהדיירים (סעיף 8 לתצהיר התובע). מר פלדמן ומר עוז הצהירו כי התובע היה זמין לכל דיירי הבניין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ודאג לתיקון של כל תקלה (סעיף 5 לתצהירו של מר פלדמן וסעיף 7 לתצהירו של מר עוז). כמו כן, מר עוז גם העיד כי התובע היה בבניין "24/7" (עמ' 15 ש' 5-6 לפרוטוקול הדיון). על אף זאת, אנו סבורים כי לא הובאה ראיה אשר מוכיחה באופן מדויק את היקף עבודתו של התובע. יחסי עובד-מעסיק מתאפיינים במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה, מה שלא קיים בענייננו, שכן נראה כי התובע הוא זה שקבע את סדרי עבודתו על פי רצונו.

     

    מסקנתנו מכל האמור לעיל היא שהתובע ביצע עבודה שחרגה מהעבודה שנהוג שתבוצע על ידי חברי ועד הבניין בהתנדבות. הוא היה אחראי על העובדים בבניין, על הזמנות מול ספקים ועל גביית הכספים מדיירי הבניין. עבודות אלה בוצעו, או היו אמורות להתבצע, בטרם מינויו של התובע, על ידי החברה המתחזקת.

     

  12. האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים?

     

    לאחר שקבענו כי התובע אכן ביצע עבודה כלשהי – מעבר לזו שמקובל שחבר ועד יבצע כמתנדב, כעת נעבור לדון בשאלה: האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין הנתבעת לפי המבחנים המוכרים בפסיקה.

     

    הלכה היא כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס ומעמד ואינו נקבע על ידי הצדדים אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן. ההכרעה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק, תעשה בהתאם למכלול הסממנים והתמונה הכוללת (ע"ע 300274/06 שאול צדקא - מדינת ישראל, גלי צה"ל פד"ע לו 625).

    המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע העבודה, כ"עובד" או כ"עצמאי" הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: החיובי והשלילי. מן הפן החיובי נדרש עצם קיומו של מפעל שניתן להשתלב בו ובנוסף כי הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל. כמו כן נדרש כי מבצע העבודה, יהיה חלק מן המערך הארגוני הרגיל של המפעל. ככל שהתשובה חיובית, ייבחן הפן השלילי: האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו ומשרת את המפעל כגורם חיצוני.

     

    קיימים מבחני עזר נוספים, אשר כל אחד מהם אינו מכריע בפני עצמו אך יש לו חשיבות לעניין התמונה בכללותה, למשל: מהי ההסכמה לגבי אופן ההעסקה, האם מבוצעת העבודה באופן אישי, אופן הדיווח לרשויות, כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים, האם קיימת בלעדיות למעסיק, כפיפות מבצע העבודה וכדומה (ראו למשל ע"א 454/71 יהושע ולנסי - פיוניר קונקריט ישראל בע"מ, פ"ד כו(2) 322).

     

    • מבחן ההשתלבות

       

      האם עבודת התובע השתלבה בנתבעת? הוכח כי התובע ביצע עבודה. ואולם, במקרה דנן, מדובר במעסיק "מיוחד" שכן ה"מפעל" הינו הבניין, שמטרת פעילותו היא לדאוג לניהולו ולתחזוקתו.

      אנו סבורים כי אין שוני מהותי בין עבודתו של התובע בנתבעת בתפקיד הנטען כאב בית, לבין העסקת חברת ניהול חיצונית (קבלן), כפי שנעשה קודם לכן. כך שהעבודה שביצע התובע יכולה להתבצע הן על ידי "עובד" והן על ידי "קבלן חיצוני" (חברה מתחזקת).

       

      ישנה בעייתיות בהעסקה הנטענת, שכן התובע פעל בו-זמנית כמעסיק, בשל היותו חלק מהנציגות, והן עובד.

       

      אשר לפן השלילי – לא הוכח כי התובע מנהל עסק עצמאי משלו, או שירת את הבניין כגורם חיצוני, ואולם ייתכן כי התובע נתן לנתבעת שירותים כעובד עצמאי.

       

    • קיום של חוזה עבודה

       

      ראשית, אין מחלוקת כי בין הצדדים לא נחתם חוזה עבודה. המקור הנטען ליחסי העבודה הוא ההחלטה של הוועד הקודם, בו התובע היה בעצמו חבר, למנות אותו לאב הבית כאשר שכרו יהיה נמוך ב- 50% מהתשלום שקיבלה חברת הניהול לפניו.

       

      התובע הצהיר כי ישנו פרוטוקול בו הוא מונה לתפקיד אך הנתבעת מנעה ממנו גישה למסמכים הרלוונטיים כדי להוכיח שהוא שימש כעובד בנתבעת. עו"ד פאר חיזק בעדותו את טענת התובע בעניין זה כאשר העיד שהיה פרוטוקול מינויים לפיו התובע מונה לתפקיד אך פרצו למשרד הוועד הקודם וגנבו אותו (עמ' 9 ש' 6-15 לפרוטוקול הדיון).

      הפרוטוקול לא הומצא בפנינו אך ככל הנראה מדובר בפרוטוקול של ישיבת ועד הבניין מאחר שאין מחלוקת כי המינוי של התובע לא נעשה על ידי אסיפת הדיירים..

       

      אשר לפרוטוקול ישיבת הוועד מיום 17.12.13 (נספח 3 לתצהיר התובע) שהוצג בפנינו, אין הוא מלמד דבר בנוגע להתקשרות שבין התובע לבין הנתבעת, מלבד היותו של התובע חבר ועד הבניין שמינה אותו.

      כמו כן, נבהיר לגבי הודעת הדואר האלקטרוני מיום 24.11.13 ששלח עו"ד פאר לגב' נוסוב, כי עולה ממנה שעו"ד פאר ראה את התובע "למעשה כחברת ניהול" – ולא כעובד. הודעת דואר אלקטרוני זו מהווה מסמך מטעם גורם שאינו ניטרלי אלא בעל אינטרס לקבל כספים מהנתבעת ואשר שימש כיו"ר הוועד הקודם, שבו כיהן גם התובע.

       

      העדר חוזה עבודה לא בהכרח מצביע על העדרם של יחסי עבודה, שכן ייתכן כי מדובר בהסכם עבודה בעל פה. אולם, במקרה שלנו, יש חשיבות לדרך יצירת היחסים, כאשר התובע שהוא חבר בנציגות ולכן מעסיק טוען גם בו זמנית להיותו עובד. כאמור, במינוי של התובע נפלו פגמים מהותיים.

    • מבחן המרות והפיקוח 

       

      ישנה בעייתיות בנוגע למבחן זה, שכן התובע למעשה היה חלק מהוועד הקודם ובמידה והיה עובד היה נדרש גם לדווח לוועד הקודם.

      בעניין זה העיד התובע כי לאדם כמוהו לא צריך להגיד מה לעשות בבניין כי הוא היה גר בבניין ובנה חלק ממנו (עמ' 20 ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). התובע העיד כי בישיבות ועד שבועיות הוחלט מה עליו לבצע בבניין (עמ' 21 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). כמו כן התובע העיד כי בכל שבוע חברי הוועד הקודם קיבלו דוח על פעולותיו ובמידת הצורך הם היו מעירים לו (עמ' 21 ש' 19-22 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). לשאלת ב"כ הנתבעת אם פיקחו על עבודתו, השיב התובע כך: "אף אחד לא צריך לפקח עליי. אבל היה דיון שבועי בין כל חברי הועד ולאור כל כך הרבה דברים שעשיתי בבניין עשיתי אתם סיור והראיתי להם מה עשיתי" (עמ' 21 ש' 29-31 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17).

      מר עוז העיד כי התובע לא הגיש דוחות לפיקוח והוועד הקודם סמך עליו.

       

      אנו סבורים כי לא הוכח שהתובע היה נתון למרות ולפיקוח של הנתבעת אלא הוא פעל באופן עצמאי ועל דעת עצמו ועדכן את הוועד הקודם לגבי פעולותיו מדי תקופה.

       

    • תמורה 

       

      התובע טען כי סוכם כי שכרו יהיה 20,000 ₪, ואולם בפועל הוא לא קיבל שכר בגין עבודתו בחלק מהזמן. בסיכומים נכתב כי התובע הודה שהוא קיבל שכר עבור פועלו עד לחודש אפריל 2014 (11 חודשי עבודה) בסך 220,000 ₪ (סעיף 38 לסיכומי התובע). מבחינת הראיות בתיק - כנספח 10 לתצהירו של מר שמוניס צורפה כרטסת תשלומים לתובע. כנספח 12 צורפו צילומי צ'קים לפקודתו של התובע אשר נחתמו על ידי הוועד הקודם, וכנספח 13 צורפו אישורים על קבל תשלום במזומן החתומים בידי התובע וחשבוניות רבות שהגיש התובע. התובע טען כי לא הפקיד את הצ'קים שהיו ברשותו. גב' נוסוב חיזקה את עדותו בעניין זה והעידה כי היא אמרה לו לא להפקיד את הצ'קים שברשותו כי לא היה כסף בחשבון (עמ' 25 ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

       

      התובע העיד על עצמו כי היה בעל ניסיון רב שכן ניהל בעבר מספר פרויקטים גדולים (עמ' 21 ש' 23-28 לפרוטוקול הדיון מיום 2.1.17). מכך עולה כי התובע היה בקיא בזכויות המגיעות לו על פי הדין ובחובות כולל חובת הדיווח לרשויות המס. אף על פי כן, במשך כל תקופת העסקתו, התובע לא דרש לקבל את מלוא השכר ולא דרש זכויות סוציאליות המגיעות לעובד שכיר והמשיך את פעילותו על אף שלא קיבל תשלום (לטענתו) ועל אף שידע שהעסקתו אינה מדווחת על פי דין.

       

    • העדר תלושי שכר

       

      אין מחלוקת כי לתובע לא הוצאו תלושי שכר. גב' נוסוב, אשר הייתה אחראית על תלושי השכר, העידה כי לא הייתה הנחיה של התובע להוציא לו תלושי שכר, בעוד שלשאר העובדים בנתבעת (עובדי הניקיון והשומרים) הוצאו תלושי שכר. היא העידה כי היא כתבה בכרטסת של הנהלת חשבונות כי התובע נתן "ייעוץ מקצועי" (עמ' 24 ש' 27-29 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

      כאמור, התובע העיד כי שימש בעבר כשכיר בחברות גדולות והינו בעל ניסיון רב, לפיכך אנו סבורים כי הוא היה מנוסה בתחום וידע כי עבור עובד שכיר יש להוציא תלושי שכר. על אף זאת, הוא לא עמד על דרישה זו ולא נתן הנחייה בהתאם לגב' נוסוב.

      אנו סבורים כי באמור לעיל יש כדי לחזק את הגישה לפיה התובע לא ראה את עצמו כעובד של הנתבעת.

       

    • דיווח לרשויות המס

       

      התובע לא דיווח לרשויות על עבודתו ולא נוכו עבורו תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי בכל חודש, וזאת בניגוד לשאר העובדים בנתבעת. כמו כן, לפי עדותה של גב' נוסוב, התובע לא מילא טופס 101, ואילו שאר העובדים בנתבעת מילאו טופס זה (עמ' 23 ש' 13-14 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17).

       

      מר שטרית העיד כי תוך כדי העבודה החברה שלו גילתה לפי הניירת שהתובע משך כסף בכל חודש. לפי עדותו, החברה פנתה אל התובע ואמרו לו שבצורה כזאת לא ניתן למשוך כסף, ולאחר מכן החברה סידרה לו אישור ממס הכנסה. בעקבות הדרישה, התובע סיפק למר שטרית חשבונית מטעם חברת בניה והובלות על שם "שיר"ז י.א. בנייה והובלות בע"מ" על סך 75,000 ₪ (ללא מע"מ). מר שטרית העיד כי החשבונית לא הייתה בגין שירותי בנייה או הובלה אלא בגין שירותים של התובע עבור הנתבעת ועבור הכסף שהוא קיבל בפועל (עמ' 32 ש' 5-13 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.17). מר שטרית הגיש בדיון את החשבונית מיום 2.12.13 (נ/7) שבפרטיה נכתב כי היא ניתנה עבור "עבודות ייעוץ ואחזקה לבניין סיטי טאור".

      כמו כן, מר שטרית הגיש אישור ממס הכנסה מיום 28.8.13 בנוגע לניכוי המס של התובע לשנת 2013- נ/8.

      מעדותו של מר שטרית עולה כי התובע היה מודע היטב לכך שהדיווח על התשלומים עבורו לא נעשה כפי שמקובל ודרוש ביחסי עובד-מעסיק. אנו סבורים כי יש בכך כדי להצביע על העדר יחסי עבודה.

       

       

    • סיום ההתקשרות בין הצדדים

       

      התובע לא פוטר על ידי הוועד הנוכחי אלא הוא קיבל מכתב לפיו התבקש להשיב את מפתחות הבניין לידי הוועד הנוכחי (נספח 5 לתצהיר התובע). מהמכתב לא ניתן ללמוד כי מדובר בהודעת פיטורים כפי שטען התובע.

      יודגש כי הטענה בדבר קיומם של יחסי עובד – מעסיק עלתה לראשונה רק עם סיום היחסים בין הצדדים ולא בעת ההתקשרות.

       

    • מסקנות

       

      על אף שהוכח כי התובע ביצע עבודה בבניין, אשר חורגת מזו שמצופה מחבר של ועד הבניין (אף שלא הוכח היקף העבודה), בהתאם לראיות שנשמעו בהליך והמבחנים המוכרים בפסיקה לצורך קביעה בדבר קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים אנו בדעה כי לא הוכח כי התובע היה "עובד" של הנתבעת.

      ההתקשרות שבין הצדדים הייתה התקשרות חוזית, שלא במסגרת יחסי עובד-מעסיק. בהתאם לכך, אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתובענה של התובע, על פי האמור בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

       

  13. סיכום

     

    אנו קובעים כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק.

    בהיעדר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, התובע אינו זכאי לכל זכות של "עובד", לרבות פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר, חלף הודעה מוקדמת.

    בהיעדר סמכות עניינית לדון בסכסוך, לא נדון בטענות הנתבעת על גניבה מטעם התובע, שמקומן בערכאה אחרת.

     

  14. סוף דבר

     

    מכל האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.

     

    על התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

     

     

     

  15. לכל צד הזכות להגיש ערעור על פסק הדין לבית דין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום,  ‏י"ז תשרי תשע"ט, 26 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    תמונה 3

     

     

    תמונה 2

     

     

    תמונה 4

    מר גבריאל נבו,

    נציג ציבור עובדים

     

    עידית איצקוביץ, שופטת

    אב"ד

     

    מר משה הרץ,

    נציג ציבור מעסיקים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ