סע"ש 36419-07-12

לפניי תביעת התובע, מנהל עבודה כללי בענף הבניין לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה (פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שכר עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, הפרשי שכר, הפרש תגמולי מילואים, דמי כלכלה, חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים).

תחילה אעיר שלוש הערות. שתיים מהן בנוגע להליך שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע והשלישית בנוגע לפסק דין פלילי שניתן נגד התובע.

האחת, לא מצאתי כי יש להמתין עם מתן פסק הדין בתיק זה עד להכרעה בערעור שהגיש התובע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי הסכם השותפות שנחתם בין הצדדים בוטל. שכן בהליך זה לא הועלתה כל טענה בנוגע לקיומם של יחסי שותפות בין הצדדים והנתבעים לא הכחישו קיומם של יחסי עובד-ומעביד בתקופה הרלוונטית לענייננו.

השנייה, לעניין טענות הנתבעים בנוגע להסתמכות על ממצאים שנקבעו בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי אציין כי ההלכה היא שפסק דין אזרחי לא ישמש ראיה בהליך אזרחי אחר וכי ממצאים שנקבעו במשפט אחד אינם קבילים בתור שכאלה במשפט אחר, אלא על פי הוראת חוק מיוחדת או מכוח הכלל בדבר "השתק פלוגתא". במקרה שלפניי על אף שההליך בבית המשפט בבאר שבע התנהל בין אותם צדדים, קביעותיו של פסק הדין אינן חלוטות בשל הערעור שהוגש לבית המשפט העליון ולכן לא ניתן להסתמך עליהן בהליך זה. בכל מקרה אציין כי לא מצאתי שהאמור בפסק הדין רלוונטי לצורך הכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת במסגרת תובענה זו.

השלישית, לא ניתן להסתמך על גזר הדין שניתן בעניינו של התובע מכיוון שבהתאם להוראת סעיף 42א(ב)(2) לפקודת הראיות רק ממצאים שנקבעו בהכרעת הדין יכולים לשמש ראיה בהליך אזרחי וזאת בשונה מממצאים שנקבעו בגזר דין. לפיכך, לא ניתן להסתמך על גזר הדין שצורף לתצהיר הנתבע.

התשתית העובדתית

התובע, תושב הישוב "עומר", מנהל עבודה מוסמך בענף הבניין מחודש פברואר 2005 בהתאם לאישור הסמכה שניתן לו מאת האגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת.

הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) הוקמה ביום 23.4.2007 והחלה לפעול בסוף שנת 2008. שמה הקודם של הנתבעת היה חיים אוזן נדל"ן בע"מ. הנתבעת עוסקת בביצוע עבודות בנייה באתרים שונים ברחבי הארץ.