רפי נחום נ' מגשימים

האם התקיימה בין התובע 1 לנתבעת 1 מערכת יחסי עבודה, המקנה לבית-דין זה סמכות עניינית לדון בסכסוך שהתגלע בין הצדדים?

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

התובע 1 עוסק בין היתר בשיווק, ליווי, וביצוע של פרויקטי תמ"א 38, ובכלל זה איתור בניינים מתאימים, החתמת הדיירים שלהם, והתנהלות אל מול העיריות השונות, דיירים ועובדים.

התובעת 2, חברת א.נ. יוזמה וניהול פרוייקטים בע"מ (להלן: יוזמה) הינה חברת יחיד הנמצאת בבעלותו של מר אנדריי קוקנוב (להלן: קוקנוב).

הנתבעת 1 הינה חברה הפעילה בשוק הנדל"ן בישראל (להלן: מגשימים). הנתבעים 2 ו-3 הם מנהלי הנתבעת 1 ובעליה.

ביום 24.5.12 נחתם הסכם בין יוזמה לבין מגשימים, לפיו יוזמה מתחייבת לשווק 10 בניינים בשנה עבור מגשימים (נספח ט' לתצהירי התובע). בהסכם נקבע, כי תמורת שירותי השיווק המפורטים בו, תהיה זכאית יוזמה לתשלום ריטיינר חודשי בסך 10,000 ₪ המותנה בשיווק של ארבעה בעניינים לפחות, וכן לעמלות פרויקט בשיעור של 5% מה"רווח היזמי נטו" כהגדרתו בהסכם.

נקדים ונציין כבר עתה, כי לטענת התובע, ההסכם הינו הסכם פיקטיבי, ובפועל מדובר בהסכם עבודה לכל דבר ועניין שנכרת בין התובע לבין מגשימים.

מערכת היחסים בין הצדדים, אף שידעה עליות ומורדות, נמשכה ברציפות עד מרץ 2017, שאז החליטה מגשימים על הפסקתה, בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

עם ניתוק היחסים התנהלה בין הצדדים מסכת התכתבויות, שבגידרה דרש התובע ממגשימים לשלם לו הפרשי עמלות. ומשזו לא עלתה יפה, הוגשה התביעה שבפנינו.

במסגרת התביעה, שהוגשה ביום 18.7.18, טען התובע כי בינו ובין מגשימים התקיימו יחסי עבודה, וכי מגשימים נותרה חייבת לו 515,857 ₪ בגין שכר עבודה, 1,200,000 ₪ הפרשי עמלות ו-140,000 ₪ פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה. 70,000 ₪ כפיצויי פיטורים. עוד טען התובע לזכותו לקבל ממגשימים סכומי כסף נוספים הנגזרים ממעמדו הנטען כעובד (פיצויי פיטורים, ימי חופשה, דמי הבראה ועוד). בסך הכל, כימת התובע את תביעתו לסך 2,251,065 ₪, אך "מטעמי אגרה" הוא צמצם את התביעה לסך 1,000,000 ₪.

בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני, ובו ביקש כי ייאשר על מגשימים לבצע כל מכירה, שיווק או פעולה אחרות באותם פרוייקטים נדלניים שאותם הגדיר כ"פרויקטים משותפים". בקשת התובע נדחתה בהחלטת כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין מיום 17.7.18.

לאחר זאת, הגיש התובע שתי בקשות להטלת עיקול זמני על חשבונות הבנק של מגשימים. שתי הבקשות נדחו בהחלטות כב' הרשמת (כתוארה אז) קארין ליבר-לוין מיום 1.8.18 ומיום 6.9.18.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 24.10.18 ובהמשך לו הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, או לחלופין להעברתה לבית-המשפט המוסמך, בהיעדר סמכות עניינית לדון בה, נוכח טענתם כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה.

דיון מוקדם התקיים ביום 29.4.19. לאחריו ניתנה ביום 29.5.19 החלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף, תוך שנקבע כי "יש מקום לבחון לגופן של ראיות האם נכונה טענת התובע 1 כי התובעת 2 שימשה אך ככסות להתקשרות בין התובע לנתבעים, וכי בפועל שררו יחסי עובד ומעביד בינו לבינם".

לאחר כל זאת, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגשו שישה תצהירים, שניתנו על ידי העדים הבאים: התובע עצמו; גב' אורית באטאשוילי, שהועסקה בחברת מגשימים במשך שלוש שנים; עו"ד ברק טל-אור, שייצג את בעלי הדירות בשני פרויקטי תמ"א 38 בראשון לציון שבהם מגשימים שימשה כיזם; גב' לילך ישראל ואברהם מזרחי, שהיו חברים כנציגי הדיירים באחד הפרויקטים האלה; מר אנדריי קוקנוב, הבעלים של חברת יוזמה.

מטעם הנתבעים הוגשו תצהיר אחד בלבד, עליו חתמו במשותף הנתבע 2 (ארתור מנקוביץ) והנתבע 3 (ארז דיין).

דיון הוכחות התקיים ביום 12.4.21. במהלכו, נחקרו כל נותני התצהירים מטעם שני הצדדים, וכן נחקר עד אחד מטעם הנתבעים שהעיד ללא תצהיר – עו"ד רוני כרדונר, מי שהיה מעורב בחתימת ההסכם בין דה נייטפון למגשימים.