סע"ש 31778-01-16

1.לפניי בקשת המבקש (התובע) לגילוי מסמכים ספציפיים.

2.לאחר ששקלתי את הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

3.מכתב הממונה גב' ניבי שמעון (להלן: הממונה) לאגף למשמעת בנציבות המוזכר בסעיף 20 לכתב ההגנה – המבקש טען שהמכתב יבהיר את מהות התלונות שנטענו נגדו בזמן אמת ולפני ש'עובדו' לתלונה על הטרדה מינית. עוד נטען כי לא ברורה מהותה של התלונה בנוגע להטרדה המינית. המבקש הוסיף שהמכתב יסייע להוכחת הטענה כי הורחק מתפקידו שלא לצורך ומשיקולים זרים.

המשיבה טענה שלא קיים מכתב שכזה וכי הממונה העבירה את המידע הראשוני תחילה בעל פה ולאחר מכן במייל. נטען שתכתובת המייל אינה בגדר תלונה פורמלית ומטרתה היא קבלת הנחיות בנוגע לדרך הפעולה של הממונה. עוד נטען שמדובר בהנחיה משפטית פנימית של עורכי הדין בנציבות אשר הדריכו את הממונה כיצד לפעול בעניין ושהתכתובות כוללות מידע פרטי של צדדים שלישיים כגון: מתלוננות ששמן עלה בהליך ומתלוננות אחרות שאינן רלוונטיות להליך. מסיבות אלה נטען שאין הצדקה לחשוף את התכתובות.

המבקש שב בתשובתו על הרלוונטיות של המסמכים ועל חשיבותם להוכחת טענותיו על הרצון להרחיקו תוך חיפוש אמתלה שתאפשר זאת. המבקש הוסיף שאין הוא מתנגד להשחרת פרטיהן של המלוננות שאינן קשורות להליך.

דין הבקשה להתקבל. המחלוקת בין הצדדים נוגעת, בין היתר, להחלטת המנכ"ל לשנות את סמכויות המבקש לאחר שהתלונות להטרדות מיניות נגדו נדחו. החלטת המנכ"ל קשורה קשר ישיר לתלונות נגד המבקש ב"זמן אמת" ולהליך המשמעתי שהתקיים בעניינו. אי לכך האמור במסמכים המבוקשים יכול ל"שפוך אור" על ההתנהלות שקדמה לבירור התלונות. עם זאת, על מנת שלא לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים רשאית המשיבה להשחיר את פרטיהן של המתלוננות שאינן רלוונטיות להליך.

4.מכתב עובדות הדיגיטל הנזכר בחקירת הממונה – המבקש טען שמחקירת הממונה עולה כי עובדות הדיגיטל כתבו לה מכתב שלא עסק בהטרדה מינית. עוד נטען כי מסמך זה יסייע להוכחת טענתו שהתלונה על הטרדה מינית נולדה כדי להביא להרחקתו ולהשארתה של גב' מיה זיו-סילבר בעבודה נוכח איומיה שאם המבקש יישאר בתפקידו, היא תתפטר.

המשיבה טענה כי המכתב צורף כנספח ב' לכתב ההגנה.

המבקש לא עמד על בתשובתו על גילוי המסמך לאחר שהתברר לו כי המסמך צורף כנספח לכתב ההגנה.

אי לכך מתייתרת הבקשה לגילוי מסמך זה.

5.מכתב היועץ המשפטי של המשיבה, עו"ד אביגדור דנן, (להלן: היועמ"ש) לעו"ד קודינסקי מהנציבות מאגף המשמעת שנזכר בחקירתה של הממונה – המבקש טען כי מסמך זה יבהיר מהם הסיבות שהביאו את הנציבות להחליט על הרחקתו וכי באמצעותו ניתן יהיה לבדוק אם נכללו בו טענותיו של המבקש בנוגע לזיוף שעות הנוכחות של עובדות הדיגיטל, טענות שהיו ידועות למנכ"ל באותו זמן.

המשיבה טענה שמדובר בתכתובת מיילים שנשמרה באופן חלקי ונעשתה במקביל לשיחות טלפוניות. עוד נטען כי מדובר בהתייעצות פנימית חסויה בין גורמים משפטיים. המשיבה הוסיפה שאין רלוונטיות למסמך זה לצורך השאלה אם החלטת המנכ"ל בעניינו של המבקש לאחר דחיית התלונות להטרדה מינית היא החלטה ראויה וסבירה.

המבקש טען שהמסמכים רלוונטיים על מנת להתחקות אחר מעשיה ומהלכיה של המשיבה ב"זמן אמת" ולהוכחת טענותיו בדבר שימוש לא ראוי בחוק למניעת הטרדה מינית כדי להרחיקו. המבקש הוסיף שהמשיבה צירפה מסמכים שונים שהוחלפו בין עורכי דין מבלי שטענה לחיסיון. עוד נטען שהמסמכים לא הוכנו לצורך ההליך ולכן לא יכולים ליהנות מהחיסיון.

דין הבקשה להידחות. תחילה אציין כי חסיון עורך דין לקוח הוא חיסיון מוחלט ואינו חל רק על מסמכים שהוכחו לצורך ההליך אלא גם על מסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח לפי סעיף 48(א) לפקודת הראיות. כאמור, המשיבה טענה שתוכנו של המסמך הוא התייעצות משפטית שביצעה מול נציבות שירות המדינה ולכן ללא ויתור מצידה על זכותה לחיסיון לא ניתן להתיר את הגשת המסמך. עוד אציין כי לאחר בחינת ההתכתבויות המשפטיות שצורפו לכתב ההגנה מצאתי שתוכנם אינו כולל התייעצות משפטית וכי אין ביניהם התכתבות עם עו"ד קודינסקי ולכן אין בצירופן כדי להסיק שהמשיבה וויתרה על זכותה לחיסיון. בנסיבות אלה, דין הבקשה לגילוי התכתובות – להידחות.