- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 28812-12-14 שילון נ' תדהר שליחויות בע"מ
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
28812-12-14
1.10.2015 |
|
בפני הרשמת: דפנה חסון זכריה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: (התובע והנתבע שכנגד): רונן שילון עו"ד אריאל וינדר |
המשיבה: (הנתבעת והתובעת שכנגד) : תדהר שליחויות בע"מ עו"ד ד"ר אהוד רופא |
| החלטה | |
1.לפניי בקשת המבקש (התובע והנתבע שכנגד) לחייב את המשיבה (הנתבעת והתובעת שכנגד) בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיו, אם וככל שתידחה התביעה שהוגשה כנגדו.
2.עסקינן בתביעת המשיבה, לתשלום פיצוי בסך 600,000 ₪, בין היתר, בגין נזקים שגרם לה לטענתה המבקש וכן גניבה ממעביד, פגיעה במוניטין, ופגיעה בקניינה הרוחני.
טיעוני הצדדים בתמציתם
3. לטענת המבקש, ככלל, תובעת שהינה חברה מוגבלת במניות תחויב בהפקדת ערובה. על מנת להחריג את הכלל, על התובעת הנטל להוכיח את איתנותה הפיננסית. המבקש הוסיף, כי למיטב ידיעתו למשיבה אין כל נכסים בין במקרקעין ובין במטלטלין, בעלי שווי משמעותי, וכי היא לא הוכיחה כי היא חברה איתנה המסוגלת לעמוד בהוצאות שייפסקו לטובתו. המבקש הוסיף, כי סיכויי התביעה שהוגשו כנגדו - קלושים.
4.לטענת המשיבה, אין יסוד לטענה כי מצבה הכלכלי אינו איתן. המשיבה הוסיפה, כי היא בעלת ותק של 16 שנים בקירוב, ובת מחזור עסקי בן 6 ספרות.
המשיבה תמכה טענתה בתצהיר של מר יאיר אריעם, אחד ממייסדי החברה.
המשיבה הוסיפה כי סיכויי התביעה טובים מאד, שכן היא מבוססת על עובדות ראיות והוכחות של ממש המגובות, בין היתר, בחוות דעת מומחה.
דיון והכרעה
5. בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן- תקנות בית הדין לעבודה) לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1983, (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. עם זאת, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים המתאימים, ניתן לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנה זו מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 [דב"ע (ארצי) נד/189–9 דניאל סוסנוביק – מנחם מאור, (22.8.1994); דב"ע (ארצי) נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996)].
6.כאשר מתקיימים נימוקים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה, על בית הדין לאזן בין זכות הגישה של המערער לערכאות לבין זכותו של בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו. בבואו של בית הדין להכריע בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו, לא להיגרר להליכי סרק ושלא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
