דרור נ' רנואר אופנה יצור ושיווק (1993) בע"מ

התובעת אשר נתנה שירותים לנתבעת מיוני 2008 ועד לחודש מאי 2014 הגישה תביעה זו במסגרתה היא מבקשת כי בית הדין יכיר בקיום של יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת ויחייב את הנתבעת בתשלום זכויותיה הסוציאליות כעובדת.

טענות התובעת

1.התובעת הועסקה, כך לגרסתה, אצל הנתבעת, רשת של עיצוב ומכירת בגדים, כמעצבת חלונות ראווה.

2.התובעת טענה, כי השתתפה בפעילות החברתית של כלל העובדים, בארועים המיוחדים שעשו לעובדים ובכלל זה תצוגות אופנה ומופעים, ביצעה את עבודתה בסניפי הנתבעת, השתמשה בכלי החברה ובציודה, השתתפה בישיבות צוות, הוצגה בפני לקוחות החברה כעובדת ואף הוגדרה במסמכי החברה כעובדת (ר' סעיפים 4-2 לכתב התביעה).

3.עוד ציינה, כי חתמה על כל מסמכי החברה שיצאו ממנהלת מחלקת מיצוב חזותי ועיצוב חלונות ראווה "והיתה אשת הקשר והאדם שאליו פנו לצרכי תיאום, הכנה, פירוק, תיקון ועיצוב חלונות ראווה באזור אליו שויכה" (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

4.התובעת טענה, כי עבדה שעות רבות ביממה ולעיתים אף בשבת או בלילה, בהתאם לשיבוצים שנקבעו לה על ידי החברה (ר' סעיפים 9-8 לכתב התביעה), שנדרשה "לעמוד לרשות המעביד בזמני כוננות" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה), עבדה בלוח זמנים ברור ונוקשה שקיבלה מהנתבעת, כש"הייתה צריכה להיות זמינה לכל דרישה של הנתבעת גם למקומות מרוחקים ובימים ובשעות לא שגרתיות" (שם).

5.לגרסת התובעת פתחה עוסק מורשה לבקשת הנתבעת ואת רוב שכרה (בוודאי השכר הקובע) קיבלה מהנתבעת (ר' סעיף 20 לכתב התביעה).

6.לאור מבחני הפסיקה סבורה היתה התובעת כי נקשרו יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת ועל כן היא זכאית היתה, טרם פיטוריה, כי יערך לה שימוע, ישולמו לה פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה, גמול שעות נוספות, חופשה, תבוצענה בגינה הפקדות לקופת גמל ועוד.

טענות הנתבעת