סידס ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי הבקשות הבאות:

בקשת המבקשים 1 – 13, 15 – 16 לביטול צווי תפיסה, שחרור נכסים ותפוסים ולביטול צווי מניעה, ביחס לנכסים המפורטים בבקשה (ה"ת 53536-01-13).

בקשת המבקשת 14 לביטול צווי ההקפאה ביחס לחשבונות המבקשים 4 ו – 11 – לקוחות הבנק שלה, וזאת ביחס לנכסים המפורטים בבקשה.

בקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת מחשבים עסקיים (צ"א 44112-01-13).

א. מבוא:

בתאריך 14.1.13 פתחה המשיבה בחקירה גלויה נגד חברת א.צ.מ. בע"מ והחברות הקשורות לה, המבקשות, נגד בעליה (המבקשים 1, 9 ו – 16), עובדים ובעלי תפקידים אחרים הפועלים בה (ביניהם המבקש 12).

המשיבה מייחסת למבקשים, אשר נחקרו באזהרה, עבירות של קבלת דבר במרמה, מתן שוחד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.

בקליפת אגוז, החשד הוא שבעלי החברה, ובעלי התפקידים שבה, בצוותא חדא, הדריכו את לקוחות החברה - נכים הנזקקים לשירותיה - לקבל במרמה מאת המוסד לביטוח לאומי מימון להתקנת ציוד שיותקן על-ידי החברה ברכבם, וזאת תוך הצגת מצגים כוזבים, ובלא כל זכאות לקבל את הציוד, או תוך הצגת מצג מרמה כאילו הציוד שבגינו ניתן המימון אכן הותקן, בעוד שלא כך היו פני הדברים.

נטען, כי המבקשים החשודים, תדרכו את לקוחותיה הנכים של החברה, כיצד להציג מצגי מרמה, כך שבוועדות רפואיות יזכו לקבל חבילת אבזור יקרה לרכב (מדובר בעיקר על כיסא נהג מיוחד ויקר) וכספים שונים שאינם מגיעים להם.

במקרים אלו, כך לפי הטענה, בעקבות מצג המרמה, התקינו החשודים ברכבי הנכים ציוד יקר, כפי שאושר בוועדות הרפואיות, ולאחר מכן, היו מפרקים את הציוד ומתקינים אותו ברכבו של נכה אחר שהיה זקוק לו באמת, תמורת תשלום מחודש.

בתאריכים 9.1.13, 15.1.13, במסגרת החקירה, נחתמו צווי מניעה המונעים ביצוע שינוי או דיספוזיציה בחברות שבבעלות המבקשים הנ"ל, וכאלו המורים על רישום הקפאה על נכסי מקרקעין שונים שבבעלותם, משכון רכבים, וכן צווים המורים על הקפאת חשבונות בנק שבבעלותם, כמפורט ברשימה ארוכה של נכסים אשר צורפה לצווים.

קבעתי את הדיון תוך פרק זמן מסוים לאחר הגשת הבקשות, כדי להניע את תהליך ההתדברות בין הצדדים, לאפשר לצדדים לשוחח ביניהם, להגיע לבית-המשפט בשלים לדיון, אך למרבה הצער הדברים לא צלחו.

במהלך הדיון הועלתה הצעת פשרה אשר נדחתה על-ידי המשיבה.

ב. טענות הצדדים:

טענתם המרכזית של המבקשים היא, כי צווי הקפאת החשבונות – ובעיקר אלו העסקיים - מונעים כל אפשרות לקיים את פעילותם העסקית, הפיננסית, השוטפת של המבקשים, שבמסגרתה עליהם לתפעל את החברות, להעניק שירותים ללקוחותיהם, לשלם תשלומים לספקים, לרשויות המס, לקבל תקבולים, לשלם שכר לעובדים רבים המועסקים בחברות, והם מעמידים את החברות שבניהולם בסיכון קיומי, העלול להוביל לקריסה כלכלית, עסקית ואישית.

נטען, כי אין כל יחס מידתי בין היקף הכספים שנתקבלו במרמה, לפי החשד, ובין היקף הנזק הכלכלי המצטבר, והנכסים שהוקפאו במסגרת הצווים, ועל המשיבה להציג לבית-המשפט ראיות המציגות את ההיקף הכספי שנתקבל במרמה, לפי הטענה.

נטען, כי אין בסיס משפטי להוצאת הצווים, וזאת לאור העילות הקבועות בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, שאינן מתקיימות במקרה זה.

נטען, כי לא מתקיימת כל זיקה המקימה דין תפיסה, בין הרכוש שנתפס על-ידי המשיבה, לבין העילות האפשריות לתפיסה, כפי שנקבעו בחוק.

אין כל בסיס לתפיסה לפי החוק לאיסור הלבנת הון, שכן המשיבה לא הניחה בפני בית-המשפט בסיס עובדתי לתפיסה בשווי.