אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סיאד נ' המוסד לביטוח לאומי

סיאד נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 09/02/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
6961-09-12
02/02/2014
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
התובע:
זינב סיאד
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
פסק-דין

פסק דין

התובעת, גב' זינב סיאד, הגישה תביעה זו נגד החלטת פקיד התביעות מיום 13.6.12, על פיה הופסקה זכאות התובעת לגמלת מזונות בחודשים 5/12 ו-6/12.

התובעת, ילידת 1959, גרושה ואם לתשעה בגירים ולקטין, מקבלת קצבת מזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בסך 900 ₪, על פי פסק דין של בית הדין השרעי מיום 16.3.09.

בשנת 2012 התובעת יצאה לחו"ל פעמיים: בפעם הראשונה יצאה התובעת מישראל ביום 6.3.12 ושבה אליה ביום 7.3.12. בפעם השניה יצאה מישראל לערב הסעודית ביום 23.5.12 ושבה לישראל ביום 4.6.12. לטענת התובעת, נסיעתה לערב הסעודית הייתה לשם קיום מצוות "אל עומרה".

לאחר ששבה לישראל הגישה התובעת תביעה חוזרת לקצבת מזונות, אך זו נדחתה בהחלטה מושא הליך זה. במכתב הדחיה צוין כי הפסקת הזכאות של התובעת לגמלת מזונות היא בשל "שהותך הממושכת בחו"ל".

ביום 30.1.12 פורסם ברשומות חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס. 8), תשע"ב (ס"ח 2335, עמ' 162) (להלן: "תיקון מס. 8"). סעיף 1(2) לתיקון מס. 8 מהווה תיקון של סעיף 9א(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשע"ב-1972. התיקון קובע:

"במקום סעיף קטן ב' יבוא:

(ב) לא ישולם תשלום לזוכה שיצא את ישראל אם מתקיים בו האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן, בעד התקופות המפורטות בהן:

(1) הזוכה יצא את ישראל ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית בעד חודש היציאה הקלנדרי ובעד חודש השיבה הקלנדרי וכן בעד חודש הקלנדרי שבו שהה, בכל ימי החודש, מחוץ לישראל, והכל מהפעם הרביעית שבה יצא את ישראל ואילך".

סעיף 2 לתיקון מס. 8 קובע כי "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו".

התובעת מבקשת להחיל על עניינה את הוראות תיקון מס. 8, אך זאת לא ניתן לעשות נוכח הוראת סעיף 2 לתיקון, הקובעת באופן מפורש את מועד תחולת התיקון שישה חודשים מיום פרסומו, קרי: מיום 30.7.12.

על עניינה של התובעת חל סעיף 9א לחוק המזונות (הבטחת תשלום), אשר נחקק במסגרת סעיף 64 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (ס"ח 1892 מיום 1.6.03, בעמ' 468). לשון סעיף 9א שנקבע הינו כדלהלן:

"(א) לא ישולם לזוכה שיצא את ישראל תשלום בעד חודש קלנדרי אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש.

(ב) לא ישולם לזוכה שיצא את ישראל תשלום בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:

(1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית".

אין מנוס מדחיית התביעה בשים לב ללשון החוק שחל במועד יציאת התובעת את ישראל. התובעת יצאה לישראל ב-23.5.12 וחזרה אליה ביום 4.6.12. לפני יציאה זו יצאה את ישראל פעם נוספת, ביום 6.3.12. הוראת סעיף 9א(ב)(1) כפי נוסחו בעת שתי היציאות, שולל באופן ברור את זכותה של התובעת לגמלת מזונות הן בחודש 5/12, הוא חודש היציאה, והן בחודש 6/12, הוא חודש השיבה.

התובעת טוענת כי המחוקק לא התכוון לשלול את גמלת המזונות ממי שיציאתו לחו"ל הייתה למטרת קיום מצווה דתית.

מטרת נסיעתה של התובעת אינה מן המוסכמות בהליך. הצדדים הגישו מוסכמות ופלוגתאות ולא נקבעה במסגרתן מוסכמה כי מטרת נסיעת התובעת לערב הסעודית בין 23.5.12 ל-4.6.12 הייתה קיום מצוות אל עומרה. לאחר הגשת המוסכמות והפלוגתאות בתיק, הודיעו הצדדים כי הם מבקשים לנהל את ההליך ללא עדויות, בדרך של סיכומים בכתב, ובית הדין אישר את בקשתם. בנסיבות אלה, התובעת לא הוכיחה כי מטרת נסיעתה לערב הסעודית הייתה לשם קיום מצווה דתית.

בנסיבות אלו, לא מתעוררת השאלה שהתעוררה בעב"ל 1357/04 אבו מחארב סאלם נ. המוסד לביטוח לאומי (מיום 4.5.06). ראוי לציין עם זאת, כי בעב"ל 1357/04 נדונה השאלה אם אי התייצבות בלשכת התעסוקה מחמת קיום מצוות העלייה לרגל (חאג') היא "סבירה" לעניין הוראות תקנון שירות התעסוקה הקובעות כי אין לשלול עילת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה כדורש עבודה, בשל אי התייצבות מטעם סביר. ההוראה שעמדה לדיון באותו עניין לא הייתה במעמד של חקיקה ראשית, כבענייננו, ואיפשרה הפעלת שיקול דעת שיפוטי בפרשנות "סבירות" אי ההתייצבות, וזאת בשונה מן ההסדר המשפטי בענייננו, המעוגן בהוראת חקיקה ראשית קטיגורית וחד-משמעית.

אשר על כל אלה החלטנו לדחות את התביעה, ללא צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ