אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סונול ישראל בעמ נ' אלון

סונול ישראל בעמ נ' אלון

תאריך פרסום : 15/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום נתניה
8286-12-09
13/02/2010
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
בצלאל אלון
הנתבע:
סונול ישראל בעמ

החלטה

בפני סדרת בקשות הנוגעות לשטר חוב, שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל על ידי המשיבה נגד המבקשים, כשהסכום הנקוב בו הוא 223,636 ₪.

המבקש מס' 2 (להלן – "המבקש") הגיש התנגדות, באיחור (האזהרה נמסרה ביום 10.9.09, וההתנגדות הוגשה ביום 26.11.09, באיחור של כ-7 שבועות), וכן בקשה להארכת מועד ובקשה לעיכוב הליכים, והכל בלא ייצוג משפטי. לאחר שנתקבלה תגובת המשיבה, והוזמנה עליה תגובת המבקש – הגישו המבקשים, שניהם, כשהם מיוצגים, בקשה לתיקון הבקשה להארכת מועד ובקשה לתיקון ההתנגדות (יוער, כי לכאורה לא זקוקה המבקשת מס' 1 להארכת מועד, שכן לא מצאתי כל ראיה לכך שהאזהרה נמסרה לה). בנוסף, ולאור החלטות שניתנו באשר לתנאים לעיכוב הליכים בתיק, הגישו גם בקשה נוספת שטרם הוכרעה, להשבת ערבון שהפקידו בקופת בית המשפט. כל אלה תלויות ועומדות עתה להכרעה.

ההתנגדות המקורית היתה לאקונית ביותר, וכל שנכתב בה היה, שהמבקש נפל קורבן לתרמית של שותפיו לעסק, אותם כינה "צורכי הסחורה", שהתחייבו בפניו לשלם את החוב למשיבה, אך לא עשו כן. יוער, כי בהתנגדות מתייחס המבקש ל"צ'ק לבטחון", ולא לשטר חוב. בבקשה להארכת מועד נכתב, כי המבקש פנה אל ב"כ המשיבה, נתבקש להמתין עד שובו מחו"ל, ולאחר מכן לא הגיש התנגדות לאור הצעת הסדר שהגישה "החברה שבגינה נתבעתי", וחוסר בקיאותו "בפרוצדורה". בבקשה לעיכוב הליכים נכתב, שה"צ'ק" נמסר להבטחת חובות חברת "גרר התאומים בע"מ", ושנימוקי הבקשה לעיכוב הליכים מצויים במכתב מצורף; במכתב עצמו מתייחס המבקש בעיקר לנסיונותיו להגיע להסדר, ולזמן הנדרש לו לשם כך.

הבקשות לתיקון הבקשות המקוריות הוגשו ביום 7.1.2010, 3 שבועות לאחר ההחלטה בה נקצבו 10 ימים לתגובת המבקש על תגובת המשיבה. אדגיש בפתח הדברים, שרק בשלב זה, לאחר שהוגשו הבקשות לתיקון (והבקשות המתוקנות במצורף אליהן), התברר כי ישנה חברת "גרר התאומים בע"מ" אינה המבקשת 1, ששמה "גרר התאומים אלון 2008 בע"מ", אלא חברה אחרת, ומגרסת המבקש ניתן להבין, כי חברה זו, ולא המבקשת, היא שהיתה לקוחת המשיבה, וקיבלה ממנה סחורה (ועל כן כונו מנהליה, יש להניח, בשם "צורכי הסחורה"). לנוחות הקריאה וההבנה, תכונה המבקשת 1 רק בתואר זה, ואילו השם "גרר התאומים" ייוחד מעתה לאותה חברה נוספת.

ההנמקה העיקרית לתיקון הנדרש היא המרה השחורה שניחתה על המבקש, לאור הסתבכותו הכלכלית, והעובדה שהגיש את הבקשות המקוריות כשאינו מיוצג. עתה, עם זאת, כנטען בבקשה, פנה המבקש לייצוג משפטי, והתברר כי עומדות לו טענות הגנה אמיתיות, אותן הוא מבקש לשטוח בפני בית המשפט.

לגוף העניין, הבקשה להארכת מועד נסמכת על כך שהמבקש, בתמימותו, סבר שפנייתו לב"כ המשיב, בניסיון להביא להסדרת חובה של גרר התאומים, יביא לעצירת ההליכים נגדו, ועל כן – ולאור מצבו הבריאותי והנפשי נוכח הסתבכותו הכלכלית – גם לא פנה לייעוץ משפטי הולם. ההתנגדות עצמה שוטחת, לראשונה, טענת הגנה מהותית, והיא, כי בעוד שטר החוב ניתן במסגרת הסכם בין המשיבה למבקשת 1, בפועל לא רכשה המבקשת 1 סחורה כלשהי מהמשיבה, אלא רק גרר התאומים, ועל כן אין שטר החוב יכול לשמש לגביית חובה של גרר התאומים למשיבה.

המשיבה מתנגדת לכל האמור. על הבקשות המקוריות הגיבה בטענה, שיש לדחות את ההתנגדות על הסף שכן לא הובא כל טעם, ולבטח לא טעם מיוחד, לאיחור בהגשתה, וגם לגופה אין היא מגלה כל הגנה. על הבקשה לתיקון הגיבה, שיש לדחותה מהטעם שהוגשה חלף תגובה לתגובה, באיחור רב בפני עצמו, ומשום שהבקשות המתוקנות סותרות את הבקשות המקוריות. לגוף הטענות המתוקנות הגיבה, שאף עתה אין הבקשה להארכת מועד מגלה טעם מיוחד, וההתנגדות עצמה אינה מגלה הגנה, שכן, ראשית, היא עומדת בסתירה לבקשות המקוריות, בהן הודה המבקש בחוב, ושנית, דווקא המבקשת 1 היא הלקוחה של המשיבה, הן לאור ההסכם החתום ביניהן, והן לאור העובדה שהכרטיס הרלבנטי בספרי המשיבה מתנהל ע"ש המבקשת 1 ולא על שם גרר התאומים (טענה אחרונה זו נתמכה בתדפיס מתוך הכרטסת, אך ללא תצהיר).

ביני לביני, לאחר הגשת הבקשות לתיקון הבקשות המקוריות, הוריתי על עיכוב הליכים בכפוף להפקדת 10,000 ₪. במקביל, בוצע הליך עיקול מיטלטלין בבית המבקש, והוא שילם 10,000 ₪ למשיבה למניעת הוצאת המיטלטלין. כן הגיש בקשה לראות בתשלום זה חלף הפקדת הערובה שנקבעה. משהחלטה סופית לא ניתנה על אתר, הפקיד סך נוסף של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט. לאחר שניתנה החלטה המכירה בתשלום למשיבה כשווה ערך להפקדת הערובה, הגיש בקשה להחזרת הערובה שהפקיד. בקשה זו עודנה תלויה ועומדת, בין היתר מאחר שהתברר, שרק לאחריה נשלחו למשיבה, לראשונה, העתקי כלל הבקשות שהגיש המבקש (כולל הבקשות לתיקון כתבי טענות).

ומכאן להכרעה בכל הבקשות התלויות ועומדות, כשהראשונה, הגיונית, היא הבקשה לתיקון כתבי הטענות.

יש ממש בדברי המשיבה אודות סתירה לכאורה בין הבקשות המקוריות למתוקנות, אולם במרבית טענות המשיבה בהקשר זה אין ממש (כך, איני סבור שיש לתת משמעות כלשהי לכך שבבקשות המקוריות נקט המבקש לשון "צ'ק", במקום "שטר חוב", בהינתן היותו בלתי מיוצג וחסר השכלה משפטית). הסתירה המשמעותית היא בין אמירתו בבקשה המקורית לעיכוב הליכים, כי ה"צ'ק" נמסר להבטחת חובות גרר התאומים, לבין גרסתו החדשה, כי בעוד השטר בא להבטיח את חובות המבקשת 1, בפועל החובות שבגינם הוגש השטר לביצוע הם של גרר התאומים. מדובר בסתירה היורדת לשורשה של טענת ההגנה ולשורשו של הקשר בין השטר לבין עסקת היסוד. השטר עצמו, יוער, מודפס בשולי הסכם שבין המשיבה למבקשת 1, אולם לא מצאתי בהסכם או בשטר הוראה מפורשות הקושרת את השטר לחוב מסוים זה או אחר.

דומה, שלצורך שלב דיוני ראשוני זה בו אנו מצויים, די בטענות המשיבה בתגובתה האחרונה, ממנה משתמע כי לגרסתה-שלה, ערבותו של המבקש על פי השטר היא דווקא לחובות המבקשת 1 (ראה התייחסות המשיבה לכרטסת, כפי שתואר לעיל), כדי ל"רפא" סתירה זו, שכן המכשול העומד בפני העלאת טענותיו המתוקנות של המבקש הוא הודאתו-לכאורה בערבותו לחובות גרר התאומים. אין באמור, כמובן, משום קביעת מסמרות כלשהם בשאלות העובדתיות העולות מטענות הצדדים בהקשר זה.

בלא סתירה זו, עסקינן במקרה פשוט בו כתבי הטענות המקוריים למעשה אינם מגלים עילה, ואילו המתוקנים מתיימרים לעשות כן. דומה שאין חולק, שההלכה הבסיסית הנוגעת לעניין היא המדיניות המקלה בה נוקטים בתי המשפט בבואם להתיר תיקון כתבי טענות (כפוף לפסיקת הוצאות, במקרים המתאימים), ואין סיבה שלא ליישם הלכה זו לענייננו.

אני מתיר, איפוא, את תיקון הבקשה להארכת מועד וההתנגדות עצמה, באופן שיראו את הבקשות המתוקנות כאלה העומדות לדיון, זאת כנגד תשלום הוצאות המשיבה בסך של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ (הסכום יחולט מתוך הערבון שהופקד).

עתה יש להכריע בבקשה להארכת מועד.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי אמנם דורשת טעם מיוחד להארכת מועד הנקבע בחיקוק, אולם הפסיקה ריככה דרישה זאת עד מאד, תוך קביעת הכלל, שעל הדין הפרוצדוראלי לסגת מפני הדין המהותי, וכאשר הוצג טעם סביר לאיחור, בצירוף טענת הגנה ראויה, יש לרוב להעדיף בירור הליך לגופו על פני הכרעתו על פי מחדלים דיוניים, כאשר על האחרונים ניתן לפצות בפסיקת הוצאות.

במקרה שבפנינו, מדובר באיחור כפול, הן של הבקשה הראשונה, והן של זו המתוקנת, והגם שהמבקש לא שקט על שמריו לגמרי, הרי שהתנהלותו, כפי שעולה מבקשותיו המקוריות, לא כוונה לעבר מחלוקת על החוב, אלא לעבר הסדרתו. כל אלה מקשים על הענקת הארכה המבוקשת.

מנגד, טענת ההגנה היא פשוטה, אולם נחרצת – ועשויה להביא לדחייה מלאה של התביעה, כמעט מיניה וביה: אם אכן השטר בא להבטיח את רכישותיה של המבקשת 1, אולם זו לא רכשה דבר מאת המשיבה, כי אז עסקת היסוד ריקה מתוכן, ובין שני צדדים קרובים זוהי הגנה מעולה גם מפני עילה שטרית. אמנם, ניתן היה לצפות ליתר פירוט, ואף מסמכים המעידים כי הסחורה שנרכשה מהמשיבה נרכשה על ידי גרר התאומים (במיוחד לאחר שהכרטסת צורפה לתגובת המשיבה), ובהעדרו נחלשת טענת ההגנה, עד כדי שקשה לראות כיצד היא הופכת את האיחור הבעייתי לכזה המוצדק על ידי טעם מיוחד.

אלא, שלטובת המבקש פועלת העובדה שהמבקשת 1, ככל הנראה, אינה זקוקה, לא לתיקון כתבי הטענות, ולא להארכת מועד. לפיכך, נראה כי בעניינה היתה ההתנגדות נדונה לגופה בכל מקרה, וההליכים היו מעוכבים, אילו היתה ההתנגדות מוגשת בדרך המלך לתיק בית המשפט. מאחר שחבותו של המבקש היא כערב, בלבד, לחובות המבקשת 1, ככל שיש לה חובות כאלה כלפי המשיבה, הרי שהדעת מתקשה להשלים עם תוצאה, לפיה יוכרע דינו של הערב, בעוד דינה של החייבת העיקרית עודנו מתברר.

אשר על כן אני מקבל אף את הבקשה להארכת מועד, כנגד תשלום הוצאות בסך של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ (הסכום יחולט מתוך הערבון שהופקד), ונכון לדון בהתנגדות לגופה. דיון זה יתקיים במועד שנקבע לכך, וטוב יעשו הצדדים אם ינצלו את החודשים שבתווך לשם ניהול מו"מ פורה ומועיל להסדרת הסכסוך כולו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ